קוזניצקי: "לרמב"ם אין כסף - משחק משחקים וטוען שהפרויקט לא הסתיים"

מנרב ואורתם סהר הקימו עבור בית החולים פרויקט חניון תת קרקעי ענק בעלות מוערכת של כ-400 מיליון שקל - וכעת הוא מסרב לקבלו
אבי שאולי | (8)

חודש הסכסוך בין רמב"ם לבין החברות מנרב ואורתם סהר - בית החולים הודיע שוב כי הוא לא מוכן לקבל פרויקט שניבנה בעלות מוערכת של כ-400 מיליון שקל.

אברהם קוזניצקי, אמר היום ל-Bizportal : "החניון כבר נפתח ופועל בצורה מושלמת, אך לבית החולים אין כסף שצריך לשלם, אז הוא משחק משחקים וטוען כאילו הפרויקט לא הסתיים כפי שהוא רוצה. זה קורה במקרים של מזמינים שלא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלהם".

היזמית, חברת מנרב, התחייבה להקים חניון תת קרקעי (3 קומות מתחת לקרקע) וכן שלושה מבנים נוספים על גג החניון הכוללים בית חולים לילדים ובתי חולים חדשים למחלות לב וסרטן. החניון אמור לשמש בשעת חירום כבית חולים חסין מתקפות טילים כולל נשק כימי או ביולוגי.

הקבלן - חברת אורתם סהר, החלה בבניה עוד בשנת 2010 והוא היה אמור להסתיים בשנת 2013. זה לא קרה, ובחודש פברואר 2014 הודיע בית החולים בצעד חריג על הדחת חברת מנרב מהפרויקט.

לטענת בית החולים, מנרב פיגרה בלוחות הזמנים בצורה משמעותית וכן לא תיקנה ליקויי בנייה למרות התרעות חוזרות ונשנות. מנרב ואורתם סהר דיווחו היום לבורסה כי "מנרב הגישה הודעה לבית המשפט לפיה בין היתר למרות השלמת ביצוע העבודות בחניון והפעלת המזמין את החניון, המזמין אינו מוכן לקבל את הפרויקט וישנן מספר מחלוקות בין הצדדים, לרבות ביחס לתשלומים המגיעים למנרב".

מנרב ביקשה מבית המשפט כי יש הכרח שמהנדס ימשיך ללוות את הפרויקט ויכריע במחלוקות שהתגלעו בין הצדדים. בית חולים רמב"ם אינו מקבל את סמכותו של המהנדס ולכן הסכסוך בין הצדדים בדרך לבית המשפט העליון.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    בודק 16/04/2014 05:52
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה אצלו בצרות
  • 5.
    !קוזניצקי לכלא (ל"ת)
    1 10/04/2014 17:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אברהם 10/04/2014 11:12
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא מודים שמי תהום או מי הים ממשיכים לזרום מכל מיני מקומות ושצריך כל הזמן משאבות מיוחדות שעלות אחזקה שוטפת שלהן יקרה ובית החולים לא מוכן להוצאות נוספות למה מהנדסי הפרוייקט לא לקחו בחשבון את הנושא ולא אטמו היטב את החניון ועוד בעיות ישנן כך שלא הכל כפי שמפורסם כל טוב לכולם וזה רק חלק קטן מהבעיות שנוצרו ונוצרות כל פעם מחדש
  • איזה איטום.מתחת לפני הים מפעילים משאבות נוןסטופ.ראה מגד (ל"ת)
    מגדל שלום.50 שנה. 10/04/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
  • אי אפשר לאטום? אז איך אוטמים אנייה? (ל"ת)
    zhuv 15/04/2014 10:58
  • 3.
    הגונב מגנב כמו קבוצת ... פטור. כולם מכירים את הקבוצה (ל"ת)
    המתמחה בעושק.יו"ר הק 10/04/2014 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יניב 10/04/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
    זה אותו אחד שלועג למי שלא מצליח לקנות דירה ומפמפם את המחירים.
  • 1.
    בא 10/04/2014 10:42
    הגב לתגובה זו
    טוב שבאת מוכן ,זאת חיילות .
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0.78%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.