בשל הסערה בשווקים: האם פישר יוריד את הריבית כעת?
החרפת משבר החובות באירופה וארה"ב והורדת דירוג האשראי של הכלכלה האמריקנית הביאו להורדת תחזיות הצמיחה של מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל. אירועים אלה הובילו כלכלנים רבים לקביעה כי על נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית לחודש ספטמבר.
הזינוק החד בתשואות אגרות החוב הקונצרניות, בעיקר של בעלי ההון הגדולים, מזכיר את משבר 2008 שבעקבותיו פעל הנגיד להורדת ריבית מהירה לרמה נמוכה מאוד במטרה לתמוך בצמיחה ולסייע בשיפור הנזילות בשווקים. אולם המצב היום שונה ולכן גם התגובה של הנגיד לא תהיה דומה לתגובה שלו במהלך המשבר הכלכלי של 2008.
בחינה צרה ונקודתית של פרמטרים שונים עשויה בהחלט להוביל למסקנה שאכן נדרשת הורדת ריבית. קצב הצמיחה צפוי לרדת לרמה של 4.5%-4.8% במהלך 2011 עקב משבר מחזור חובות בעלי ההון שעשוי להתפתח עם זינוק תשואות אגרות החוב בשוק, התייקרות עלויות המימון, גל המחאה שעשוי להוביל לפריצה במסגרת התקציב הממשלתית והשפעת משבר החובות העולמי על הכלכלה.
להערכתי ייבחר הנגיד להותיר את הריבית על כנה לחודש ספטמבר. הצמיחה הכלכלית בישראל גבוהה, גם אחרי הורדת התחזית על ידי בנק ישראל. הריבית הריאלית עדיין מאוד נמוכה ורק לאחרונה יצאה מהטריטוריה השלילית. כמו כן, מהלך של הורדת ריבית תיתפס כצעד נמהר, שלא לומר היסטרי, והשפעתו על השווקים עשויה להיות שלילית. בנוסף יתקשה הנגיד להסביר הורדת ריבית אל מול גל מחאת הדיור. הורדת ריבית תוביל להוזלת אשראי ולהגברת ביקושים לנדל"ן ובמישרין גם לעליית מחירים נוספת, דבר שהנגיד מנסה למנוע בשנה האחרונה.
יחד עם השארת הריבית על כנה, על הנגיד לצאת במסר מרגיע על איתנות הכלכלה המקומית ועל נכונותו להתערב ככל שיידרש למנוע משבר כלכלי. די בהצהרה זו כדי להרגיע את השוק ולהבהיר שהמבוגר האחראי שניהל את המשבר האחרון עדיין כאן ושיש על מי לסמוך.
ירידות השערים באגרות החוב הקונצרניות מוגזמות ונובעות בין השאר מחשש גדול בקרב המשקיעים מהתפתחות האירועים של השבועות האחרונים לכדי משבר כלכלי אמיתי ומיתון עולמי נוסף. נכון לעכשיו איננו נמצאים במסלול כזה, אולם המשבר דינמי ודורש התערבות אקטיבית של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם.
באופן פרדוקסלי התנהלות היסטרית של ציבור המשקיעים עשוי לגרום או לזרז התפתחות משבר. לכן בשלב ראשון, המסר של הנגיד חייב להיות בעל טון של הרגעה. הרגעה על איתנות הכלכלה ואיתנות המערכת הבנקאית.
הכותב, אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות
- 9.איתן 14/08/2011 20:31הגב לתגובה זובזיון של ביצועים יש לקרנות שלכם חזק בדיבורים, חלש בתוצאות
- 8.סטודנט בעברית לשעבר 14/08/2011 16:37הגב לתגובה זוהמלצתם לקנות מניות שכולם מכרו כולל אתם פשוט בזיון מה שעשיתם , שלא נדבר על החקירות במשטרה בזיון אוסר להקשיב לכם לעולם .
- 7.אחד שיודע 14/08/2011 15:49הגב לתגובה זולמה שתקשיב לו הבחור רק טועה. אין לו מושג בשוק, זה שאתה לא מבין את זה, זה טעות שלך.
- 6.יניב 14/08/2011 14:58הגב לתגובה זולקנות מיות כי זו הזדמנות חד פעמית. קני תי מניות וחטפתי צינור של 30%
- 5.להיפך סיכוי שיעלה הריבית (ל"ת)df 14/08/2011 14:19הגב לתגובה זו
- 4.haiary1 14/08/2011 14:19הגב לתגובה זוזה לא יעשה וזה לא יאה כרגע
- 3.S 14/08/2011 11:19הגב לתגובה זואת המשקעים החיצוניים . אותה קלסה . שהיתה ב1929 . רק ביותר גדול . מי שישן באותם שנים . ולא היה תחת השקעות של אשראי . אפך לאחר 20 שנה למולטי מיליונר . נפילת הבורסה היתה ארכיטקטורה . . ומניפולציה תקשורתית . כדי למוטט את הבנקים הקטנים בארה" ב וליקנות אותם במחיר רצפה . בנק מורגן סטנלי . אפך להיות הבנק הגדול בארה" ב . אין שום קשר בין הפעילות של הפורסה . וערך המניות . לבן הערך האמיתי של הפרמות .
- 2.אורי,אמרו לך שאתה דומה לשחקן האמריקאי יהודי? (ל"ת)מעריצה את הטמטום שלך 14/08/2011 10:39הגב לתגובה זו
- 1.פישר 14/08/2011 09:31הגב לתגובה זוהאם סתם כי בא לך למלא שורות, סובו ציון והקיפו הא.
- שהורדת ריבית עכשיו לא על הפרק.מה לא ברור? (ל"ת)א.מ 14/08/2011 10:12הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
