פשיטה על נמל אשדוד: חשד לעבירות מכס והלבנת הון בעשרות מיליוני שקלים
נמל אשדוד פרשיית שחיתות חמורה נחשפה היום בנמל אשדוד. כ-200 חוקרי מכס ושוטרי להב 433 פשטו לפנות בוקר על מחסני סחורות בנמל אשדוד ועל בתיהם של למעלה מ-15 חשודים, בחשד לביצוע עבירות מכס והלבנת הון בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, באמצעות שימוש בשרשרת חברות בינלאומית במטרה להסוות את העבירות.
העצורים חשודים כי חברו יחדיו וביצעו משך שנים עבירות הברחה והנמכת מחיר סחורה בייבוא של אלכוהול ובכך גזלו מקופת המדינה, על פי החשד, למעלה משלושים מיליון שקלים ובנוסף, ביצעו עבירות של הלבנת הון במיליוני שקלים.
הפעילות הבוקר מבוצעת במסגרת המאבק למיגור התנהלות עבריינית בנמלי ים ומהווה המשך לפעילות מודיעינית וחקירתית ענפה בנמל אשדוד, אשר הניבה חשיפת חשדות חמורים לשחיתות שחקירתם הסתיימה זה מכבר לאחר גיבוש תשתית ראייתית כנגד מספר מעורבים.
על פי החשד פעלו חלק מהחשודים, בין היתר באמצעות אחרים, להשגת שליטה בפועל בחברות המייבאות משקאות חריפים לישראל, במחסן ערובה ("בונדד") הפועל בסמוך לנמל אשדוד ובחברת עמילות מכס פרטית, על מנת ליצור מצג שווא בנוגע לערך הסחורה עתירת המס שיובאה מחו"ל ואוחסנה במחסני הערובה, כך שהערך המוצג יהיה נמוך משמעותית מהערך האמיתי ששולם. בכך, שילמו בעבור הסחורה מכס מופחת, תוך הסתרת הרווחים המופקים מכך באמצעות הלבנת הון. בהמשך, פעלו להברחת הסחורה מחוץ לנמל מבלי לשלם מסים כלל.
- ללא מכרז - רציף 25 בנמל אשדוד יינתן לוועד עובדי הנמל
- השביתה בנמל אשדוד מקפיצה את מספנות ישראל ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, הבוקר ערכו עשרות עובדי חקירות מכס ת"א והמרכז וחוקרי מכס אשדוד פעילות יחד עם שוטרי להב 433 ובסיוע מרחב לכיש ולוחמי יחידת קורל במג"ב, במסגרתה נעצרו 17 חשודים ועוכבו נוספים לחקירה וכן נערכו חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם, לרבות במחסני הערובה באשדוד. בפעילות נתפסו מסמכים, מחשבים וכן רכוש וחשבונות בנק לצרכי חילוט בהיקפים ניכרים.
לחשודים מיוחס חשד לביצוע שורת עבירות מרמה ומכס ובהן קבלת דבר במרמה, הברחה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב, זיוף בנסיבות מחמירות, עבירות על פי חוק מכס ומע"מ, עבירות על חוק איסור הלבנת הון וקשירת קשר לפשע. בהתאם להתפתחות החקירה, יובאו חלק מהחשודים לדיון בהארכת מעצרם בסמוך לשעה 14:00 בבית משפט השלום בכפר-סבא.
- 4.חני 02/03/2015 10:42הגב לתגובה זואלי-הפוסל במומו הוא פוסל! גם באשדוד כמו בכל מקום אחר בעולם לא כולם גנבים, רמאים וכו'. קצת הגזמת!
- 3.קורמורן 02/03/2015 10:10הגב לתגובה זוקנסות חניה מופרזים, ארנונה שצומחת פרע, אישורי חריגות בניה, העסקת עובדים במשרות אמון בשכר מופרז, כל אלו עולים לנו הרבה יותר.
- 2.איטליה זה כאן (ל"ת)אנונימי 02/03/2015 09:52הגב לתגובה זו
- 1.אלי 02/03/2015 09:19הגב לתגובה זוכאשדודי אני יודע שהעיר הזאת מושחתת ביסודה. עיריה, נמל, הכל מכור. ייעשו סטטיסטיקה ויראו הכי הרבה מכוניות מפוארות פר נפש, וזה לא בגלל שאנחנו משופעים ברופאים ואנשי הייטק. כל אפס שמכיר מישהו, שמכיר מישהו, שמכיר מישהו, מסתובב בעיר בלי לעבוד, להשקיע, או ללמוד, כאילו מנ"כל העולם. מרוקאים וערסים שולטים בעיר. עיר מגעילה שלצערי בינתיים אני עוד צריך לחיות בה.
- אזרח 02/03/2015 10:08הגב לתגובה זואנחנו מממנים את כל השחיתות הזו. אנחנו מפרנסים את כל הפרזיטים המושחתים האלה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
