הגזמה פראית: האם מנהליהקרנות מאוהבים מדי במניית חברת אפל?

מנהלי הקרנות בארה"ב הפסיקו למכור את מניית אפל כאשר הם אופטימיים מאי פעם, מה המצב בישראל? 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אפל
עם כ-12% תשואה מתחילת השנה, נראה כי היום כמות ה"מעריצים" של מניית אפל  APPLE גדולה מאי פעם. למרבית ההפתעה, ההערצה למניית החברה בארה"ב אינה נחלת המשקיעים הפשוטים בלבד, כאשר ניתן למצוא סימנים לה גם אצל משקיעים מקצועיים יותר כמו מנהלי קרנות נאמנות. ג'ון בורהם (John Burnham) הינו מנהל הקרן אשר מחזיק את מניית אפל בכמות הגדולה ביותר בשוק הקרנות האמריקני. אחזקתו במניה מגיעה לכדי 136  מיליון דולרים שמהווים כ-15% מסך ההון המנוהל בקרן. נציין כי בניגוד לישראל בה הכמות המקסימאלית באחזקה של חברה בודדת מגיעה לכדי 10%, בארה"ב ההגבלה עומדת על 25%.  בורהם התראיין לרויטרס מוקדם יותר היום (ב') והסביר את עמדתו, "אני חושב שהם עושים הכל נכון. בהתבסס על הכנסות ורווחים, המניה עדיין זולה". ככלל, למרות שמנהלי קרנות בארה"ב יכולים להשקיע עד לכדי 25% מהון הקרן בחברה בודדת, חוק אצבע ישן שיושם במשך עשרות שנים על ידי הראשונים קובע שאין להחזיק יותר מ-5% בהשקעה בודדת. בתוך כך בשוק הקרנות האמריקני ניתן למצוא מנהלי השקעות שכל כך שוריים על מניית אפל שהם מחפשים דרכים לעקוף את אותו חוק אצבע.  אל בורהם יש להוסיף 174 מנהלים כמותו שמחזיקים ביותר מ-5% באפל ונקרעים בין שתי האפשרויות, הגדלת הסיכון על ידי השקעה במניה בודדת לבין הרצון להניב תשואת יתר בשוק על פני קרנות אחרות. לבינתיים הזינוק בחודשים האחרונים במניה נראה שמושך אותם לכיוון של הגדלת אחזקות. הוכחה לכך יכולה להינתן בכך ששוק הקרנות החזיק באחזקת חסר את מניית אפל בשנת 2014 לעומת המדדים הפאסייבים של מניות הנאסד"ק לעומת היום שהיחס התהפך.  חוקר הקרנות האמריקני טוד רוזבלאט (Todd Rosenbluth) מחברת S&P ניסה להסביר את התופעה. לדבריו "לרוב מנהלי קרנות שרואים את עצמם כמנהלי קרנות עם מעט מניות כדרך ניהול, מבצעים מימוש רווחים כאשר שווי המניה צומח ומתוך כך הופך לכדי 7% מסך ההון בקרן. זאת בכדי למתן את הסיכוי שבהשקעה בקרן על ידי הגדלת הפיזור. אם כי ניתן לראות בבירור כי בחודשים האחרונים, בגלל העלייה החדה במניית אפל, המנהלים פשוט חורגים ממנהגם ואינם מוכרים את המניה. במובן מסוים, המשקיעים מגדילים כך את הסיכון בקרן מבלי ליידע את המשקיעים". המצב בישראל בבדיקת שוק הקרנות המקומי, נראה כי ההתאהבות באפל לא נדבקה במנהלים הישראליים. נכון לתחילת השנה הנוכחית, 65 מניות החזיקו בסך של 57 מיליון שקלים. שתי הקרנות היחידות שמחזיקות את המנייה בצורה יוצאת דופן הן הקרנות הראל פיא נבחרת נאסד"ק והראל פיא נאסד"ק מגודר מט"ח. הקרנות הללו מחזיקיות את המניה במעל ל-7.5%. אפל כמנייה נמצאת במקום האחד עשרה בלבד מבין מניות החו"ל שמוחזקות על ידי הקרנות המקומיות. המנייה הפופולארית ביותר היא פיזר עם אחזקות בסך של 120 מיליון. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.