מה יהיה על יתרות המט"ח במקרה של פיחות מהיר?
לאחרונה פורסם כי יתרות המט"ח בבנק ישראל הגיעו לשיא של 73.4 מיליארד דולר. בחודש ינואר לבדו רכש בנק ישראל כ-2.1 מיליארד דולר. חודשים ארוכים שבנק ישראל רוכש מט"ח בסכומים גדולים כדי לבלום במידת מה את התחזקות השקל, לספק תמיכה מסוימת ליצואנים ובעיקר למנוע תנודות חריפות בשוק המט"ח. בכך הוא נמצא בחברה טובה ומכובדת של נגידי בנקים מרכזיים ברחבי העולם, המתמודדים עם משימות דומות.
בנק ישראל אומר שאחת הסיבות המרכזיות לצורך ביתרות מט"ח גבוהות הינה המצב הגיאו-פוליטי המסובך באזורינו. אכן, עדות לכך קיבלנו אך לאחרונה בעקבות אירועי מצריים, שטרם שככו ועלולים אף לחלחל למדינות נוספות.
השווקים הבינלאומיים נוהגים להגיב מהר מאד לאירועים גיאו פוליטיים ולראייה ניתן לראות את הפיחות שנרשם במטבע המצרי עם פרוץ המהומות. לא מן הנמנע שגם הפיחות בשקל בימים הראשונים היה קשור ברובו לאירועים האחרונים, אם כי בהקשר זה כמובן אין לשכוח את ההגבלות שהטילו מעט לפני כן משרד האוצר ובנק ישראל על הפעילים בשוק המט"ח.
נשאלת השאלה כיצד ינהג בנק ישראל אם יעמוד בפני פיחות מהיר. שאלה זו הופכת חשובה שכן פיחות מעין זה עלול להתרחש, לדוגמא, בעקבות הצעדים המתוכננים על ידי משרד האוצר בתחום ההקלות במדיניות התקציבית. זאת בין השאר עקב החשש שהקלות כאלו לא תתקבלנה בברכה על ידי חברות דירוג האשראי והמשקיעים הזרים. אגב, סוכנות דירוג האשראי Fitch הזדרזה להביע חוסר שביעות רצון עוד טרם הוכרזו הצעדים עצמם. תרחיש אחר בו יהיה פיחות מהיר בשער השקל הינו הידרדרות מהירה בסביבה הביטחונית - מדינית באזורנו, בצל האירועים במצריים ואי הבהירות לגבי המשטר שיכונן שם.
אם יתחולל פיחות מהיר בשער השקל, בנק ישראל יוכל לרסנו באופן חד ומהיר, לפחות בשלביו הראשונים, אך לא ברור אם יבחר לעשות זאת. חלופה אחרת בה יוכל לבחור היא בלימה הדרגתית, לשיעורין, על מנת לשמור די "תחמושת " במחסנית .
קשה לדעת כיצד יפעל בנק ישראל; ההתלבטות נובעת מכך שניסיון לבלום פיחות באופן חד עלול להיכשל ואז תהיה בכך משום פגיעה אפשרית במוניטין הטוב שרכש הבנק עד כה. מנגד, אם ניסיון הבלימה יעלה בהצלחה, אך אירועים עתידיים יביאו לפיחות נוסף, עלול בנק ישראל להימצא במצב בו אין לו די יתרות לכך. כמו כן, יכול בנק ישראל לתמרן בין מכירת מט"ח לבין העלאת הריבית במשק, חלופה שתהייה סבירה יותר אם קצב האינפלציה יואץ.
בבואנו להתמודד עם אתגרי העתיד, המשק הישראלי נחשב משק חזק מאד ואחת הסיבות והראיות לכך היא יתרות המט"ח הגבוהות העומדות לרשות בנק ישראל והמדיניות הכלכלית המשולבת שננקטה כאן. זאת, בנוסף לנתוני סחר החוץ החזקים שהביאה לאחרונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אולם, המשבר העולמי לא בהכרח יסתיים ובימים אלו טוענים רבים שהוא לובש צורה חדשה - עלייה באינפלציה והתמודדות עם גירעונות גדולים בתקציבי הממשלות. המגבלות הללו עלולות להביא לכך שגם המשק הישראלי יקלע שוב לקשיים. אם כך יקרה, יתרות המט"ח בבנק ישראל תשחקנה תפקיד מרכזי מבחינת ריכוך ההשלכות החיצוניות השליליות על השק.
בבוא היום, כשבנק ישראל ייאלץ להתמודד עם פיחות מהיר בשער השקל, יהיה עליו לקבוע מה התמהיל הנכון בין דלדול יתרות המט"ח כדי לבולמו לבין שמירה עליהן כדי למתן משברים עתידיים. בחירה מושכלת של שיקולי טווח קצר וטווח ארוך תהיה חשובה מאוד במקרה זה.
