אושרה הארכת כביש 6 דרומה עד להבים: האם הדרך למרכז תקוצר משמעותית?
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') את הרחבת ושידרוג הדרך הקיימת מצומת מאחז ועד להבים כהמשך ישיר לכביש 6, תוך הסדרת שלושה מחלפים לאורך הציר. עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה.
דרך מספר 6 מאושרת כתכנית מתאר ארצית ממחלף הנגב (צומת הנגב) בדרום ועד יקנעם בצפון וכן ממחלף סומך ועד דרומית לתמרה. כעת תורחב ותשודרג הדרך סלולה ממחלף מאחז ועד מחלף עין תות ותהווה המשך ישיר לכביש 6 .
אורך הקטע כ 12 ק"מ ומתוכננים שלושה מחלפים: מחלף בית קמה, מחלף דבירה ומחלף רהט. הדרך בחלקה היא שדרוג של דרך מס' 40. אחד התנאים לאישור התכנית הוא הקמת גשר מעל נחל שקמה.
השמאי אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין אהוד המאירי ושות', אומר כי "הארכת הכביש עד לצומת להבים לא תקצר משמעותית את הדרך. מהנקודה בו הכביש נגמר כיום עד לצומת קמה ובאר שבע אין כמעט רמזורים והכבישים בלאו הכי רחבים. ההשפעה תהיה משמעותית יותר כאשר הכביש יגיע לצומת הנגב ואנשים יוכלו לנסוע מדימונה ליקנעם מבלי להזיז את ההגה".
- 7.צחי 05/08/2011 18:48הגב לתגובה זולתל אביב. ומבאר שבע הכביש יקצר ב-3 דקות את זמן הנסיעה לתל אביב, מכיוון שיבוטלו 2 רמזורים ומהירות הנסיעה תגדל ב-20 קמ" ש בקטע הזה. אין ספק שהכביש הזה הוא נוח מאוד אך בקטע הזה הוא לא משפיע יותר מדי ולכן לא צריך להגזים. אם רוצים לקצר את זמן הנסיעה מבאר שבע לתל אביב בעוד 2 דקות שיקימו מחלפים בצומת באר שבע ובצומת גורל (עוקף באר שבע)
- 6.פלוני 06/07/2011 11:46הגב לתגובה זוהנסיעה קיום מלהבים ועד לכביש 6 היא 15-20 דקות (לפעמים עומדים מספר שניות ברמזור בצומת בית קמה). איך בדיוק נקצר 30 דקות? האם המחלפים החדשים יכולים להחזיר אותנו אחורה בזמן? אם כן זו בהחלט חדשה כלכלית מרעישה! ואם לא זהו סתם אויר שמיועד למילוי בועת הנדלן.
- 5.ייצק 06/07/2011 09:54הגב לתגובה זולמס.' 2 : אין אפשרות להגיע למהירויות של ' הרכבות המרחפות' במדינת ' לליפוט' הנקראת ישראל !!! הרכבת צריכה מרחק להאצה ולעצירה בכדילנוע במהירויות מעל 200 ק" מ !!!..............
- 4.דרומי מתוסכל 06/07/2011 06:56הגב לתגובה זולהשקיע בנגב. ממילא ,' החשובים' באים לטקס האזכרה של בן גוריון במסוקים.
- 3.תמרור אזהרה לממשלות 05/07/2011 22:57הגב לתגובה זויש פה מדינה שמשקיעה בעשירים בעלי רכב במקום תחבורה ציבורית ובמקום רווחה. מתכון הרסני. כל ההשקעות צפון ודרום זה מחלפים בעוד הערים מתמוטטות כלכלית וחברתית
- 2.אחד שמבין 05/07/2011 17:25הגב לתגובה זורכבת מגנטית כמו בסין.. מהדרום הצפון וירושלים. 450 קמ" ש - 5 דקות ירושלים ת" א 10 דקות מהנגב.. ככה יפתרו הרבה בעיות במדינה..
- 1.הנגבי 05/07/2011 16:58הגב לתגובה זוהמחלף השלישי(הדרומי )בקטע החדש הוא צומת שוקת.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
