"שבריריות הצמיחה העולמית עלולה לפגוע בצמיחת המשק הישראלי"
כשבועיים לאחר ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 1% מתפרסמים היום הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים בבנק ישראל לשם קבלת החלטת הריבית לחודש נובמבר שמהם עולה כי ההחלטה התקבלה פה אחד. בבנק ישראל העריכו כי "תמונת המצב דומה לזו שאפיינה את הפעילות הריאלית בחודש שעבר: הצמיחה נמשכת בשיעור נמוך מעט מ-3% (בניכוי השפעת הפקת הגז), אם כי מספר אינדיקטורים מצביעים על כך שברביע השלישי חלה האטה מסוימת". בנוגע לסביבה העולמית, חברי הוועדה הביעו חשש מכך שדחיית תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) משקפת את ההערכה ב-FED שההתאוששות הנצפית בכלכלת ארה"ב מתונה ושברירית. כמו כן, הובע חשש מהירידה בשיעורי הצמיחה במדינות המתעוררות בפרט, ובכלכלה העולמית ככלל. "שבריריות הצמיחה העולמית עלולה לפגוע בצמיחת המשק הישראלי, ובפרט להקשות על התרחבות היצוא. עם זאת, ההקלה הצפויה בריסון הפיסקאלי בארה"ב ובאירופה במהלך 2014 תתרום לשיפור בקצב הצמיחה העולמי, ועשויה להביא לשיפור ביצוא הישראלי". חברי הוועדה דנו גם בהתפתחות שער החליפין והשפעתו על היצוא. אף על פי שבחודש האחרון נבלמה מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל, דנו חברי הוועדה בהשפעת התיסוף המתמשך בשער החליפין על היצוא של ישראל. שכן לאורך זמן ניכרת ירידה במרבית ענפי היצוא. צוין כי "בשנה האחרונה ניכר קיפאון ביצוא הענפים המסורתיים, שהם הענפים עתירי העבודה, הרגישים יחסית לשער החליפין", אבל צוין גם ש"בחודשים האחרונים החולשה מתבטאת בענפי הטכנולוגיה העילית, שמטבעם רגישים פחות לשער החליפין". בשוק הדיור נמשכה גם החודש מגמת העלייה במחירי הדירות. חברי הוועדה הדגישו את הצורך בצעדים מצד הממשלה, על מנת להרחיב את היצע הדירות. כמו כן, דנו חברי הוועדה בהשפעת הצעדים המאקרו יציבותיים שננקטו עד כה על המשכנתאות. הטיעון המרכזי בעד הותרת הריבית על כנה הוא שסביבת הריבית הנוכחית, לאחר ההפחתות שבוצעו החל ממאי האחרון, נראית מתאימה הן לרמת האינפלציה שנמצאת בתוך גבולות היעד, אך בחלקו התחתון של היעד, והן לרפיון המסוים ברמת הפעילות הנצפה בחודשים האחרונים. חשיבות רמת הריבית הנמוכה מתחדדת נוכח החלשות הייצוא ודחיית תהליך הצמצום של רכישות האג"ח (tapering) לסוף הרביע הראשון של 2014. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
- 1.ישראל אי של יציבות בעיקר תודות ל"שרי אוצר" מומחים :): (ל"ת)תום 11/11/2013 14:13הגב לתגובה זו
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
איומי תחרות ורגולציה
לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?
הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד
שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.
מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את
הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.
ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח
ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המדריך להבנת דוח אפס - ולמה הוא חשוב לכל מי שקונה דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.
