עוד שבוע קודר לקרנות: פידיונות שלא נראו גם אחרי קריסת ליהמן ברדרס

בקרנות המסורתיות נרשמו פידיונות בהיקף של 3.8 מיליארד שקל; נשברו השיאים השליליים של 2008; נכסי הקרנות צנחו מתחילת החודש בכ-10 מיליארד שקל
הדס גייפמן | (8)

תעשיית הקרנות שברה השבוע את כל השיאים השליליים שנרשמו ב-2008, עם פידיון שבועי ענק של כ-3.8 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, על אף השבוע המקוצר. סכום זה גבוה אף יותר מסכום הפדיונות שנרשם בשבוע בו בנק ההשקעות ליהמן ברדרס פשט רגל, כך עולה מאומדנים והערכות של כלכלני בית ההשקעות מיטב.

נכסי קרנות הנאמנות המסורתיות צנחו מתחילת החודש (בשמונה ימי מסחר בלבד) בכ-10 מיליארד שקל כאשר חצי מסכום זה נזקף לפדיונות נטו וחצי לירידת ערך נכסי הקרנות, שירדו לרמתם הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2009.

גם בשוקי המניות היה זה השבוע הקשה ביותר מאז פשיטת הרגל של ליהמן ברדרס: בישראל רשם מדד המעו"ף ירידה שבועית של כ-7.5%, מדד הבנקים צלל בכ-9.8%, מדד נדל"ן 15 צנח בכ-11.4%, מדד ת"א-75 נפל בכ-12.3% ומדד היתר 50 התרסק בה-15.8%. במקביל, בארה"ב ובאירופה נרשמו ירידות שערים חריפות בשיעורים דומים.

קרנות הנאמנות המנייתיות (ישראל, חו"ל וגמישות) לא איחרו להגיב, ובשבוע החולף נרשמו בהן פדיונות בסכום של כ-380 מיליון שקל. מתחילת החודש נפדו מהקרנות המנייתיות כ-540 מיליון שקל. סכום זה מתווסף לירידה של כ-14.2% מהקרנות המתמחות במניות בישראל וירידה של כ-14.2% נוספים בקרנות הגמישות.

הכספיות גייסו 1.5 מיליארד שקל

מנגד, הקרנות הכספיות רשמו בשבוע החולף גיוס נאה של כ-1.5 מיליארד שקל. המשמעות היא, שרק כ-60% מהסכום שנפדה בשבוע האחרון מקרנות הנאמנות המסורתיות, הופנה אל פיקדונות בנקאיים ומזומן בעו"ש, ורק כ-40% הוסט לעבר קרנות כספיות שקליות. נזכיר, כי השבוע נרשמה עלייה חדה יחסית לתשואת המק"מ המגולמת, בהיקף של כ-0.2% במדד המק"מ, בעוד הגילונים נחתכו בכ-0.8%, על רקע הערכות כי ריבית בנק ישראל לא תעלה בתקופה הקרובה. מתחילת החודש הצליחו הקרנות הכספיות לגייס כ-2.3 מיליארד שקל.

מראשית מרץ, מועד תחילת גל הפדיונות הנוכחי, פדו קרנות הנאמנות המסורתיות כ-19 מיליארד שקל, בעוד הקרנות הכספיות גייסו כ-14.5 מיליארד שקל. לשם השוואה, בסיכום שנת 2008 נרשמו בקרנות המסורתיות פידיונות של כ-37 מיליארד שקל, בעוד שבקרנות הכספיות מרשמו גיוסים של כ-28 מיליארד שקל.

בצד הירידות החריפות בשוקי המניות, נרשמו השבוע ירידות חדות בשערי איגרות החוב הקונצרניות, על רקע חשש המשקיעים כי ה"טייקונים" יתקשו בהחזר החובות שלהם, מה שגרם לפדיונות בקרנות ולהעצמת הירידות באיגרות החוב: מדד תל-בונד 20 רשם נפילה שבועית של כ-4% מדד תל-בונד 40 התרסק בכ-4.8%, ואילו מדד אג"ח קונצרני כללי צנח בכ-5.4%.

