זה הנתון שלפי האוצר מנבא מיתון עולמי ממש בקרוב - מה ההשפעה על ישראל?

האם נראה בקרוב משבר כלכלי נוסף בארצות הברית? במשרד האוצר סבורים שהחשש הזה אכן קיים – לדבריהם, הניסיון המצטבר של מחזורי העסקים בארצות הברית מראה כי אורך שלב ההתאוששות (עד תחילת מחזור עסקים הבא) הוא 95 חודשים, כאשר שלב ההתאוששות הארוך ביותר שנרשם מ-1980 היה של 10 שנים (1991-2001). עד כה, מאז תחילת ההתאוששות האחרונה עברו 70 חודשים. לפיכך, בבחינת התרחישים לטווח הבינוני (עד שנת 2020) לא ניתן להוציא מכלל אפשרות היווצרות מחזור עסקים נוסף בארצות הברית שיהיה בעל השלכות על כלכלת ישראל.

מחזור העסקים הנוכחי שהחל ביוני 2009 משקף התאוששות ממשבר חסר תקדים בעוצמתו שהחל כמשבר פיננסי בארצות הברית, והוביל למשברים ריאליים ופיסקאליים בקרב המשקים המפותחים. עד כה, לפי האוצר, הספרות הכלכלית לא סיפקה לקובעי המדיניות כלים להערכת עיתוי של מחזורי העסקים. עם זאת, באוצר מסבירים, כי ניתן לקבוע "גבולות גזרה" להתרחשות כזו על פי ניסיון העבר. "בהסתמך על הממוצע ההיסטורי, מחזור העסקים הבא היה צפוי להתחיל בעוד כשנתיים (25 חודשים), אך מחזור העסקים עלול להתחיל מוקדם יותר או שתחילתו תדחה ליותר מארבע שנים. אם נניח כי קיים קשר חיובי בין עוצמת המשבר לאורך תקופת ההתאוששות, סביר כי שלב ההתאוששות הנוכחי יימשך יותר מהממוצע". 

לפיכך, בבחינת תרחישים לטווח הבינוני (עד שנת 2020) באוצר ממליצים לקחת בחשבון אפשרות להתרחשות מחזור עסקים נוסף בארצות הברית שיהיה בעל השלכות על כלכלת ישראל. באוצר מציינים כי להתפתחויות בפעילות הכלכלית בארה"ב השלכות ישירות ועקיפות משמעותיות על כלכלת ישראל.

ארצות הברית מהווה יעד עיקרי לייצוא שירותים עסקיים (תוכנה ומו"פ) של ישראל ומייבאת כרבע מיצוא הסחורות של ישראל. יתרה מכך, כפי שבא לידי ביטוי במשבר האחרון, התפתחויות בכלכלת ארה"ב משפיעות על הצמיחה הגלובלית והסחר העולמי.

• התחושה בוול סטריט קשה, אבל הנתונים טובים - מי צודק?
• החשש מתגבר: J.P. Morgan מעלה את הסיכוי למיתון עולמי בעקבות מכסי טראמפ

מחזור עסקים מתון יותר "סביר כי מחזור העסקים הבא צפוי להיות מתון ביחס לאחרון, אך מנגד, העולם המפותח (וישראל) מיצו את מרבית כלי המדיניות האנטי מחזורית. כך, לאחר המשבר הגלובלי האחרון, נקטו רוב המדינות המפותחות במדיניות מוניטרית מרחיבה, ששילבה הורדת ריבית (לעיתים לתחום השלילי) ושימוש בכלים "לא קונבנציונליים" כגון תוכנית ההרחבה הכמותית בארה"ב. בתחום הפיסקאלי, חלק מהמדינות נקטו בתוכניות בקנה מידה חריג להגדלת הוצאה פיסקאלית (ובחלק מהמדינות חילצו הממשלות את המגזר הפיננסי). צעדים אלו, הובילו לגידול משמעותי ביחס חוב תוצר במשקים אלו והקטינו משמעותית את יכולתם להתמודד עם משבר נוסף".

באוצר מסבירים כי השפעת המשבר האחרון על כלכלת ישראל הייתה מתונה יחסית לאור נקודת הפתיחה הטובה של המשק, העדר משבר בנקאי וגמישות בשוק העבודה. "המדיניות הפיסקאלית השמרנית מנעה גידול של יחס חוב תוצר (כפי שקרה ברוב המשקים המפותחים). עם זאת, מרחב הפעולה של המדיניות הפיסקאלית והמוניטרית בישראל היום מצומצם יותר בהשוואה לשנת 2007. הערכות למחזור העסקים הבא מחייבת נקיטת מדיניות פיסקאלית אחראית שתתמקד בצמצום הגרעון ויחס חוב תוצר".