הציבור בפאניקה: פדיונות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות

אתמול נרשם הפדיון היומי הגבוה ביותר מאז קריסת ליהמן ברדרס בספטמבר 2008. מקרנות אג"ח חברות וכללי נמשכו כ-900 מיליון שקל, הקרנות המנייתיות פדו כ-140 מיליון שקל.
רקפת גלילי | (6)

אתמול (א') נרשם בבורסה בתל אביב יום המסחר הגרוע ביותר משנת 2000 והתפוצצות הבועה. מדד המעו"ף צלל 7% בצל ההודעה על הורדת דירוג החוב של ארה"ב והקרנות המסורתיות רשמו פידיונות ענק של 1.4 מיליארד דולר, הפידיון היומי הגדול ביותר מאז קריסת לימהן ברדרס בספטמבר 2008.

קרנות אג"ח חברות וכללי הובילו את הפדיונות עם משיכה של כ-900 מיליון שקל, פדיונות שלא זכורים גם בתקופת משבר האשראי של 2008. הקרנות המנייתיות פדו כ-140 מיליון שקל והמשקיעים הפנו כספים לקרנות הכספיות שזכו לגיוס צנוע של כ-280 מיליון שקל, כך שרוב הכספים נמצאים בפיקדונות בנקאיים או נזילים בעו"ש, כך עפ"י אומדנים והערכות של כלכלני מיטב שנמסרו מרוני אפטר מנהל קשרי יועצים במיטב.

עוד מעריכים במיטב כי נוצרו היצעים בשוק האג"ח כתוצאה מפידיונות בקרנות אג"ח מעורבים במניות כאשר הציבור זרק סחורה מכל הבא ליד רק כדי להיפטר מהחשיפה המנייתית שלו.

הפדיונות בקרנות המסורתיות ב-5 ימי המסחר הראשונים של אוגוסט מסתכמים בכ-2.4 מיליארד שקל ומאז חודש מרץ נפדו מהקרנות המסורתיות קרוב ל-18 מיליארד שקל.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון להיום (ב') כ-152.0 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-119.1 מיליארד שקל הסכום הנמוך ביותר מאז ה-27.1.2010.

היסטוריית הפידיונות היומיים הגדולים ביותר בקרנות המסורתיות:

1. 18/9/11 1.8 מיליארד שקל ברקע לפשיטת הרגל של ליהמן ברדרס.

2. 7/8/11 1.4 מיליארד שקל ברקע להורדת דירוג החוב של ארה"ב.

3. 9/5/10 710 מיליון שקל ברקע לפרוץ משבר החובות של אירופה ביוון.

4. 25/5/11 650 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי סיבוב שני אלביט הדמיה וזיסר.

5. 20/6/11 580 מיליון שקל ברקע למשבר חובות אירופי, חששות למיתון חוזר בארה"ב ואי וודאות לגבי ספטמבר.

6. 30/1/11 560 מיליון שקל ברקע להפיכה במצרים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    א 08/08/2011 21:52
    הגב לתגובה זו
    נקבל משכורות ביורו וסופסופ נתחיל לחיות מי שאחראי לזה אולי הגיע הזמן לעשות שינוי
  • 4.
    מעניין מה חושב מי שמשך אתמול חחח (ל"ת)
    חחחח 08/08/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משכתי בכל התאריכים האלו ואני מושך גם היום (ל"ת)
    משה המעבה 08/08/2011 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מעניין מאוד, אבל איך הם מחשבים את זה? (ל"ת)
    טניה 08/08/2011 10:19
    הגב לתגובה זו
  • מעריכים, לא יודעים בטוח (ל"ת)
    ש 08/08/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    איזה פתרונות מפחידים (ל"ת)
    שלומי פ 08/08/2011 10:08
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.