Bizportal בדק: לאחר הזינוק במחיר הדלק, הדרך הזולה להגיע לעבודה - רכבת, מכונית או אוטובוס?
זה החל לפני מספר שנים, כאשר מחירה של חבית הנפט החל לנוע בתנודתיות רבה וסחף אחריו את מחיר הדלק, התזקיק העיקרי של הנפט. בשנה וחצי האחרונות ראינו איך מחיר חבית מזנק מרמה של כ-54 דולרים לשיא של כל הזמנים - 145 דולרים.
עליית מחירי הדלק, המפוקחת ע"י משרד התשתיות הלאומיות, צברה בשנה האחרונה תאוצה ורק בתחילת החודש, ב-1 ליולי, קיבלנו את העדכון האחרון למחירי הדלק, עדכון שספק אם יהיה האחרון שנראה בתקופה הקרובה. צריך לזכור שעל הנהגים לא קיים נטל הדלק בלבד אלא גם הוצאות הרכב המשתנות ועלות כל נסיעה.
היום, יותר מאי פעם, אנחנו שואלים את עצמנו אם הנסיעה הכרחית, ואם אין במקרה אלטרנטיבה כלשהי. בין הנהגים הפוקדים מדי יום את כבישי ישראל, ישנם כאלה שלא יכולים להשתמש בתחבורה חילופית עקב צרכי עבודתם ויכולים לבצע פעולות מנע שונות בלבד, כגון נהיגה בסגנון מסוים או מעבר לרכב שונה (גיר ידני, נפח מנוע קטן ועוד).
החלק השני של הנהגים, מתחלק בין אלה המשתמשים מידי יום ברכבם לצורך נסיעה הלוך ושוב מביתם לעבודתם ובין אלו המבצעים נסיעות חד פעמיות.
מחירי הדלק הגבוהים מצריכים כיום חשיבה מעמיקה ובדיקת חלופות ראויות לצורך חסכון בעלויות הדלק. אתר Bizportal ערך בדיקה כוללת, בה נסקרו החלופות השונות והעלות של גל אפשרות עבור הנהגים. אז מה זול יותר, נסיעה באוטו או שימוש בתחבורה ציבורית (אוטובוס או רכבת)? בדקנו.
כמובן שצריך לקחת בחשבון שתחבורה ציבורית יעילה ונוחה אין במדינת ישראל, או לפחות ברובה, וזאת למרות הבטחות חוזרות ונשנות והשקעות עתק, פרויקטים ובעיקר רעש תקשורתי. אך למרות כל זאת, כיוון שאנחנו ממשיכים לתדלק בדלק יקר (ועוד לא הזכרנו את זיהום האוויר) וחשבון הבנק שלנו ממשיך להתרוקן, כדאי ואף מומלץ לשקול חלופות.
עלויות נסיעה ברכב פרטי
על כבישי ישראל ניתן למצוא מגוון רחב של כלי רכב. מטבע הדברים לא נוכל לסקור את עלויות השימוש בכל סוגי הרכב ולכן בחרנו במספר דגמים מהשכיחים ביותר שעל כבישי ישראל כמייצגים את הרכב הישראלי הממוצע, (זאת על פי נתוני איגוד יבואני הרכב). צריכת הדלק הממוצעת לרכבים שנבחרו מהווה טווח מייצג של צריכת הדלק של כלי הרכב בישראל.
מחירי הדלק לצרכן בתחנות התדלוק בישראל התייקרו ביום ג' ה-1 ליולי ב-4.01%, לשיא של כל הזמנים. מחיר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת, בשירות עצמי, כולל מע"מ, עלה ל-7 שקלים לליטר, לעומת 6.73 שקלים לליטר. מחיר בנזין 96 אוקטן עומד על 7.01 שקלים לליטר, לעומת 6.74 שקלים לפני מספר ימים. כמובן, שיש להוסיף תוספת לתדלוק על-ידי עובד תחנת התדלוק - 12 אגורות לליטר.
הבדיקה שערכנו סוקרת חודש עבודה מלא, דהיינו 22 ימי עבודה, אך נבדקה גם נסיעה דו-כיוונית מת"א לאילת, לאלו המתכננים נופש הקיץ. בסיס צריכת הדלק שנלקחה בחישובים נעה מ-13 ק"מ לליטר עבור רכב דיזל מייצג, ועד 8.5 ק"מ לליטר עבור מאזדה 6 עם מנוע 2.0. החישובים נעשו ע"פ מחיר הדלק לפני הנחה בתדלוק עצמי. הנתונים לגבי צריכת הדלק לק"מ מורכבים מנתוני אמת של נהגים ואנשי מקצוע ופחות מנתוני היצרן ותנאי מעבדה, שלמען האמת נראים לעיתים רחוקים מאוד מהמציאות במדינת ישראל.
