איך השכר שלנו הוקפא במשך העשור, אך התוצר המשיך לעלות? בנק ישראל מסביר
"הפחתת המסים הישירים מעבודה מאז שנת 2004 אפשרה את צמיחת התוצר לנפש ללא גידול בשכר הברוטו לעובד ובמקביל לעלייה בשכרו הנטו", כך לפי בנק ישראל המפרסם היום חלק מדו"ח בנק ישראל.
לפי בנק ישראל, בעוד שבעשור האחרון ניכרת ירידה חדה בקצב גידול השכר ברוטו לשיעור אפסי (0.02% בממוצע לעומת גידול 1.8% בעשור הקודם), התוצר לנפש והתוצר לעובד גדלו בשתי התקופות בשיעורים דומים. הסבר אפשרי שמוצע לכך הוא הירידה בשיעורי המס על השכר שאפשרו צמיחה ללא גידול בהוצאות המעביד.
ההפחתה במיסים הישירים בעשור החלה בשנת 2003, אז החליטה הממשלה. בשנת 2005 התוכנית הואצה ובשנת 2009 היא הורחבה עד לשנת 2016. אם בין השנים 1995 ו-2000 עלה שיעור המס הממוצע מ-29% ל-32%, משנת 2001 הוא ירד בשיעור חד עד ל-23% בשנת 2010.
- 5.עשור אבוד של ישראל! (ל"ת)ברק 09/03/2011 17:51הגב לתגובה זו
- 4.ברק 09/03/2011 17:49הגב לתגובה זובכלכלה! השכר נטו עלה במעט אבל המוצרים התיקרו! התוצאה הכסף קונה פחות ואנשים מוצאים יותר! לכן התמ" ג עלה מה שאומר שהכלכלה צמחה ורמת החיים עלתה! עכשוו תסבירו איך כשאדם מוציא יותר כסף על פחות תוצרת אומרים שרמת החיים שלו עלתה כי הוא הוציא יותר כסף!
- 3.צריך לשים לב שגם עובדים יותר שעות בשביל אותו (ל"ת)איש 09/03/2011 13:59הגב לתגובה זו
- 2.הסבר אפשרי אחר הוא שהמעבידים עושקים את העובדי (ל"ת)לא כלכלן בכיר 09/03/2011 13:56הגב לתגובה זו
- כשהמדינה עושקת אזרחיה למה שהמעבידים ישבו בשקט (ל"ת)אני 09/03/2011 14:31הגב לתגובה זו
- 1.לא יאומן איזה רמאים מנהלים את ישראל (ל"ת)כלכלן בכיר 09/03/2011 13:50הגב לתגובה זו
- סאלי וזה 09/03/2011 14:01הגב לתגובה זוהמשמעות של כל החישוב היא: שברמות השכר הנמוכות לא חל גידול כלל וכלל. המחירים לעומת זאת עלו. כלומר הקושי לחיות כאן עלה. יתר על כן, כל בעלי השכר הגבוה ובכללם חברות, זכו לגידול בהכנסה הפנויה. נו, אז האם הצמיחה חלחלה למטה כדברי נתניהו, או שפשוט יש כאן עושק בחסות המדינה?
- אם הכל כל כך ורוד למה אני לא מליונר? (ל"ת)חנן 09/03/2011 13:57הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
