בלאקסטון רוכשת מאפריקה את הקומות העליונות בבניין הניו יורק טיימס לשעבר
אפי ארה"ב, חברת הבת של אפריקה ישראל מכרה את הקומות העליונות בבניין שהיה של הניו יורק טיימס לקרן ההשקעות הפרטית בלאקסטון תמורת 160 מיליון דולר.
מדובר על קומות 5 עד 16 בבניין הממוקם ב-229 מערב פינת רחוב 43, המוכרת ככיכר הטיימס סקוור ושימש את משרדי הניו יורק טיימס עד שנמכר מיליונר אחר שמכר אותו לאפריקה ישראל ב-2007 והחברה מוכרת כעת את הקומות כבניין משרדים.
אפריקה ישראל חיפשה קונה לשטח מאז חודש יולי 2010 וסימנה אותו תחילה כמלון יוקרה או מיועד למגורים. עם הקפיצה במחירי המשרדים בעיר, גרם לפנייה לשוק זה, כך אמר בראיון לבלומברג תמיר קזז, מנכ"ל החברה.
- 5.ביום ראשון כמה טוב לראות את אפריקה עולה (ל"ת)אלי 29/04/2011 14:50הגב לתגובה זו
- 4.שי 29/04/2011 10:59הגב לתגובה זולבלבל את המוח חוץ מזה הם הקטינו עוד החוב מה רע ??ויש רווח נקי ?? אז מה הבעיה? גם לא טוב?? הנפקת זכויות שכולם יקנו ולא ימכרו לא טוב?? עוד כסף לחברה לא טוב?? לך לישון על האף שבת שלום.
- אפריקה 29/04/2011 14:13הגב לתגובה זו11 מיליון רווח זה ביחס לשווי הנכס בספרים ולכן ירשם רווח בספרי חברת הבת אבל סכום ההולאה גבוה משווי הנכס ולכן כל מה שיתקבל ילך להחזר ההלוואה. זה מצויין אבל זה לא תורם לאפריקה כלום. החברה תרשום רווח רק אם ימכרו את הנכס במחיר גבוה מסך שווי ההלוואה. (המלווה הוא שסופג את ההפסד אם המחיר הסופי יהיה נמוך משווי ההלוואה).
- 3.גלעד 29/04/2011 10:31הגב לתגובה זומהשותף הרוסי וגלובס יצאו טמבלים בכתבת התחקיר של אתמול
- אתה טועה 30/04/2011 23:51הגב לתגובה זוהכסף נכנס לאפ" י ארה" ב , ומכיוון שיש שעבוד על הנכס כל החוב הולך לבנק המממן. אפריקה ישראל לא תראה שקל ממכירת הנכס.
- אריק.מ 29/04/2011 12:41הגב לתגובה זוזה מה שאני טוען כל הזמן, עיתונאים מראים חלקי מידע שישרתו את מטרותיהם, אי אפשר להאשים אותם בכוונת זדון כי המידע שהם מוסרים הוא נכון אבל אם היו מראים את כל התמונה המסקנה מהסיפורים שלהם הייתה שונה לחלוטין. אפריקה קנייה חזקה, לפנינו מנייה בשלבי התאוששות כל עוד השוק יהיה בסדר היא תתחיל לעלות חזק.
- 2.מוש האפריקאי 29/04/2011 10:16הגב לתגובה זומניה ברצפה רק ממניות כאלה אפשר לתת מכה של כסף
- 1.טווח ארוך 29/04/2011 09:39הגב לתגובה זותנו פרטים נוספים
- אפריקה 29/04/2011 10:39הגב לתגובה זוגם היום לאחר ההסדר עם המלווים ולאחר המכיר שווי הנכס קטן משווי ההתחביות על הנכס לכן כל דולר שיכנס ילך למלווים. מכרו 32000 מ" ר ב 160מיליון נשארו עו 22000 מ" ר ו 182מיליון חוב. בכל אופן, חברת הבת המחזיקה תרשום רווח של 11 מיליון. אבל אין לזה הרבה משמעות מבחיבת אפריקה השקעות
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