כמו שכולנו בוודאי יודעים (ומרגישים בפקקים) רוב המדינה מתנקזת למקומות העבודה בת"א. התוצאות לעיניכם הרואות – תושב אשדוד שעובד בת"א ישלם בחודש עבור נסיעה ברכבו הפרטי, רק על דלק, מ-931 שקל לרכב בעל מנוע דיזל, ועד 1,210 שקל או 1,008 שקל בהתאמה במידה והוא נוהג במאזדה 3 הפופולרית או בסיריון 1.3, חביבת הליסינג.
המחיר הגבוה ביותר ישולם ע"י תושב באר-שבע שנוהג ברכב מסוג מאזדה 6 לכיוון תל אביב שיאלץ להיפרד מסכום לא מבוטל של 3,801 שקל. תושבי רחובות ישלמו בין 597-913 שקל עבור הזכות לנסוע ברכבם הפרטי. בעוד, תושבי חיפה משלמים בין 2200-3400 שקל.
חשוב לציין שעלויות אלו כוללות רק את הוצאת הדלק. משתנים חשובים, נוספים אשר מייקרים את העלות הם הוצאות חניה של הרכב (יומי או מנוי חודשי), ביטוח, עלויות הטיפול ברכב שנוסע כל יום ועוד.
עלויות נסיעה באוטובוס
אם יש לכם רכב פרטי בשימוש יומיומי, נסיעה באוטובוס בטח נשמעת לכם כמו זכרון עמום מתקופה נשכחת. ובכן, יש אנשים שמשתמשים בתחבורה זו מידי יום ובדרך כלל זה אפילו משתלם והסיבות מגוונות. החל מההימנעות משלב חיפוש החניה דרך החסכון במחירי הדלק ועד הקטנת הוצאות אחזקת הרכב. בניתוח זה נתייחס בעיקר לעניין ההוצאה על הדלק.
תחילה חשוב לציין כי גם הנסיעה באוטובוס רשמה עליית מחירים בעקבות עליות הדלק. מחיר הנסיעה בקווים העירוניים בתל-אביב עלה ב-1 ליולי ל-5.30 שקל מ-5.20 שקל; נסיעה מתל-אביב לירושלים עלתה בחצי שקל מ-18 שקל; מי שירצה להגיע לחיפה ישלם 24 שקל במקום 23.5 שקל; ומי שירצה להדרים לאילת ישלם 67.5 שקל במקום 66.
הנסיעה באוטובוס היא, על הנייר, הכי משתלמת עבור תושבי אשדוד (בחברת קונקס) אשר משלמים עבור נסיעה דו כיוונית 15.20 שקל בלבד, ו-267.52 עבור 22 נסיעות בשימוש בכרטיסיות. לתושבי ירושלים הנוסעים באגד זה יקר יותר, למרות שהפרש זמן הנסיעה המדווח הוא רק 10 דקות. הירושלמים משלמים 18.5 שקלים לכל כיוון ובעלות חודשית בכרטיסיה זה עולה להם 651 שקל. לנוסעים מחיפה או ב"ש לת"א אין את האפשרות לקנות כרטיסייה והם משלמים מחיר של 48 או 29 שקל (בהתאמה) לנסיעה דו כיוונית יומית.
**כל המחירים ששימשו לחישוב העלויות בכתבה התקבלו מחברות האוטובוסים, אגד ודן, ומרכבת ישראל. במידה וקיימת כרטיסיה או כרטיס חודשי חופשי נלקח המחיר הזול מבין האפשרויות. כמו גם, נלקחה בחשבון תוספת (כ-200 שקל) של עלות נסיעה דו-כיוונית בתוך בתל אביב.
לאוטובוס יש כאמור מספר יתרונות ומספר חסרונות. למרות העובדה שאפשר להרוויח עוד כמה דקות שינה עד שמגיעים לעבודה כמו גם והתדירות הגבוהה בה יוצאות הנסיעות, חייבים לזכור מאידך, את חוסר הפרטיות, האפשרות שתעמדו כל הנסיעה וניחוחות הקיץ הישראלי באוטובוס דחוס, מה גם שאף אחד לא מבטיח שהאוטובוס בכלל יצא בזמנים הרשומים. ובנוסף לכל אלו, צריך לזכור, כאמור, שפעמים רבות יש צורך בנסיעות פנימיות שמגדילות את ההוצאה היומית.
