שאמה הכהן: "נבחן מהלך להגבלת יתרות מכירה בחסר של מניות הטייקונים"

הממונה על שוק ההון מאמין כי החשיפה של התיק הפנסיוני של הציבור לטייקונים הוא אפסי. גם בתספורות של 50% הנזק לחיסכון הפנסיוני יהיה רק 0.8% בלבד
ג'וש דוקרקר | (23)

מניות הטייקונים ריכזו עניין מיוחד בשבוע שעבר עם צניחתן בעשרות אחוזים. הדיווחים על ההפסדים של דנקנר, הנדל"ן המדדה של תשובה והסדרי החוב של בן דוב מדליקים נורה אדומה גם לחברי הכנסת.

ועדת הכלכלה של הכנסת התכנסה היום לדון בתרחיש של נפילת טייקון משמעותי והשפעת האירוע על המשק הישראלי. בעקבות הפגרה השתתפו בועדה רק שני חברי כנסת, היו"ר, שאמה הכהן וישראל אייכלר.

ח"כ כרמל שאמה הכהן, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר על מטרת הדיון כי היא "לבחון את רמת הסיכון לנפילת טייקון, המשמעויות הנלוות לנפילה ומהי הפוזיציה של המדינה, על זרועותיה הרלוונטיות, במניעת או בהתרחשות אירוע מסוג זה".

יו"ר הועדה הוסיף, "חסר גילוי נאות של רמת החוב האישית של אותם טייקונים למערכת הבנקאית. אנו רוצים לדעת מה היקף ההלוואות של הטייקונים במערכת הבנקאית. צריך לדעת האם חלילה כשהולכים להסדר חוב אין לטייקון מניות שיכולות לשרת את הסדר החוב. השאלה מדוע דבר כזה לא נחשף לציבור".

"אנו רוצים לבחון את הסיכונים לנפילה של אחד הטייקונים. נבחן מהלך להגבלת יתרות מכירה בחסר של מניות וכן לחשוף את יתרות החוב הפרטיות של הטייקונים לבנקים".

הממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג אמר בועדה כי החשיפה של התיק הפנסיוני של הציבור לטייקונים הוא אפסי. הוא מאמין שגם בתספורות ברמת 50% שמשקפות קריסה לא הגיונית במשק הישראלי, תוצאות התספורות הללו יגרמו לנזק של 0.8% בלבד לחיסכון הפנסיוני.

בדיקה של אגף שוק ההון במשרד האוצר הגיעה למסקנה כי חשיפת תיק החיסכון הפנסיוני לחמשת הלווים הגדולים במשק קטנה מ-7% והיא תוצאה של תקנות השקעה שהוציא האגף ולפיהן מנהלי התיקים מקפידים על ביזוק תיק ההשקעות.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות גד סואן, שהשתתף בדיון, מסר כי "בין השנים 2009-2011 נערכו בשוק ההון הישראלי עשרות הסדרי חוב. עם זאת, למעט מקרה אחד, מדובר בהסדרי חוב של חברות קטנות, שלא פגעו בחיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל".

ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה אמרה לפני הדיון: "ההימור של חברת כור לרכוש את קרדיט סוויס וגורלה המר, מייצגים את הצד הרע של הפירמידות והריכוזיות בישראל. אין מדובר בפעילות תעשייתית שמספקת מקומות עבודה ותורמת לכלכלה ולצמיחה בישראל, אלא מדובר בהרפתקה פיננסיירית שגוררת כעת שלוש חברות ציבוריות ובנק גדול להסתבכות שסופה יהיה על גב הציבור החוסכים, ובעלי הפיקדונות".

