סכסוך גירושים: רכש נדל"ן רב בזהות בדויה ונפטר - הילדים מנסים להוכיח בעלות
גירושים גבר ישראלי בשם ש', ברח מהארץ בשנות ה-80 והיגר לארה"ב, כשהוא משאיר אחריו את גרושתו וארבעה ילדיהם, במטרה לחמוק מתשלום מזונות. ש' התאקלם בארה"ב והחל להתפרנס יפה מעבודת כפיו.
כעבור מספר שנים הוא הפך למבוסס מאד והחליט להגיע לישראל על מנת לרכוש נכסי נדל"ן, אך מחשש שבארץ ייעצר עקב חוב מזונות מנופח, השתמש ש' בזהות בדויה, ונכנס לארץ באמצעות דרכון אמריקני הנושא את השם "שון".
תחת אותה זהות בדויה רכש ש' בישראל מספר רב של נכסים ואדמות, ולאחר שנים רבות של נתק, אף יצר קשר עם ילדיו בארץ, שחיו חיי דוחק, והביע בפניהם את התנצלותו על הנתק הארוך, ואת כוונתו להוריש להם את רכושו.
מספר חודשים לאחר שחשף את זהותו, נפטר ש', ומאז, במשך כשלוש שנים, עמלים בניו להוכיח, כי הנכסים הרבים הרשומים תחת זהותו הבדויה של אביהם, אכן היו שייכים לו, ועל כן להם.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באמצעות עו"ד דפנה זיס הגישו ילדיו של ש' בקשה למתן פסק דין הצהרתי לירושה, ביחס לעיזבון שהותיר אחריו. התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.
בשנת 2011 נפטר ש' בארה"ב ולאחר מותו, סיפר אחיו של ש' לאחד מבניו, כי המנוח השתמש בדרכון אמריקני תחת השם "שון" בכל פעם שהגיע לישראל.
עוד סיפר האח, כי ש' נהג להציג עצמו בישראל ולחתום על עסקאות בשם הבדוי "שון", וזאת מפני שחשש ממעצר ומצו עיכוב יציאה מהארץ עקב חוב מזונות מנופח.
לדברי האח, ש' חשש לחתום על עסקאות או לרכוש נכסים וזכויות בארץ על שמו, מחשש לעיקול שיוטל על אותם נכסים על בסיס תביעת או חוב המזונות, ולכן גם במהלך שהותו בישראל, וגם כשביצע עסקאות שונות, השתמש בזהותו הבדויה.
אחיו של ש' סיפר כי ראה במו עיניו מסמך המאשר שהמנוח ש' הינו "שון". בנוסף מסר האח לבנים מסמכים רבים, המוכיחים כי המנוח חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר, לצורך עריכת העסקאות בישראל. שיחה טלפונית שאותה ניהל אחד מבניו של ש' עם האח, ובו מפורטת הפרשה על מגוון הסתעפויותיה, הוקלטה על ידי הבן.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
לאחרונה הגישו ארבעת בניו של ש', וכן בן חמישי שנולד לו בארה"ב מאישה אחרת, בקשה למתן צו ירושה ביחס לעיזבון שהותיר אחריו המנוח.
עו"ד דפנה זיס: "פסק הדין ההצהרתי דרוש לבניו של המנוח, על מנת שהרשויות יכירו בנכסים ובזכויות שנרשמו בישראל על שמו, וככאלה – השייכים על פי דין לילדיו לאחר מותו. למרות ניסיונותיהם של ילדיו, הם לא הצליחו לגרום לאחיו של המנוח לחתום על תצהיר שיוגש מטעמו לבית המשפט בנידון, ולפיכך מוגש לבית המשפט תמליל השיחה איתו בלבד, המאשר את זהותו הבדויה של המנוח".
- 4.צחי 30/03/2015 07:41הגב לתגובה זותקבל את חלקה היחסי בדירות
- 3.ר.ש 30/03/2015 06:20הגב לתגובה זופשוט מאוד בדיקת DNA
- 2.איזה סכסוך ???? (ל"ת)איציק 29/03/2015 18:47הגב לתגובה זו
- 1.הרבה מיסים יזרמו לקופת המדינה !!! (ל"ת)מיסים ... מיסים ... 29/03/2015 17:06הגב לתגובה זו
- אין מיסים בירושה (ל"ת)דני 29/03/2015 18:48הגב לתגובה זו
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