עלויות הנסיעה ברכבת
הרכבת היא אחת החלומות היותר נעימים של הנוסע הישראלי שלא נוסע בה באופן קבוע. אמנם הנוחות בה בהחלט מפנקת ולא תתקלו במקרים רבים של צפיפות קיצונית שמזכירה אוטובוסים אך עם זאת, לרכבת ישראל יש נטייה מעצבנת לאחר, וזאת בנוסף לעובדה שפרט לתחנות בת"א, שאר התחנות בארץ ממוקמות מחוץ לערים ודורשות המתנה לאוטובוס שגם מייקרת את ההוצאה (במידה וכרטיסכם לא משולב).
העלות הנמוכה ביותר עבור נסיעה במנוי חודשי היא בקו שבין רחובות לת"א אשר מסתכמת ב-351 שקל או בעסקה משתלמת יותר בכרטיס עם אגד שמחירו 441.5 שקל. הקו היקר ביותר הוא בנסיעה בין חיפה לת"א בכרטיס משולב הכולל את אגד ומחירו הוא 815 שקל.
ועכשיו להשוואות - ההפרשים בין נסיעה באוטובוס לרכב פרטי
החסכון המשמעותי ביותר הינו בגובה 2962 שקל לחודש, בנסיעה ברכב פרטי הוא לנוסע בקו ב"ש-ת"א ברכב מסוג מאזדה 6 (או בסדר גודל דומה). נסיעה באוטובוס בין חיפה לת"א באוטובוס, במקום במאזדה 3 (ודומיה) תביא לחסכון של 1625 שקל. נוסעי הסיריון הקטנה מאשדוד, ירושלים וב"ש יוכלו לחסוך בין 540-1152 שקל.
עם זאת, לנוסעים מרחובות ממש לא שווה לצאת לתחנות ולהמתין לאוטובוס – נסיעות שכאלו בתחבורה ציבורית לא ישיגו להם חסכון משמעותי ובשביל פער של 12 שקלים בלבד, עדיפה הנוחות של האוטו הפרטי. תושב רחובות שבבעלותו רכב דיזל ומעדיף את האוטובוס לת"א יפסיד בכל חודש כ-36 שקל.
נתון נוסף שחשוב לציין (שוב) הוא העובדה שברוב המקרים, אוטובוס אחד לא מספיק כדי להגיע למקום העבודה. מה שמחייב נסיעה דו כיוונית בתוך העיר שתעלה כ-10.60. חופשי חודשי (בעלות של כ-200 שקל) יוזיל את העלויות של הנסיעה הפנימית אבל צריך לקחת בחשבון גם את הזמן.
ההפרשים בין נסיעה ברכבת לנסיעה ברכב
גם בסקטור זה החסכון הבולט ביותר הוא לתושב ב"ש שיסכים לוותר על רכבו הפרטי לטובת הרכבת. תושב בירת הנגב בעל מאזדה 3 (או בסדר גודל דומה) או מאזדה 6, יחסוך בין 2400 ל-3000 שקל אם יעדיף את הרכבת. תושב חיפה שיבחר לנסוע מעיר הכרמל לת"א במאזדה 6 יפסיד כ-2576 שקל מידי חודש.
גם בסקטור זה בולטת העובדה ש"רחובותיים" שיעדיפו נסיעת רכבת על חשבון רכבם הפרטי לא ישפרו את מצבם הכספי באופן ניכר. הנוסעים בסיריון יחסכו רק כ-205 שקל ונוסעי רכבי הדיזל יחסכו כ-155 שקל. לעומתם, נמצאו כאמור פערים משמעותיים בקווים האחרים.
אוטובוס זול יותר מרכבת?
אם אנחנו משווים את תנאי הנסיעה באוטובוס לרכבת, חייבים לציין, שהרכבת מנצחת ובגדול. אך כאשר מכניסים למשוואה את האיחורים, התקלות ואת העובדה שכפי שציינו, רוב תחנות הרכבות (למעט ת"א) ממוקמות בפאתי העיר ומחייבות כלי תחבורה נוסף כדי להיכנס לעיר, התמונה קצת משתנה.
