פחד ושמרנות - ידידיו הטובים של המשקיע
ברוב הפעמים שמנהל השקעות ירצה להתחמק משאלתכם לגבי מצב השוק, הוא יטען כי קיים מצב של חוסר וודאות. זהו כמובן אבסורד, שכן גם בניהול השקעות בתנאים "רגילים" השגת התשואות נעשית בתנאי אי ודאות. בכל זמן נתון, ישנם גורמים המעיבים על יכולתנו לצפות קדימה.
יתר מזאת, האירועים שעתידים להשפיע בצורה החזקה ביותר על המסחר בטווח הקצר בכלל עדיין אינם ידועים. כי הרי אם היו ידועים הם כבר היו מגולמים במחירי המניות, לטוב או לרע. ההפתעה היא אותה הפתעה, רק בשינוי אדרת: הפיכה במצרים? משבר חובות באירופה? עליית ריבית? חוסר ודאות זה הוא תמידי ומהווה את הגורם העיקרי למרכיב השמרנות בתהליך ההשקעות. חובתו של כל משקיע היא להבין כי חוסר הוודאות הוא אינהרנטי לעולם ההשקעות, אך ניתן וצריך להמשיך לפעול בעולם זה מתוך הבנה שהפחד דווקא יוצר הזדמנויות.
למוח האנושי, כך מתברר, ישנה נטייה לייחס חשיבות גבוהה יותר לאירועים שהתרחשו בטווח הקצר, בזמן שהוא "מחליק" אירועים מהעבר הרחוק יותר. מנגנון זה מביא ליצירת מחזוריות בשווקים, כאשר לאחר תקופה ארוכה של צמיחה כלכלית ועליות בשווקים אנו נוטים לאופוריה ולתמחור יתר של נכסים.
במידה שווה, אותה תכונה הופכת אותנו לשמרנים מידי לאחר תקופת מיתון צורב וירידות כואבות בשווקים. מסיבה זו, רובו של הציבור נמצא מחוץ לשוק ההון דווקא כשהוא נמוך (לאחר ירידות משמעותיות) ונכנס דווקא בעיתוי מאוחר מידי (אופוריה). אז איך נדע לאן פנינו מועדות כיום? להלן כמה רמזים.
צמיחה - הכלכלה העולמית צפויה להמשיך ולצמוח בקצב נאה (4.4% על פי הערכות קרן המטבע הבין-לאומית). נתונים רבים מעידים על המשך התרחבות המגזר העסקי בכל רחבי הגלובוס. החברות הנסחרות בבורסה הישראלית ממוצבות בעמדה טובה ליהנות מפירות הצמיחה המקומית והגלובאלית, כאשר הצמיחה במחצית השניה של 2010 עמדה על 5.4% (בחישוב שנתי) והצפי הוא להמשך צמיחה בקצב גבוה.
הנפקות - ב-2010 חזר שוק ההנפקות לשדר "עסקים כרגיל" אך כדאי לשים לב למספר נתונים. ראשית, אם נתעלם לרגע מהנפקת מניות עזריאלי, נראה כי מעט מאוד הנפקות של מניות שאינן בתחום המו"פ התרחשו כאן בשנה האחרונה. פחד המשקיעים מכניסה להנפקות מניות ובררנות גדולה הם סממן של שוק אשר איננו חם מידי, ולכן משאיר מקום להנפקות חדשות בשנה הקרובה. לראיה, ההנפקות הגדולות של 2010 היו ברובן רווחיות: עזריאלי (רווח של 23% ממחיר ההנפקה), צים שיווק (רווח של 65%) ובראק קפיטל (רווח של 10%). עדיין איננו רואים הנפקות המשקפות תאוות סיכון גדולה מצד המשקיעים של חברות שמקומן בבורסה מוטל בספק.
מכפילים - גם לאחר העליות הנאות של השנתיים האחרונות, עדיין ישנן חברות רבות אשר נסחרות מתחת להון העצמי שלהן, דבר אשר משקף פסימיות של המשקיעים באשר ליכולת החברות להרוויח. מכפיל הרווח החציוני של מדד ת"א 100 עומד על 11~, ובהתחשב בצמיחה החזויה בשנים הקרובות, מכפילי ההון והרווח העתידיים אף נמוכים יותר. תשואת המניות הנגזרות ממכפיל זה ביחס לתשואה מהשקעה באג"ח ממשלתיות מהווה כר נוח להמשך המגמה החיובית בשוק המניות. גם בחו"ל נמצאים המדדים ברמת תמחור אשר נמוכה מהממוצע ההיסטורי (מכפיל רווח של 13-14 בשוק האמריקאי).