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    שלי קרפדוביץ 15/08/2012 01:10
    הגב לתגובה זו
    מאז שישנסקי
  • 21.
    ג' ונסי 15/08/2011 09:37
    הגב לתגובה זו
    בכלל צריך להגביל הירידות בבורסה. כשיש מפולת אפשר לסגור אותה לכמה ימים, מה כבר יקרה? למה נותנים לאנשים שלא מבינים כלום להתעסק בדברים כאלה, למה????????????
  • 20.
    יש לי הרעיון הכי טוב 15/08/2011 08:01
    הגב לתגובה זו
    לא משאירים לנו שום רווח השנים האחרונות רק הפסדים מה אתם עושים עם הכסף? כלום. אין שום דבר רק לוקחים לנו כסף
  • 19.
    המניה היתה כבר בשער 600 (ל"ת)
    ואל תשכחו את טאואר 15/08/2011 07:57
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    בלתי ניתפס..צפו בגרף 14/08/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
    שודד ובוזז בחמדנות וברשעות את ציבור המשקיעים....מבחינתו ומבחינת התקשורת הטייקון(היהודי?)סה" כ מנקה את הזוהמה,ציפורניים,תיסרוקת.....נסיגה=היתנתקות..זוכרים?ככה התקשורת התמימה יוצרת עולם של רמאות,כזבים.אור,אהבה וחיבוקים
  • 17.
    ש.ש (ל"ת)
    שאמה בושה למגזר 14/08/2011 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    אחד 14/08/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    ושל שישינסקי,כמו למשל שמס החברות ירד ל- 18% ולכן צריך מיסוי של 65% על רווחי הנפט?
  • 15.
    משה 14/08/2011 17:44
    הגב לתגובה זו
    הציבור בטח שלא מרוויח מזה כלום. רק השחקנים הגדולים. וה" טייקונים" שלכם.. אין שום טעם לאפשר שורטים בארץ. רק לגופים גדולים מוסדיים ניתן לאפשר הגנות וגם זה יהיה בהנפקת הממשלה. ככה שהכסף מהאופצציות יחזור לעם, והממשלה תספק הגנה לשוק המקומי. הלוואי ומישהו בר דעת והשפעה קורא את זה עכשיו וישנה משהו בשיטה הרקובה הזו. אין לי בעיה שיעשו שורטים - על מניות בחול , לא בארץ. ואם כבר שורט אז שיהיה חודשי או שנתי , מי צריך שורט יומי ? למה שהשיטה תאפשר להמר נגד השיטה ? זה אבסורד. לדעתי ישנם מגוון של מכשירים פיננסיים בעולם חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות. בתור מדינה יהודית עלינו לבחור בקפידה מי אלו המכשירים הפיננסיים שאותם בחרנו " לאמץ" ומי הם אלו שלא ידרכו בבית ספרנו. למען עתיד ילדינו.
  • 14.
    דיי כבר עם המילה הזו טייקונים. אין מילה אחרת? (ל"ת)
    משה 14/08/2011 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    שחר 14/08/2011 16:03
    הגב לתגובה זו
    נהוג בכל מדינות ה OECD אז למה לא אצלנו ?
  • 12.
    דדה 14/08/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
    יהש זו לא מניה.
  • 11.
    יש לאשר את השורט רק להגנות בלבד !! (ל"ת)
    דוד 14/08/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    משקיע בבורסה 14/08/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
    השורטיסטים ,והכתבות הזודניות , ממש שחטו את אפריקה , המניה היום זרוקה על הריצפה בשער לא נורמלי , ירדה מ- 55000 ל-1400 וזו לא טעות............. ישל בטל את המסחר בשורט כי מספר קטן של שורטיסטים חוגגים על גב רוב המשעים , יבורך שמא עם יבצע את המהלך
  • 9.
    פיני 14/08/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    ההתעלמות הגדולה-גם של החכים מהסדרי החוב בהם עושקים -גוזלים ובוזזים בסיוע המוסדיים את כספי הציבור מניות מילא ז ה סיכון שהמשקיע לוקח-אבל אגח לא להחזיר והטטיקון עורך חתונות וחגיגות עח הציבור החכים צריכים להפנים ולחוקק-חובות מחזירים-ולא יהיו הרמות מסך עיקולים וכו/ הציבור בסוף יתעורר ומהפכה תגיע אלימה ומסוכנת-גם לטייקונים יהיו משםפטי תחריר בנוסח חוסני מוברק(אל תופתעו אם בעתיד יגררו לכיכר אזוקים ומושפלים תשובה דנקנר בן דב וחבריהם שופטיהם יהיו מלח הארץ שעשו את כספם ביושר(הורביץ-ורטהימר-שוויד ואחרים)
