בתל בונד - האם התשואה העודפת מצדיקה את הסיכון?

אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד, מסתכל על הפרשי התשואות בין מדדי התל בונד
אושר טובול | (4)

תחילת שנת 2011 ממשיכה את המומנטום של עליות בשוק האג"ח הקונצרני. למרות התחזיות המעורבות לשוק האג"ח, הניב מדד תל בונד 20 מתחילת שנה תשואה של 1.37% ,מדד תל בונד 40 הניב תשואה של 1.68% ומדד תל בונד 60 הניב תשואה של 1.49%. תעודות הסל וקרנות הנאמנות ממשיכות לגייס כספים ותורמות להמשך העליות בשוק אגרות החוב.

תמחור מחירי אג"ח מבוסס בעיקר על מרווח (spread). המרווח הינו הפרש התשואה בין נכסים פיננסים בעלי מאפיינים דומים. לדוגמא תמחור אג"ח קונצרני נגזר ממרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי. תמחור אג"ח ישראלי נגזר ממרווח בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי (פערי תשואה), אינפלציה נגזרת ממרווח התשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי עם מח"מ זהה, וניתן לתמחר סיכון השקעה באג"ח ע"י תשואה עודפת מול סיכון.

מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 עומד כיום על 0.35% בלבד, האם תשואה עודפת של 0.35% לשנה מצדיקה את הגדלת הסיכון?

הגרף הבא, מראה את מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 בשנה האחרונה

לפני פחות משנה מרווח התשואה עמד על יותר מ 1% ובתחילת שנת 2009 ההפרש עמד על 4%, המח"מ של מדדי התל בונד עומד בממוצע על 4.7 שנים והריבית במגמת עליה (אם כי מתונה), אם כן, מה גורם למשקיעים להגדיל סיכונים תמורת תשואה עודפת כה נמוכה?

קצת מספרים:

התשואה הפנימית של מדד תל בונד 20 עומדת על 2.22% במח"מ 4.7, התשואה הפנימית של מדד תל בונד 40 עומדת על 2.57 במח"מ זהה, ההרכב של מדד תל בונד 20 כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר , ומדד תל בונד 40 כולל את 40 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שאינן כלולות במדד תל בונד 20.

המאפיינים לשני המדדים זהים. שניהם בריבית קבועה, שניהם כוללים אג"ח צמודות. מכאן שנשאר לנו רק להשוות בין רמות הסיכון של אג"ח המרכיבות את המדדים. אם נחלק את המדדים לפי סקטורים נגלה שמדד תל בונד 20 מכיל 12% חברות נדל"ן ( גזית גלוב בלבד), ואילו מדד תל בונד 40 מכיל 26% אג"ח של חברות נדל"ן. מגזר הנדל"ן מתומחר כבעל סיכון גבוה יותר, הוא המגזר בעל התשואה הגבוהה ביותר והמרווח הגבוה ביותר מעל אג"ח ממשלתי, על כן הוא הגורם העיקרי להפרש בתשואות בין מדדי התל בונד. בנוסף, הדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20 הוא AA לעומת דירוג ממוצע שלA + במדד תל בונד 40.

בתקופה האחרונה המשק הישראלי נמצא בצמיחה. עליה במדד המשולב, סביבת ריבית נמוכה, אין אלטרנטיבות להשקעה ורווחי החברות במגמת עליה. כל הפרמטרים הנ"ל תמכו בעליית מחירים וצמצום מרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. בתקופה הקרובה המומנטום עשוי להשתנות ונראה עליית תשואות שתוביל לעליה במרווחים. האינפלציה גוברת, יש צפי להעלאת ריבית ולכן כדאי למשקיעים להקטין סיכונים. לבחון היטב את רמות הסיכון בתיקים, ולהעדיף תשואה נמוכה עם סיכון נמוך מאשר הגדלת סיכון תמורת תשואה עודפת נמוכה.

מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיכאל 04/10/2012 19:55
    הגב לתגובה זו
    ציפיתי ליותר...
  • 3.
    איל 24/01/2011 20:33
    הגב לתגובה זו
    אפשר להיתגונן על ידי שורט תלבונד 40
  • 2.
    ביגולו מרקט 24/01/2011 19:41
    הגב לתגובה זו
    הדירוג של תל בונד 20 הוא AA מינוס ולא AA בנוסף מצבת החברות שנסחרות במדד תל בונד 20 שונה מבחינה התפלגות סקטורילית מהתל בונד 40, ומכאן רמות הסיכון השונות בהשקעה בסל זה על פני האחר. מרווחים ניתן למדוד רק על חברות בעלות דירוגים זהים, עם מאזנים דומים באותו ענף ובהתייחס למחמים של האגח כמובן
  • 1.
    יניב 24/01/2011 12:24
    הגב לתגובה זו
    אושר, מהטור שלך עולה שהסיכון המרכזי הוא עליית התשואות (יותר מאשר חדלות הפרעון). לכן בשורה התחתונה עדיף תשואה נמוכה עם מח" מ קצר... יופי של סקירה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.