שמרנות האנליסטים - לאחר שחטפו קיטונות של זעם ב-2007-2008, לקחו האנליסטים צעד אחורה, ואופטימיות היתר שאפיינה את הערכותיהם בתקופה ההיא, פינתה את מקומה לשמרנות זהירה. ניתן לראות מגמה זו בעונת הדוחות, כאשר החברות מכות רבעון אחרי רבעון את התחזיות. בוול-סטריט, לדוגמה, הצליחו 70% מהחברות שדיווחו עד כה להכות את תחזיות ההכנסות והרווח.
מיזוגים, רכישות ודיבידנדים - מחיר ההון הנמוך מאפשר לחברות לבצע מהלכים נועזים של מיזוגים ורכישות, חלוקת דיבידנדים ורכישות חוזרות של מניות בבורסה. תנאי השוק מאפשרים לחברות בארץ ובחו"ל לגייס חוב בריביות נמוכות, ולבצע איתו עסקאות בתשואות גבוהות משמעותית או לרכוש חזרה את מניותיהן. גם מכאן ניתן להסיק כי המניות אינן יקרות ביחס למחיר ההון של החברות, מה שיוצר כר נרחב להצפות ערך בשערי המניות.
התאוששות במגזר הפיננסי - המכונה הכלכלית הגדולה היתה במצב שיתוק בשנים 2008-2009, ועד היום המשקיעים מלקקים את הפצעים של ההרפתקאות פיננסיות. בתהליך מתמשך ובעזרתם האדיבה של הבנקים המרכזיים, ה"בורות" במאזני הבנקים הולכים ומתמלאים, והמוסדות הפיננסיים לא רחוקים מהיום בו יוכלו לחזור לתפקד עצמאית בצורה מלאה. כך לדוגמה, הממשל האמריקאי כבר נפטר מכל אחזקותיו בסיטי בנק (וברווח נאה), ואף נשמעים קולות על התחלה של מכירת החזקות בחברת הביטוח AIG שהולאמה.
הצד השני של המטבע - עם כל התמונה החיובית שמתקבלת, תמיד כדאי לקחת בחשבון גם מספר סיכונים לתחזיות האופטימיות. אינפלציה מהווה סכנה להמשך הצמיחה, בעיקר בשווקים המתעוררים, ודוגמה קיצונית לכך קיבלנו בשבועות האחרונים במצרים. עליית ריבית, מהווה גם היא סכנה לצמיחה, שכן היא מעלה את מחיר ההון של יחידים וחברות וכן יוצרת אלטרנטיבה לשוק המניות. משבר חוב באירופה עשוי לחזור לכותרות, שכן עדיין לא נראה שהמדינות החלשות בגוש פתרו את הבעיות המבניות שלהן. סכנות אחרות אשר אינן במרכז העניינים כרגע, אך עלולות להרים ראש, הן למשל האטה במשק האמריקאי או התחממות בגזרת ארה"ב-סין.
לסיכום, בהתבוננות על התמונה הכוללת המוצגת בכלכלת המאקרו ובתוצאות החברות, נראה כי הצמיחה הכלכלית היא בת קיימא. מנגד, לאור רכיב גבוה של פחד וחשש בקרב המשקיעים, אנו מעריכים כי היא איננה מתומחרת במלואה במחירי המניות. לפיכך, בניתוח השווקים בגישה זו, אנו בפרובידנס מעריכים כי המחזור הכלכלי החיובי צפוי להימשך, ולכן יש מקום למהלך עליות נוסף בשערי המניות.
במצב כזה, מומלץ לנצל תיקונים טכניים לביסוס ההחזקה במניות איכותיות אשר מחירן נחתך בגלל פאניקה זמנית של המשקיעים. כמובן שיש להתחשב במאפיינים האישיים ותמיד לקחת בחשבון אפשרות להידרדרות חוזרת בתנאי המאקרו הגלובליים, ולנהוג בכספינו באחריות ובזהירות. בניה נכונה של תיק השקעות מאוזן, המבוסס על איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות וממניות של חברות איכותיות היא התשובה עבור מי שמעוניין בתשואה עודפת לאורך זמן ברמת סיכון נתונה. יש לזכור, כי על פי ניסיון העבר, כל עוד ישנה "מידה טובה" של פחד בשווקים, ישנו פוטנציאל נוסף לעליות. עלינו להתחיל לדאוג כאשר התמונה נראית ורודה מידי.