הכותב, מוטי זייד, הוא מנהל בנקאות פרטית תאגידים בבנק מזרחי טפחות
- 8.נפיח 16/02/2011 05:28הגב לתגובה זומוטי לא מנתח את השלכותיו של פיחות מהיר על המשק וגם לא אומר למה בנק ישראל צריך להתערב בכלל (בהנחה שלא מדובר בקאטסטרופה)אלא קובע שבנק ישראל " יצטרך לקבוע את התמהיל הנכון שבין בלימת הפיחות ושמירה על יתרות המטבע" ,דבר שהוא מובן מאליו.בכל מקרה הכל יסכימו שעצם קיומן של רזרבות ענקיות יאיט את הפיחות כי איתנות פיננסית היא גורם מייצב
- מוטי זייד 16/02/2011 07:56הגב לתגובה זובוקר טוב. לא מדויק - השאלה כן במקומה. בחירת המדיניות של ב" י רלוונטי למשקיעים. קח דוגמא - איך לרסן את מחיר הדיור? אחת הדרכים היא העלאת ריבית לייקור האשראי, אך בנק ישראל יכול לשלב בכך גם מכירת אג" ח ממשלתיות שרכש בעת המשבר ולהשפיע על הריביות הארוכות ישירות. כל בחירה תשפיע בצורה אחרת ובתזמון אחר על השוק. בברכה, מוטי
- 7.צוהל מאושר 15/02/2011 22:20הגב לתגובה זוכתבתי בעברית הפיחות בחודש מרץ 2011...אתה עולה חדש?
- 6.אזרח מודאג 15/02/2011 08:21הגב לתגובה זואל תאמינו לאף אחד! כול הכלכלה בנויה על איך עוזרים ותומכים בטייקונים השולטים פה. האזרחים ,הדולר, המחירים ,הכול לפי רצונם ויש עיתונאים שכותבים מתוך אינטרסים אישיים.
- 5.משה 15/02/2011 07:51הגב לתגובה זוסליחה רבותי המומחים. עוד לא ראיתי בעולם המערבי אומה שכול כך " שונאת" את המטבע שלה וסוגדת לדולר. מתי תפנימו שיש לנו כלכלה חזקה ומטבע יציב!!! הבעיה היא בזלזול כמעט מוחלט בשקל ומחירים גבוהים בשקלים ( שגם גבוהים בדולרים) פסיכולוגית: 200 ש" ח זה לא הרבה אבל 55$ זה המון...( זה אותו מחיר...)
- מוטי זייד 15/02/2011 09:08הגב לתגובה זובוקר טוב. אכן המשק הישראלי נחשב חזק והדבר משפיע על שער השקל - סל מטבעות לאורך זמן. אולם הטור עוסק בשינויים מהירים וקצרי טווח שיכולים להיות בשקל, בתגובה להתפתחויות נקודתיות. דווקא בגלל שהשקל יוצא מנקודת פתיחה חזקה, התגובות לכיוון פיחות יכולול להיות חזקות יותר. כך שאין סתירה בין הדברים. בברכה
- משה 15/02/2011 10:29תודה על המידע. ברור שבעת משבר ( מכול סוג שהוא) תמיד הולכים הדברים ל" דבר החזק" שכרגע הוא דולר ( או זהב) אבל הדבר נובע ממניעים פסיכולוגיים ולא מחוזק מטבע זה או אחר. חבל שפישר מתערב יותר מדי בשערי החליפין ונותן תחושה שצריך " להחזיק דולרים ולא שקלים" .
- 4.צוהל מאושר 14/02/2011 17:30הגב לתגובה זומוכיחה שאכן צדק מוטי זיייד....מי שחושב אחרת יכול למכור את הירוק בשוק.הכונו לפיחות מרץ אגרסיבי
- אוהב שקלים 15/02/2011 08:58הגב לתגובה זומה אתה צוהל? אתה מעדיף שער $ גבוה? יש לך כנראה אינטרס אישי!!!! לא יעזור לך !!! ה$ , עקב כלכלה גרועה של האמריקאים ימשיך להדרדר בעולם, וגם כאן!!! ( למרות הגורמים האינטרסנטים השואפים להחזיקו באופן מלאכותי עקב צרכים אינטרסנטים אישיים)
- גיא 14/02/2011 20:49הגב לתגובה זו17:30 זה לא השעה , זה ה $ בשעה 20:30 . קטעים איתי .
- 3.עופר ל 14/02/2011 16:50הגב לתגובה זווירצו לקנות דולרים ? ומה יקרה למחיר הזהב אם פתאום ימצאו את הבונקר של היטלר עם כל הזהב של מלחמת העולם Iהשניה ? ומה יקרה לזמן היקר שלנו אם כל ה " מומחים" ימשיכו להעלות השערות שאין להן אחיזה במציאות בעתיד הנראה לעיין ? מה יקרה הא ?
- מוטי זייד 14/02/2011 16:57הגב לתגובה זודווקא בגלל הקושי להעריך לאן פני שוק המט" ח, יש צורך בניהול סיכונים והיערכות לתרחישים (אמנם מעט הגיוניים יותר מהתרחישים שציינת). ערב טוב.
- 2.מוטי זייד 14/02/2011 14:56הגב לתגובה זוהכל יכול להיות. בכל זאת, בתקופה קצרה בין שני הטורים השקל פוחת ב-20 אגורות כנגד הדולר. דווקא נתון זה צריך להמחיש לך את מה שטענתי בהם. בברכה, מוטי זייד
- גיא 15/02/2011 09:08הגב לתגובה זוהדולר היום 3.6550 לעומת 3.52 בתחתית לפני שבועיים בוא לא ניסחף
- מוטי זייד 15/02/2011 09:51בוקר טוב. בלי להיתפס לדקויות... השקל כבר הגיע ל-3.71 ב-4/2 ואני דיברתי על שינוי בין שני הטורים. העיקרון הוא - אכן השקל " הוכיח" שעם כל הסופרלטיבים, ובצדק, כשהתנאים החיצוניים משתנים לפתע, הוא יכול לרשום פיחות מהיר.
- 1.R 14/02/2011 13:13הגב לתגובה זויכול להיות שטעית?
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
