המקום אליו זורם הכסף: בזמן שההערכה הרווחת היא שהריבית האפסית שולחת את הציבור להגדיל סיכון בניסיון לעשות תשואה, בשטח הדברים נראים אחרת לגמרי.

מתחילת השנה פדה הציבור סכום עתק של 26 מיליארד שקלים מהקרנות הכספיות שהינן מוצר ההשקעה הסולידי ביותר. ההיגיון אומר שכאשר הציבור יוצא מהאפיק הסולידי ביותר, הוא עובר לאפיקים מעט יותר מסוכנים. וכך אכן קרה בשליש הראשון של השנה כאשר הכסף שיצא מהקרנות הכספיות הוסט בחלקו הגדול לקרנות האג"ח (המסוכנות מעט יותר) וזאת בניסיון להשיג תשואה חיובית בימים של ריבית אפסית. אבל אז, על רקע נפילת שוק האג"ח בישראל ובעולם, אותם חוסכים שבחרו ליטול סיכון מסויים - נפגעו מכך במהירות, והציבור עבר כמעט באופן גורף למצב של 'מכירות בלבד' מכל האפיקים.

ההסבר קשור כנראה להורדת הריבית בישראל ל-0.1% בסוף חודש מארס ולהשקת תכנית ה-QE באירופה (ממש באותו הזמן) שגרמה לירידת תשואות האג"חים מסביב לעולם. במצב שנוצר, מנהלי הקרנות מתקשים מאוד להציג תשואות סבירות מבלי להגדיל סיכון בצורה משמעותית. כך לדוגמה, התשואה הממוצעת של קרנות אג"ח כללי (הקטגוריה הפופולרית ביותר בתעשיית הקרנות) עומדת בחצי השנה האחרונה על מינוס 0.9%, משהו שקשה להתפאר בו. לכן הכסף יוצא משם. השאלה כעת היא לאן זורמים המיליארדים שיוצאים משוק ההון? והתשובה היא די פשוטה.

שימו לב למספרים הבאים: לפי ניתוח Bizportal מתוך דו"חות הבנקים - ברבעון השלישי של השנה (יוני-ספטמבר) נרשם גידול מצטבר של 27.5 מיליארד שקלים בסך הפקדונות של 5 הבנקים הגדולים בישראל להיקף של 1.039 טריליון שקלים, ואם מסתכלים מתחילת השנה אז מדובר כבר בגידול של כמעט 40 מיליארד שקלים בהיקף הפקדונות.

• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
• קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נתון סך הפקדונות במערכת הבנקאית אמנם רושם גידול על פני זמן אך גידול של 2.7% לעומת רבעון קודם - זה בהחלט גידול חריג מאוד. כלומר לפי שעה נראה שחלק גדול מהכספים שיוצאים בחודשים האחרונים משוק ההון נכנסים לפקדונות בבנקים - שהם כרגע המרוויחים הגדולים מתנועת הכספים הגדולה. ונציין כי כספים לא מבוטלים (לפי הערכות כמיליארדים בודדים) זרמו השנה לתוכנית החיסכון בגופים המוסדיים (לראייה הקמפיין של מגדל בטלוויזיה).

אז מה מציעים הבנקים? בהפקדה ל"פרי" בלי התחייבות לפרק זמן מינימלי יקבלו החוסכים ריבית אפסית של 0.01% לשנה על כספם. עבור הפקדה של 50,000 שקל בבנק הפועלים  בתכנית "חסכון עולה בדרך שלך" יקבל החוסך ריבית שנתית של 0.35% אך תחת התחייבות שלא למשוך את הסכום למשך 18 חודשים. השארת הכסף ל-3 שנים תקנה למשקיע ריבית שנתית ממוצעת של 0.7005%.   

דוגמה נוספת היא בנק לאומי, שם יוכלו החוסכים לקבל ריבית שנתית של 0.02% בחסכון נזיל של עד 364 ימים עבור כל סכום שיפקידו. בסגירת החסכון לתקופה של 5 שנים, עם תחנות יציאה בסוף כל שנה, יוכל החוסך לקבל ריבית שנתית ממוצעת של בין 0.2% (סכום כסף ופרק זמן מינימליים) ועד 1.45% - עבור הפקדת לפחות רבע מיליון שקל ל-5 שנים.   

• רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור...

בשיחה עם Bizportal אומרים היום גורמים בשוק ההון כי "הריצה של הציבור לכיוון הפיקדונות בבנקים היא סוג של ריצת בהלה. בתחילת השנה ראינו הסטה של כספים מהקרנות הכספיות לעבר קרנות האג"ח (כללי ומדינה) בחיפוש אחר תשואה, אבל אז הציבור חטף מכה חזקה בחודשים מאי-יוני עם הירידות החדות בשוק האג"ח ועוד מכה באוגוסט עם הנפילות בשוק המניות. ואנחנו מדברים על לא מעט כסף שיצא מהקרנות הכספיות וחטף את המכות האלו - לכן יש עכשיו סוג של כניסה לבונקר". אותם גורמים אומרים היום כי "לסגור את הכסף למספר שנים ברמת הריביות הנוכחית זה מהלך לא מוצדק - אין באמת פיצוי בתשואה על חוסר הנזילות". 

עדכון: צפו בהצעות מנהלי הקרנות כיצד ניתן בכל זאת להשיג תשואה חיובית, בסיכון מינימלי - עבור החוסכים הסולידיים: לחץ כאן.