פדיונות מכל הבא ליד

חששות המשקיעים לא התבטאו רק בירידות החדות אלא בהמלטות המונית מקרנות אג"ח חברות וכללי שרשמו פדיון שבועי ענק של כ-2.3 מיליארד שקל גבוה בכ-80% מקצב הפדיונות בשבוע בו ליהמן ברדרס פשטה רגל, בעת שעוד היה מדובר במשבר אשראי של חברות. מתחילת החודש נרשמו ירידות שערים חדות בפרק זמן קצר יחסית גם בקרנות הקונצרניות: קרנות אג"ח חברות וכללי (ובכלל זה קרנות מעורבות 10/90, 20/80) ירדו בכ-5.5%, כאשר את הירידה הגבוהה ביותר רשמו קרנות HIGH YIELD שנחתכו בשיעור של כ-10% מתחילת החודש.

איגרות החוב הממשלתיות היו הנהנות העיקריות מהמהומה בשווקים ורשמו שבוע של עליות חדות: מדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בכ-0.6%, הגלילים טיפסו בכ-0.65% ואילו השחרים עלו בכ-0.85%. בלטו לטובה אגרות החוב הארוכות שעלו בכ-1.1%-1.2%. עליות אלו באו על רקע בריחת משקיעים מכל העולם לנכסים בטוחים יותר בדמות אג"ח ממשלתיות, על אף הורדת דירוג החוב של ממשלת ארה"ב.

למרות זאת, ציבור המשקיעים בארץ פדה השבוע מכל הבא ליד ובכלל זה מקרנות אג"ח מדינה וצמוד מדד שרשמו פדיון שבועי גבוה של כ-760 מיליון שקל. בקרנות השקליות נרשמו פדיונות של כ-140 מיליון שקל. על פי הערכות, סכום משמעותי מהיקף הגויס הזה הגיע לקרנות מק"מ שונות, כאשר מנגד, בקרנות שקליות בעלות חשיפה מנייתית ובקרנות הריבית המשתנה, נרשמו פדיונות גבוהים.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון לסוף השבוע שעבר כ-149.3 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-115.1 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז ה-19 בנובמבר 2009.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    המעו" ף לא עובר את 1100,גם לא יעבור!!!! (ל"ת)
    מסכים איתך לחלוטין. 14/08/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פישר 14/08/2011 11:19
    הגב לתגובה זו
    ..מדינה פליסטניאית מתבקשת באום שמום ,מהומות, כספים מוסטים לגיוס מילואים ...משבר כספים באירופה ,אסד בורח ,תהו ובהו בסוריה ,פליטים מנסים לעבור מסוריה ולבנון לישראל ועולים על מוקשים ואז גם הבורסה תצלול לכוון ה 700 נקודות, אז הבנתם... עוד תתגעגעגעגו לשער של היום ,זוזו .... הצילו את הכסף וכנסו לקרנות שקליות בלבד עד יעבור זעם.
  • ייקח המון זמן להחזיר את אמון המשקיעים (ל"ת)
    מסכים איתך לחלוטין. 14/08/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    להוריד ריבית דחוף (ל"ת)
    אריה 14/08/2011 11:09
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    םוחר 14/08/2011 10:54
    הגב לתגובה זו
    תראו את טבע מי שמכר בעשר למטה אוכל את הכובע מהר מאד
  • 3.
    סוחר 14/08/2011 10:52
    הגב לתגובה זו
    תמיד הציבור אוכל אותה אפילו לא מחכים לתיקון מוכרים למטה מתי שהחכמים אוספים חבל מאד תיתבגרו כבר
  • 2.
    רמי 14/08/2011 10:48
    הגב לתגובה זו
    שחקני המעוף יוצרים משבר מדומה
  • 1.
    אין כמו נתון כזה של פאניקה גדי לקנות (ל"ת)
    וורן 14/08/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע

ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.

ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. 

מה צופים האנליסטים?

הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.

במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.

בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.