גוזלן: "המשק פגיע, ההרעה הביטחונית מתומחרת בחסר" - כיצד להגן על התיק?

הכלכלן הראשי של IBI: "הצמיחה תלויה מאוד בצריכה הפרטית. כיוון בנק ישראל - ריבית אפס או שלילית"
לירן סהר | (2)
נושאים בכתבה רפי גוזלן

"החולשה הגלובלית והתלות הגבוהה בצריכה הפרטית מציבים את המשק הישראלי במקום פגיע יותר להרעה במצב הביטחוני", כך אמר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, בסקירתו השבועית. "החולשה המאפיינת את הצמיחה הגלובלית ואת הסחר העולמי בשנים האחרונות, במקביל למגמת הייסוף הריאלי בשע"ח של השקל, ממשיכים להוביל להאטה בפעילות היצוא שצפויה השנה להתכווץ ביחס ל-2014. נתוני הסחר לחודש ספטמבר היו חלשים במיוחד, אם כי ייתכן והדבר הוקצן במידה מסוימת בעקבות בעיות ניכוי עונתיות המאפיינות את עיתוי החגים". 

לדבריו, כאשר בוחנים את המגמה הכללית של נתוני היצוא התעשייתי עולה כי הם מיישרים קו עם המגמות העולמיות. "התמתנות הצמיחה במשק המקומי, אי ודאות רגולטורית והרעה במצב הביטחוני אינם מהווים קרקע פורייה להרחבת ההשקעות. "זהו האקלים שאפיין את המשק הישראלי בשנה-שנתיים האחרונות כאשר מולם נרשמו שיעורי גידול גבוהים בצריכה פרטית והציבורית. לפי אומדן הלמ"ס ל-2015, צפוי המשק הישראלי לצמוח בשיעור של 2.5%, צמיחה הנשענת על עליה של כ-4% בצריכה הפרטית ושל כ-2% בצריכה הציבורית. זאת, לעומת התכווצות ביצוא ובהשקעות בנכסים קבועים". 

"מוקדם בשלב זה להעריך את מידת הפגיעה"

"מכיוון שהסביבה העולמית נמצאת במומנטום נחלש התלות של המשק הישראלי בצריכה הפרטית גבוהה מאוד. עד כה הובילו השיפור בשוק העבודה, מגמת הירידה בריבית והגאות בשוק הדיור לשיעורי צמיחה גבוהים בצריכה הפרטית. כמובן שמוקדם בשלב זה להעריך את מידת הפגיעה במשק כתוצאה מההידרדרות המהירה במצב הביטחוני, שכן היא פונקציה של הימשכות הרעה זו, אך סביר כי צמיחת המשק ברבעון הרביעי של השנה תהיה חלשה למדיי, כך שאומדן הצמיחה של הלמ"ס ל-2015 ניראה בשלב זה כאופטימי מדיי".   

בחינת הגורמים העיקריים המשפיעים על המדיניות המוניטארית המקומית מעלה לפי גוזלן כי מרביתם ממשיכים לנוע בכיוון של מדיניות מרחיבה. "בין גורמים אלו ניתן למנות בעיקר את ההאטה הגלובלית והשפעתה הממתנת על פעילות המשק המקומי; את דחיית העלאת הריבית בארה"ב, ובאופן כללי את ההסתברות הפוחתת להעלאת הריבית בשנה הקרובה שם; את סביבת האינפלציה האפסית שלילית בישראל- האינפלציה נמצאת בטריטוריה שלילית מאז ספטמבר אשתקד ולפי התחזית שלנו צפויה להישאר שלילית גם בשנה הקרובה;  את התלות הגבוהה של המשק הישראלי בצריכה הפרטית וזאת על רקע ההחרפה הביטחונית האחרונה;  ולבסוף את עוצמת השקל הבולטת על אף חולשת היצוא וההרעה במצב הביטחוני".

הכיוון - ריבית אפס או שלילית

גוזלן מעריך ש"המעבר לריבית אפס או שלילית יהיה צעד בו ישתמש בנק ישראל בנקודה בה הוא יעריך כי מדובר בהחרפה משמעותית בתמונת המצב. להערכתנו זהו הכיוון אליו הולכים פני הדברים אולם טרם הגיע המועד לכך, כך שהריבית בסוף החודש צפויה להישאר ללא שינוי".

גוזלן מתייחס להסלמת גל הטרור וטוען כי "ההידרדרות המהירה במצב הביטחוני בשבועות האחרונים נתפסת עד כה בשוק המקומי כאירוע בעל השפעה מינורית על המשק הישראלי. פרמיית הסיכון של המשק הישראלי, כפי שהיא נמדדת באמצעות ה-CDS  על ממשלת ישראל ובאמצעות שע"ח שקל-סל, מוסיפה לנוע סביב רמות שפל. זאת, ככל הניראה מתוך הערכה כי סבבי אלימות הם חלק בלתי נפרד מהמציאות הישראלית, וניסיון העבר הראה כי הם בעלי השפעה מתונה ופוחתת על המשק הישראלי".

למרות זאת, להערכת גוזלן "האופן בו מתומחרת ההרעה הנוכחית לוקה בחסר ולו רק בשל פוטנציאל פגיעה משמעותי יותר בביטחון הצרכני ומכאן בצריכה הפרטית, מחוללת הצמיחה העיקרית של המשק הישראלי בשנה האחרונה. לדעתנו רמת השקל הנוכחית מאפשרת לקנות הגנה זולה יחסית מפני החרפה במצב הביטחוני, כך שמבחינת סיכון-סיכוי ראוי לדעתנו להגדיל את רכיב המט"ח בתיק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לגבי שוק האג"ח, טוען גוזלן כי דווקא כאשר בוחנים את פרמיית הסיכון בשוק האג"ח היא מוסיפה להיות גבוהה למדיי - "העקום הישראלי מוסיף להיות תלול מאוד, עם מרווח של כ-190 נ"ב בין האג"ח ל-10 שנים לאג"ח לשנתיים, ומרווח של כ-110 נ"ב בין האג"ח ל-30 שנה לבין האג"ח ל-10 שנים. כמובן, שבתרחיש של החרפה במצב הביטחוני החלקים הארוכים של העקום עלולים להיות פגיעים יותר, אך להערכתנו התלילות הגבוהה מספקת הגנה מסויימת מפני תרחיש זה. כמו כן, לדעתנו תמהיל המשלב רכיב שקלי והגדלת רכיב מט"חי על חשבון האפיק הצמוד מהווים תמהיל כדאי יותר בעת זו".

מבחינת האפיקים הצמוד והשקלי, להערכת גוזלן, "האינפלציה שלנו לשנה הקרובה נמוכה מאשר הציפיות הגלומות לאורך העקום. כמו כן, תחזית האינפלציה שלנו מאופיינת בסיכון כלפי מטה על רקע המצב הביטחוני והצפי להאטה נוספת בצמיחה הגלובלית והמקומית. לפיכך, ברמת הציפיות הנוכחית אנו מעריכים כי קיימת עדיפות לאחזקת האפיק השקלי על פני הצמוד לכל אורך העקום, בפרט בחלקים הבינוני-ארוך לפדיון".   

    

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לפי המצב השקל צריך להיות 20% פחות ...לברוח מהשקל... (ל"ת)
    שלומי 19/10/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פונזי !!! 19/10/2015 12:10
    הגב לתגובה זו
    המאפיינים שלה היא בועת נדלן . כלכלה עם יסודות רעועים !!!
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומל בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028.

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.91%  ו- נובה 1.23% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 4.19%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.