הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

לחץ על ה-ECB לפעול להרחבה כמותית נוספת

נתון האינפלציה בגוש האירו עומד על מינוס 0.1% - והדבר מביא ללחץ על הבנק המרכזי לצאת בהרחבה כמותית נוספת
גיא ארז | (2)
נושאים בכתבה מריו דראגי

עוד לא מלאה שנה לתכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי – וכבר גובר הלחץ על קובעי המדיניות בבנק להכריז על תכנית נוספת: לקראת הפגישה של בכירי ה-ECB ביום חמישי השבוע, חוזרות הספקולציות לשוק לגבי המועד בו יכריז הבנק על הרחבה נוספת – כאילו מדובר בעובדה מוגמרת. נזכיר כי בכירי הבנק ייפגשו כדי להכריז על החלטת הריבית בגוש, אם כי לא קיימת שום הערכה לגבי שינוי בגובהה.

נציין כי אירופה פתחה את שבוע המסחר בעליות שערים של עד 0.9%, בעוד המסחר באסיה ננעל בנטיה לירידות שערים, והחוזים בניו-יורק נסחרים ביציבות. מכאן - נראה כי להתפחויות הנ"ל עשוי להיות קשר לעליות השערים ביבשת הישנה. למסחר באירופה - לחץ כאן.

ההערכות לגבי הרחבה כמותית נוספת מגיעות על רקע הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר לגבי כלכלת גוש האירו, שהראו כי הגוש חזר לרמות אינפלציה שלילית – חדשות רעות עבור ה-ECB  וסיכויי הצמיחה בגוש.

הבעיה באינפלציה שלילית

אמנם נתוני האינפלציה אינם קרובים ליעד האידיאלי, אך בבנק עשויים לבחור להמתין להשפעות נוספות של ירידת מחירי הנפט, ולהתפתחויות נוספות בסין. בנושא הנפט – הצניחה במחיר הזהב השחור, עד כה בכ-63% הם הגורם העיקרי לירידת המחירים (דיפלציה) בגוש. הבעיה הכלכלית באינפלציה שלילית היא, שהדבר מקשה על החזרי חובות של משקי בית וממשלות, עשוי להרתיע חלק מרכישות של צרכנים (הצרכן עשוי 'להמתין' לירידת מחירים נוספת) – ובמקרה של יפן, הדבר הביא לבסוף לגידול באבטלה, ואף לצמיחה שלילית. עקב כך, כלכלנים ב'סיטיגרופ' טוענים כי גובר הלחץ על ה-ECB לצאת בהרחבה כמותית נוספת.

המטרה העיקרית של הבנק המרכזי ביבשת היא לשמור על יציבות מחירים – מה שאומר בפועל, הגעה ליעדי אינפלציה שקרובים ל-2%, אך נמוכים משיעור זה. מדובר בנתונים אליהם היבשת לא הגיעה מאז ינואר 2013, כשכרגע נתון האינפלציה הינו שלילי בשיעור של 0.1% - כך שהפער גדול.

"חזרת הדיפלציה (ירידת מחירים) בחודש ספטמבר גורמת ללחץ על קובעי המדיניות" – כך טוען הווארד ארצ'ר, הכלכלן הראשי ב-IHS: "פעולה עתידית הגיונית של הבנק המרכזי האירופי תהיה הגדלת תכנית ההרחבה הכמותית שלו, או לפחות הארכתה". את דבריו הוא מגבה בהצהרות של מריו דראגי, נשיא ה-ECB, כי שיעורי הריבית הגיעו לרף התחתון שלהם – ומכאן הרחבה כמותית היא הפעולה הרלוונטית.

תכנית ההרחבה הכמותית האחרונה של גוש האירו הושקה בחודש מארס האחרון, אז הצהיר ה-EBC כי יזרים לא פחות מ-60 מיליארד אירו בחודש לשווקים, עד ספטמבר 2016. עם זאת, כבר אז הצהיר הנגיד דראגי כי הבנק מוכן לפעול כדי להדוף את האיום של אינפלציה נמוכה. כעת נשאלת השאלה האם נתוני האינפלציה בגוש הינם 'נמוכים מספיק' כדי להביא את הבנק המרכזי לפעולה נוספת.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ארצ'ר ואנליסטים אחרים, לא מצפים מה-ECB  לפעולה קיצונית באופן מיידי: בכירים בבנק המרכזי הצהירו כבר שמוקדם מדי לקבוע האם התוכנית שכבר יצאה לפועל – קניה כוללת של אג"ח בשווי 1.1 מיליארד אירו עד ספטמבר 2016, עושה את העבודה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פיני 19/10/2015 11:26
    הגב לתגובה זו
    אינשטיין אמר" שזה חוסר שפיות לחזור על אותם הדברים ולקוות לתוצאות שונות". יפן עושה את זה כבר 30 שנה וזה לא מצליח.
  • זה מה יש 19/10/2015 13:40
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה הם יצתרכו לעשות הרחבה כמותית , מבחינה זאת שוקי מניות באירופה עדיפים על USA ודולר עדיף על יורו .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן