סטפק: "התנהגות המניות בריאה מאוד, אך יש להתגונן מפני רעידת אדמה פיננסית"
"בהחלט אפשר להסתכל לשנה הבאה בהערכה חיובית כי אנחנו לא נמצאים ברמה של מחירים יקרים, ובוודאי לא של בועה", כך מעריך יו"ר ומנהל ההשקעות של מיטב, צבי סטפק, במסיבת העיתונאים השנתית של בית ההשקעות.
סטפק סקר את שוק ההון ואמר כי "שוק המניות עשה מהלך מאוד גדול מחודש מרץ 2009... מדד המניות ת"א 25 כמעט והכפיל את עצמו מאז מרץ 2009. מסלול העלייה היה אמנם מאוד חד ומרשים אבל היו הרבה תיקונים טכניים בריאים בדרך". לדבריו, הריבית הנמוכה, המצב הטוב של המשק הישראל, הדו"חות הטובים של החברות והעליות בשוק האג"ח תמכו בשוק המניות. את התנהגות השוק הגדיר סטפק כ"מאוד בריאה" למרות התיקונים, והוסיף כי הוא מאמין שמתכונת זו תימשך גם ב-2011. על סקאלה של בין 0 ל-100ף סטפק מכמת את תימחור המניות בפחות מ-50, השווי ההוגן שלהן.
עם זאת, סטפק דיבר גם על הסיכונים בשוק ההון ואמר כי קיים סיכון נקודתי וסיכון תהליכי. לסיכון התהליכי ניתן להתכונן - לבחון את הנתונים הכלכליים שמתפרסמים. עם זאת, לסיכון הנקודתי, אמר סטפק, צריך להתכונן מראש. סטפק כינה סיכון זה "כרעידת אדמה פיננסית" והזכיר בנושא זה את משבר החוב בדובאי ובמדינות אירופה.
"אתה לא יודע מתי תתחולל רעידת אדמה, באיזו עוצמה ואיפה בדיוק זה יקרה. את אותן שאלות ששואלים לרעידת אדמה פיסית, צריך לשאול גם ברעידת אדמה פיננסית". סטפק המליץ למשקיעים להגן על עצמם לפי הפוזיצייה בה הם מחזיקים: "תדאג להימצא במקום בטוח במקרה והשוק יפול - שווה לשלם ביטוח שתגן עליך מתפנית חדה בשווקים".
סטפק אמר כי יש להעדיף מניות המחלקות דיבידנד, בעיקר בגלל האלטרנטיבות הקיימות בשל הריבית הנמוכה במשק. למשקיע השמרן ממליצים במיטב על המניות: אלוני חץ, בזק, דסק"ש, הראל, טבע, כיל, כלל תעשיות, לאומי, מזרחי טפחות, פועלים. למשקיע האגרסיבי יותר ממליצים בבית ההשקעות על: אלרו, בינלאומי, בי קומיוניקיישנס, גילת, הוט, כלל ביטוח, נטוויז'ן, סקופ, קמהדע ושלאג.
"יש שנים שבהם אם אתה טועה בהערכה ומחיר הטעות הוא לא גדול. במצב של היום, שאנחנו בסיטואציה בה כל הכלכלנים בעולם חלוקים ביניהם לאן העולם הולך, מחיר הטעות, גם במניות וגם באג"ח עלול להיות מאוד גבוה. פתרון של פיזור השקעות נכון על אחת כמה וכמה במצב הזה. פיזור גיאוגרפי ופיזור סקטוריאלי, עם עדיפות למניות דיבידנד". במיטב צופים עליית ערך של 8% עד 10% בשנה הקרובה, כך עולה מתוכנית העבודה של בית ההשקעות שהוצגה על ידי המנכ"ל, אילן רביב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
