אירופה לא מוצאת תחתית: הדאקס צולל 4.7%, הקאק 5%, קרדיט סוויס צוללת 9%
המגמה השלילית באירופה הולכת ומתחזקת כשאת ההובלה לקוחות מניות הבנקים, הנפילות בבבורסות נרשמות על רקע חזרתה ובגדול של חוסר הוודאות לגבי עתידה שליוון. נראה כי היחידה שלא מעוניינת לקחת חלק בהצלתה של ייון היא זו עצמה: אתמול הודיע ראש ממשלת יוון, ג'ורג' פאפנדראו, כי בכוונתו לבצע משאל עם בנוגע לחבילת החילוץ החדשה של האיחוד האירופי בטרם תחליט הממשלה אם לקבלה. יש לציין כי על פי דיווחים בכלי התקשורת מסתמן כי הרחוב היווני מתנגד לסיוע אשר יביא להרחבת תוכנית הצנע המדינה.
את המגמה השלילית מוביל סקטור הבנקאות, זאת על רקע פרסום
מדד דאקס בגרמניה משיל 36% מערכו, מדד פוטסי בבריטניה מחסיר 3.5% מערכו, ומדד קאקס בצרפת נופל 5.5%. מניית קרדיט סוויס צוללת בכ-8.6% בבורסה בשוויץ על רקע דוחות מאכזבים. BNP פאריבס קורסת ב-11.4% וסוסייטה ג'נרל קורסת 11%.
מאז הוצגה התוכנית לחילוץ גוש האירו ביום חמישי בבוקר, נתגלו סדקים באמון המשקיעים בפתרון המוצע. יוון הודיעה אתמול כי תבצע משאל עם בנוגע לחבילת החילוץ החדשה של האיחוד האירופי בטרם תחליט הממשלה אם לקבלה כאשר סקר קודם גילה כי האזרחים במדינה מביעים תגובה שלילית לתוכנית החילוץ.
גם האיתותים מכיוונה של ארה"ב לא מבשרים טובות זאת שכן החוזים העתידיים נופלים כמעט ב-3%.
- 3.יוון 01/11/2011 15:22הגב לתגובה זוצריך להעיף אותה מהגוש אוכלי חינם כל היוונים בגללם הכל צולל
- 2.hun 01/11/2011 13:08הגב לתגובה זו? why only -2%
- 1.ספרטה 01/11/2011 12:18הגב לתגובה זואיזה סדקים בדיוק ,מה השתנה הכול ורטואליהתוכנית תצא לפועל סין תעזור לשוק ארצות הברית .בנושא משאל העם .בכתבה שלכם אמרו מעל 70 אחוז שאם לא רוצים לצאת מחברות בגוש האירו .אז הכול כותרות,
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