*מורן נחשוני הוא מנהל השקעות בחברת "פרובידנס" לניהול תיקי השקעות
- 11.שוסמו, שטחים 28/02/2011 12:47הגב לתגובה זוכמה הוא יכול לי מעל תשואת שוק . זה הכל . למה אני צריך לתת להם כסף בלי שהם יגידו לי כמה הם יעשו בשבילי. תנו לי יועץ כזה ואני אצלו
- 10.קולגה 28/02/2011 10:02הגב לתגובה זונותנת ראיה מרחבית תוך התייחסות לסוגיות מהן צריך לשים לב.
- 9.אני 26/02/2011 18:43הגב לתגובה זוהאמת היא שהשוק הוא שוק של מוסדיים (זרימה קבועה של כספים ללא שום שיקול דעת), ושל שחקני מעוף שמנסים לא להרגיז את המוסדיים. האמת היא שגם משקיעי חוץ שיחקו תפקיד בפקיעה האחרונה עת שמכרו מניות על הפרצוף של שחקני המעוף שהיו חייבים לקלוט סחורה. המניות הקטנות שרויות בהקפאה עמוקה כבר הרבה זמן.
- 8.אני 26/02/2011 18:34הגב לתגובה זוכנ" ל לגבי הצמיחה. התחזיות לא שוות את זמן הקריאה. מי שיתפוס פעם אחת אירוע של ברבור שחור יעשה יותר ממה שיעשו החזאים כל החיים שלהם. וברבורים שחורים... כבר לא נדירים בימינו.
- נאסים טאלב 26/02/2011 18:42הגב לתגובה זוכמו שעונים מקולקלים, תמיד צודקים פעמיים ביום..... לא חוכמה גדולה לצעוק שריפה כל הזמן, ברור שמתישהו תהיה שריפה. תראה איך נשרף הת#ת של פרופסור מכובד בשם רוביני. נכון שהוא ידע לחזות את המשבר, אבל מי שהקשיב לנבואות שלו אוכל היום את הכובע.
- אני 26/02/2011 18:56..עליהם. אני מדבר כאחד שתפס את הפקיעה הזו, עם הירידות החדות שלה, כמו כן תפסתי את העלייה החדה של הדולר בסוף ינואר כשאופציות CALL עלו אלף אחוז ביום אחד. אין מה לעשות צריך וואבוס. לא רואה פריצה של רמת השיא בחודשים הקרובים, מה שאומר מדד מעוף לא עולה על 1340, יש לנו מקרה קלאסי של פסגה כפולה כשרמת ההתמנגדות לא נפרצת, יקח זמן למשקיעים להפנים ולהחליף דיסק של " עליות בלבד" , גם מצב גיאופוליטי תומך בהנ" ל (ולא יירגע במהרה).על זה אפשר לעשות הרבה כסף. ימים (חודשים) יגידו...
- 7.לא מפחד 26/02/2011 17:35הגב לתגובה זוסוף סוף יש מישהו שיוצא מחוץ לריבוע של הכותרות האדומות ומסביר בשפה פשוטה את המצב בשוק. איך יסבירו המתלהמים את העובדה שאתמול בשיא המהומות השווקים דווקא עפו למעלה??? ברגע שיהיה לי מספיק כסף אני יודע מי ינהל לי אותו...
- 6.דובי איש עלוב מספונס 26/02/2011 15:10הגב לתגובה זוגרמניה נמצאת באירופה
- גאון הדור 26/02/2011 17:03הגב לתגובה זוגם ארצות הברית גם גארמניה וגם אירופה שייכות לשווקים המפותחים וסין שייכת לשווקים המתעוררים. אז מה הנקודה שלך? אולי תצא מהבועה שלך ותבין שגרמניה היא מדינה שונה בתוך אירופה כמו שסין מובילה את השווקים המתעוררים. יש לך עוד הערות בונות?
- 5.צוהל מאושר 26/02/2011 14:50הגב לתגובה זושכח לתת שם או סימבול של נייר...
- 4.סחטיין על הכתבה מורן (ל"ת)רנטוב 24/02/2011 23:07הגב לתגובה זו
- 3.קאדפי 24/02/2011 16:21הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה של מורן אני מנצל את המצב להגדלת הפוזיציה
- 2.מוקיר 24/02/2011 15:09הגב לתגובה זוסוף סוף מאמר אינטליגנטי מיקצועי ומועיל ולא התלהמות צהובה והיסטרית.
- 1.כל הכבוד (ל"ת)יוסי 24/02/2011 15:02הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.