בתל בונד - האם התשואה העודפת מצדיקה את הסיכון?
תחילת שנת 2011 ממשיכה את המומנטום של עליות בשוק האג"ח הקונצרני. למרות התחזיות המעורבות לשוק האג"ח, הניב מדד תל בונד 20 מתחילת שנה תשואה של 1.37% ,מדד תל בונד 40 הניב תשואה של 1.68% ומדד תל בונד 60 הניב תשואה של 1.49%. תעודות הסל וקרנות הנאמנות ממשיכות לגייס כספים ותורמות להמשך העליות בשוק אגרות החוב.
תמחור מחירי אג"ח מבוסס בעיקר על מרווח (spread). המרווח הינו הפרש התשואה בין נכסים פיננסים בעלי מאפיינים דומים. לדוגמא תמחור אג"ח קונצרני נגזר ממרווח התשואה מעל אג"ח ממשלתי. תמחור אג"ח ישראלי נגזר ממרווח בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי (פערי תשואה), אינפלציה נגזרת ממרווח התשואה בין אג"ח צמוד לאג"ח שקלי עם מח"מ זהה, וניתן לתמחר סיכון השקעה באג"ח ע"י תשואה עודפת מול סיכון.
מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 עומד כיום על 0.35% בלבד, האם תשואה עודפת של 0.35% לשנה מצדיקה את הגדלת הסיכון?
הגרף הבא, מראה את מרווח התשואה בין מדד תל בונד 20 למדד תל בונד 40 בשנה האחרונה
לפני פחות משנה מרווח התשואה עמד על יותר מ 1% ובתחילת שנת 2009 ההפרש עמד על 4%, המח"מ של מדדי התל בונד עומד בממוצע על 4.7 שנים והריבית במגמת עליה (אם כי מתונה), אם כן, מה גורם למשקיעים להגדיל סיכונים תמורת תשואה עודפת כה נמוכה?
קצת מספרים:
התשואה הפנימית של מדד תל בונד 20 עומדת על 2.22% במח"מ 4.7, התשואה הפנימית של מדד תל בונד 40 עומדת על 2.57 במח"מ זהה, ההרכב של מדד תל בונד 20 כולל את 20 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר , ומדד תל בונד 40 כולל את 40 אגרות החוב הקונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, שאינן כלולות במדד תל בונד 20.
המאפיינים לשני המדדים זהים. שניהם בריבית קבועה, שניהם כוללים אג"ח צמודות. מכאן שנשאר לנו רק להשוות בין רמות הסיכון של אג"ח המרכיבות את המדדים. אם נחלק את המדדים לפי סקטורים נגלה שמדד תל בונד 20 מכיל 12% חברות נדל"ן ( גזית גלוב בלבד), ואילו מדד תל בונד 40 מכיל 26% אג"ח של חברות נדל"ן. מגזר הנדל"ן מתומחר כבעל סיכון גבוה יותר, הוא המגזר בעל התשואה הגבוהה ביותר והמרווח הגבוה ביותר מעל אג"ח ממשלתי, על כן הוא הגורם העיקרי להפרש בתשואות בין מדדי התל בונד. בנוסף, הדירוג הממוצע של מדד תל בונד 20 הוא AA לעומת דירוג ממוצע שלA + במדד תל בונד 40.
בתקופה האחרונה המשק הישראלי נמצא בצמיחה. עליה במדד המשולב, סביבת ריבית נמוכה, אין אלטרנטיבות להשקעה ורווחי החברות במגמת עליה. כל הפרמטרים הנ"ל תמכו בעליית מחירים וצמצום מרווחים בשוק האג"ח הקונצרני. בתקופה הקרובה המומנטום עשוי להשתנות ונראה עליית תשואות שתוביל לעליה במרווחים. האינפלציה גוברת, יש צפי להעלאת ריבית ולכן כדאי למשקיעים להקטין סיכונים. לבחון היטב את רמות הסיכון בתיקים, ולהעדיף תשואה נמוכה עם סיכון נמוך מאשר הגדלת סיכון תמורת תשואה עודפת נמוכה.
מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד
- 4.מיכאל 04/10/2012 19:55הגב לתגובה זוציפיתי ליותר...
- 3.איל 24/01/2011 20:33הגב לתגובה זואפשר להיתגונן על ידי שורט תלבונד 40
- 2.ביגולו מרקט 24/01/2011 19:41הגב לתגובה זוהדירוג של תל בונד 20 הוא AA מינוס ולא AA בנוסף מצבת החברות שנסחרות במדד תל בונד 20 שונה מבחינה התפלגות סקטורילית מהתל בונד 40, ומכאן רמות הסיכון השונות בהשקעה בסל זה על פני האחר. מרווחים ניתן למדוד רק על חברות בעלות דירוגים זהים, עם מאזנים דומים באותו ענף ובהתייחס למחמים של האגח כמובן
- 1.יניב 24/01/2011 12:24הגב לתגובה זואושר, מהטור שלך עולה שהסיכון המרכזי הוא עליית התשואות (יותר מאשר חדלות הפרעון). לכן בשורה התחתונה עדיף תשואה נמוכה עם מח" מ קצר... יופי של סקירה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