  • 8.
    איציק בן 17 14/08/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    מצאו גז על נוחי עכשיו היא יורדת הלו הוא בעל חברה את לא יכולה להגיד לו איך להשקיע זה כמו שוורן באפט קונה חברות ומניות מי שאשם זה מי שקונה את מניות של נוחי אבל ביגלל זה כל מי שלומד בורסה יודע שהשקעה באג" ח קונצרני זה מסוכן לא פחות ממניות הלו זה שוק ההון מישהו צפה את המשברון הזה? אי אפשר שיהיה כל הזמן למעלה אז שמרוויחים אנחנו מהמרים ושאנחו מפסידים אז אנחנו גם לא בסדר ?ונראים מהמרים את לא מבינה בשוק ההון כלום כמו ד" ר ספורטה שרק יודע לדבר יפה והוא דוקטור לכלכלה אבל פעם אחת לא השקיע בבורסה די כבר לכל אלו שחושבים את עצמם מבינים ואין להם שום ניסיון בבורסה זה כמו שף ללא ניסיון
  • 7.
    אני 14/08/2011 12:41
    הגב לתגובה זו
    מציע להגביל את השורט על בן דב בימים ראשון שלישי וחמישי, להגביל את השורט על נוחי ביום שני (לאחר התייעצות עם הרנטגן) ואת השורט על תשובה ביום רביעי. ...שהרי בן-דב יותר מסוכן. אגב, הצעה נוספת: להגביל את השורט בבורסה הישראלית בכלל ביום שישי, מעשית אפשר לבטל בכלל א תהמסחר בבורסה ביום א' , אף אחד לא ירגיש ממילא.
  • 6.
    שי 14/08/2011 12:19
    הגב לתגובה זו
    התמרונים של הספקולנטים שמעלות את המניות למעלה ולמטה בפרט יום קודם ובבוקר הפקיעה מזעזעים את המשקיע הקטן הוא נכנס ויוצא בהפסד.צריך להפסיק למרוט את נוצותיו הדלות של האזרח הקטן.זה הפך להיות קזינו.
  • 5.
    שוקי 14/08/2011 12:15
    הגב לתגובה זו
    שאמא מציע הגנה מלאה לגנבים, אלה שלא משלמים אגח" ים , הם " הכי בסדר" צריך להגן עליהם מפני קריסה, אנו הציבור לא מקבל הגנה, צריך לשנות את החוקים. הפסדי ניירות ערך, החזר 50 אחוז של המדינה , כן 50 אחוז. אי תשלום אג" ח ע" י טייקון , הכנסתו לכלא.
  • 4.
    סמי 14/08/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    נותנים להם פרס.במקום להלאים את החברות.
  • 3.
    בנטוב 14/08/2011 12:02
    הגב לתגובה זו
    אחר כך תיפנו לטייקונים יש לי הרגשה שאתם הפולטיקאים מנסים להסיט האש מיכם עייד היתפלות על הטייקונים אני מיתפרנס מימעט כסף ואים יש בי על הטייקונים רק טענה אחת ובזה צריך לטפל משכרות הענק והמענקים למנהלים ומנכלים ובו בזמן מקפחים עובדים במשכורות נמוכות לתגמל עובדים כי הם עמוד השידרה
  • 2.
    הכלכלן 14/08/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    שלי יחימוביץ, את וחברייך אולי שכחתם את המהות של חברה. אז הינה תזכורת קטנה: אנשים מקימים נוטלים סיכונים ומקימים חברות על מנת שאלו ירוויחו כסף ויחלקו את הרווחים לבעלי החברה. את אולי מתבלבלת בין חברה לעמותה. חברה, בשונה מעמותה, לא מוקמת מסיבות פילנטרופיות, סוציאליסטיות או ציוניות: כלומר, חברה לא מוקמת כדי לספק מקום עבודה, לשלם מיסים או לספק ריביות טובות יותר לקופת הפנסיה. ואם התקבלה החלטת דירקטוריון להשקיע בקרדיט סוויס אז זו זכות החברה, וזו חוצפה של המדינה לבקר את הפעילות של החברה. חברה ציבורית אומר שהציבור מחזיק חלק מני" ע של החברה, ומכאן זכותו להשתתף בקבלת ההחלטות. ומי שלא הסכים עם ההחלטה לקנות את קרדיט יכל להצביע ברגליים ולמכור את כור ודסק" ש - מה שלא קרה עד לחודש האחרון. וכאמור: " להצלחה הרבה אבות ולכישלון....."
  • סמי המניאק 14/08/2011 22:54
    הגב לתגובה זו
    בו תסביר לי למה אנחנו מנועים מלבצע מכירה בחסר על התחמנים הפיננסים, מדוע הרשות מגינה על הגנבים?
  • 1.
    רומי 14/08/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    אחרי מה שהממונה על שוק ההון באוצר אמר!!!!!!!!! נותנים לחתולים לשמור על השמנת שלנו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.