אגוד החברות הציבוריות מכנס בשעה זו את האסיפה הכללית השנתית בפעם ה-24 תחת הכותרת ״מפת דרכים חדשה לשוק ההון״. את הכנס פתח יו״ר האיגוד דני גולדשטיין שהלין על האווירה העסקית שנוצרה במדינה ועל הפופוליזם בנושא הגז. אחריו עלה משה גפני, יו״ר ועדת הכספים של הכנסת, שאמר בהקשר זה כי: ״יש בעיה במדינה כתוצאה מאווירה שהיא פעמים רבות מוצדקת, הפכנו למדינה כמעט נאו-קפיטליסטית כאשר הפער בין העניים ועשירים מתרחב מיום ליום. הכל הופך לחברתי ואז מגיע הגז וכשחושבים חברתי אנו מתחילים לחשוב שזה שלנו, שייך למדינה״. 

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר אמר בנוגע לאווירה העסקית כי צריך לשנות את האווירה הקיימת, ״מאז 2011 לא היה שינוי מהותי במדד אמון הציבור בישראל. יש קשר חיובי בין המדד לצמיחה. בלי אמון הציבור השוק הזה לא יכול להתקיים. אפשר להאשים את התקשורת, אפשר להאשים את הרגולטור אבל לא לזה באתי. יש חברות קיצוניות שכן פוגעות באמון הציבור אם זה במשיכת דיבידנדים או שכר, אבל חשוב להכיר בציבור כשותפים של החברה הציבורית. כל מה שקורה בדיון הציבורי לא קיים רק בישראל אלא בכל העולם. ניתן להתמודד על ידי חיזוק אמון הציבור ולהוקיע את המקרים החריגים״.

גפני הרחיב על נושא רווחי הגז והשיח שמתעלם גם מהקולות שמנסים לזרז את הוצאת הגז מהאדמה על רקע פופוליזם. ״הפרופורציה צריכה להיות נכונה לגבי חלוקת עוגת הגז. צריך להשאיר את הגז כאן שאזרחי המדינה יהנו ממנו. מנגד, כששר האנרגיה יובל שטייניץ אומר שהוא נלחם כדי שהגז ייצא, צריך להקשיב לדברים הללו. לי אין אינטרסים אני פועל למען הציבור. המשק הישראלי הוא חזק בניגוד למה שחשבו פעם בעוד יש ויכוח האם להרבות ברגולציה. תפקיד הרגולטור הממונה על ההגבלים הוא שתהיה תחרות, אבל אולי שיחשוב לרגע שלא תמיד מונופול הוא לא בסדר. במקרה של הגז אני חושב שמונופול זה לא בסדר, אבל צריך לראות את התמונה הכוללת, מה יש מעבר לתחרות, איך אפשר לייצר מקומות עבודה, איך זה ישפיע על חיי האנשים. כל עוד אני בתפקיד אשתדל לסייע לחברות הציבוריות ככל שאוכל״.

״הגישה החברתית הבסיסית היום בישראל היא שבכירי החברות הציבוריות הם מפרי חוק בפוטנציה״, אמר עו״ד אלי זהר, יו״ר משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. ״חזקת החפות הפכה לחזקת החשדות שמולידה רגולציה לא מהמקום הנכון. נתניהו אמר בזמנו ׳נילחם ברגולציה בגרזנים׳ אך בסופו של דבר צריך לזכור שיעופו שבבים וייפגעו אנשים. ברגע שהרגולטור הגיע להבנה שהגענו לנקודת קיצון רק אז הוא הבין שחקיקת יתר הביאה יותר נזק לשוק ואי אפשר להמשיך בה. יש לנו חוסר אמון שפושה בכל חלקי החברה וזה מוביל אותנו לדרך שבסופו של דבר תהיה הרסנית״.

• תקציב של 620 מיליון שקל - כמה לביטחון וכמה לחינוך?
• הצעת תקציב המדינה ל-2025: הגירעון יעלה, ההוצאות הממשלתיות יגדלו
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

רוני סופר, מנכ"ל גזית גלוב, אמר: ״מנהלי חברות כמו גזית גלוב דוגלים בשקיפות ובזכות אמון המשקיעים הן צמחו אבל בשנים האחרונות יש חוסר אמון בסביבה הרגולטורית בישראל. מרבית המנהלים בישראל מתמודדים רוב הזמן עם רגולציה. אין ספק שהרבה בעלי מניות חושבים פעמיים אם לבוא לישראל בגלל הרגולציה ואין ספק שלגבי אירופה אין להם את הדילמה הזו״.

לגבי הדרכים להתמודד עם קשיי הרגולציה עליה מלינים הפעילים בישראל, אמר סופר: ״לא צריך להמציא את הגלגל, אני לא רואה את רשות ניירות הערך בארה״ב מתערבת בשכר או מינופים...חברות שלא זוכות באמון - בסוף לא משקיעים בהן. אז אני חושב שצריך לתת לשוק לעשות את שלו ולא לשמור עליו כמו על הילד הקטן״.