כ-12 מיליארד שקלים נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות ותעודות הסל במהלך חודשים מאי ויוני. שילוב החשש מהתפתחויות ביטחוניות בארץ ומשבר חוב עולמי הניעו את ציבור המשקיעים למשוך את כספם בקצב שלא נראה כמוהו מאז המשבר הגדול של 2008.

אם היה נדמה שציבור המשקיעים למד מלקחי משבר ליהמן ברדרס ב-2008, שמוגדר בפי רבים כמשבר הכלכלי החמור ביותר שידענו במאה השנים האחרונות, הרי שהתנהגות ציבור המשקיעים בחודשיים האחרונים מוכיחה אחרת. השקעת כספים לטווח ארוך היא עסק מורכב שדורש ידע, מיומנות, אחריות ואורך רוח. לכן ביסוס החלטות השקעה על תחושות בטן או כותרות בעיתונים עשויה לחשוף את המשקיעים לסיכונים מיותרים מצד אחד או קיבוע הפסדים ומניעת מרווחים לאורך זמן מצד שני.

אירועי 2008 ועליות השערים החדות של 2009 ו-2010 מוכיחות נקודה זו אך הדבר נכון לגבי כל משבר לאורך ההיסטוריה המתועדת. אחרי משבר פיננסי הכלכלה מתנקה ומתייעלת, לעתים בעידוד ממשלתי בצורת הזרמת כספים והורדת ריבית, ויוצאת לדרך חדשה. אותם משקיעים שמשכו את כספם מקופות הגמל, קרנות הנאמנות ואפיקי השקעה אחרים בסוף 2008 קיבעו את ההפסדים ומנעו מעצמם ליהנות מהעליות החדות שבאו בשנתיים העוקבות.

חוששתני שהלקח לא נלמד וכעת אותם משקיעים שיצאו מהשוק בחודשיים האחרונים לא ייהנו מהעליות שבוא יבואו. איני אומר שתמו הירידות או שמשבר החוב באירופה מאחורינו, אך אני סבור שהמשבר באירופה נשלט, שלאירועים הביטחוניים בארץ השפעה פסיכולוגית הרבה יותר מאשר כלכלית ושבאופן כללי המצב הכלכלי במגמת שיפור. כבר עכשיו ניתן לראות את הגופים המוסדיים מנצלים את הירידות ואוספים סחורה זולה שציבור המשקיעים מכר במעין פאניקה רגעית.

להערכתי התנהגות ציבור המשקיעים בתקופות של חוסר וודאות ומשברים כלכליים נובעת בראש ובראשונה מחינוך פיננסי חסר. משרד החינוך ואפילו האוניברסיטאות לא משקיעות בנושא הפיננסי כלל ולא מלמדות כבר מגיל צעיר את עקרונות ההשקעה, ניהול כספים וניהול סיכונים לטווח הארוך. הנושא הכלכלי הולך ותופס חלק משמעותי בחיי היום יום ועל משרד החינוך לפעול במרץ להכנסת תחום החינוך הפיננסי למערכת הלימודים כבר מהגילאים הצעירים.

אין לי ספק שהמרד יימצא אוזן קשבת גם מצד הגופים המקצועיים - מנהלי השקעות, אנליסטים ואחרים בארץ שייתנו יד בגיבוש תוכניות לימודים ובהעברת תכנים מקצועיים. רק כך נמנע התנהגות עדרית שעשויה לפגוע במשקיעים לאורך זמן.