בבדיקת עלויות בלבד, מבלי לקחת בחשבון את המשתנים האקראיים, מגלים שכיוון שבאוטובוס נמנעים מלהציע בקווים הבינעירוניים כרטיס חופשי-חודשי וברכבת הכרטיס שכיח מאוד ואף ניתן לשדרוג לכרטיס משולב עם תחבורה עירונית, לפעמים הרכבת זולה יותר.
ברוב המסלולים עדיף האוטובוס מבחינה כספית עם פערים של 200 שקל בממוצע. הפער הבולט ביותר הוא במסלול ב"ש-אשדוד, שם עדיף האוטובוס באופן מובהק עם פער של כ-400 שקל. נוסעי הקו ירושלים-ת"א עומדים בפני התלבטות קלה כאשר הפער עומד על 10 שקלים בלבד. במידה והפרט החשוב בעיניהם הוא דווקא זמן הנסיעה, אז עדיף האוטובוס שכן הוא מצהיר על זמן נסיעה של 55 דקות לעומת 1:40 של הרכבת (משמעותי ביותר!).
בקו ב"ש-אשדוד נלקחה בחשבון נסיעה תוך עירונית דו-כיוונית באשדוד (לבאים מב"ש) אשר חושבה לפי מחיר של 9.20 שקל ב-22 ימי עבודה.
נוסעים לעבודה? תאספו חבר
לפני שאתם רצים לאוטובוס או מזמינים כרטיס חופשי חודשי ברכבת כדאי שתסתכלו בחדר ליד או לפחות תבדקו בבניין, סביר להניח שתגלו, כי בסביבתכם נמצא עובד אשר גר באזור מגוריכם ומידי יום נוסע לעבודה.
בבסיס החישוב עמדה ההנחה, כי ה"טרמפיסט" ישלם לבעל הרכב את עלות הנסיעה הנחסכת בתחבורה הציבורית (אוטובוס). כמובן, שבאותה מידה ניתן גם ללכת ע"פ נוסחת חלוקת הוצאות.
מיותר לציין, שברגע שמכניסים את החבר החדש למשוואה, מגלים כי חלק מכלי התחבורה הציבוריים הפכו להיות מיותרים. נסיעה בסיריון מכיוון ירושלים לתל אביב, שהייתה עד כה יקרה ב-798 שקלים יותר מאשר האוטובוס, הפכה להיות רווחית - חיסכון של 54 שקלים. ניתן לומר שאפשרויות רבות מלבד המסלול באר שבע תל אביב (לכל סוגי הרכבים בבדיקה) פתאום נהיו עדיפים לנסיעה ברכב.
בהשוואה לנסיעה ברכבת צריך להוסיף נוסע נוסף לרכב כדי שהנסיעה תהיה משתלמת באוטו. הנסיעה בין חיפה ובאר שבע לת"א עדיין תהיה משתלמת יותר ברכבת, אלא אם תצרפו אדם שלישי. בנוגע לנסיעה מאשדוד ברכב הצורך ליטר ל-12 ק"מ תחסכו כמעט 277 שקל, אך במידה והרכב שלכם לוגם ליטר על כל 8.5 אתם עלולים להפסיד 138 שקלים.
הקיץ כבר כאן - איך הכי שווה לרדת לאילת?
לקחת את האוטו הפרטי לאילת, זה אולי נוח, אבל כשחושבים על המעמסה שמוטלת על הנהג, בנוסף לסיכוני הכביש הלא מעטים, והקילומטרז' הרב שיעשה האוטו, כדאי לבדוק אלטרנטיבות אחרות. הנסיעה ברכב מסוג יונדאי גט'ס 1.4 תעלה לכם כ- 481 שקל בנסיעה דו-כיוונית. הנוחות במקרה זה מתבטאת בכך שניתן להעמיס את כל המשפחה בעלות כוללת אחת.
לעומת זאת, אם תבחרו להתפנק קלות ולהמריא לאילת, יעלה לכם התענוג כ-720 שקל לנוסע אחד בוגר. זה אמנם מקצר את זמן הנסיעה מ-4.5 שעות ל-45 דקות אבל מייקר מאוד את עלות החופשה השנתית שתכננתם.
הנסיעה באוטובוס של אגד מת"א לאילת ובחזרה, תעלה 135 שקל לאדם. שלא כמו נסיעות עירוניות שגרתיות, לא תתקלו כאן בנוסעים עומדים או צפיפות. עם זאת, לא בטוח שתוכלו להתחמק מילדים רועשים במידה וחשקה נפשכם בנסיעה שקטה. מה גם שהנסיעה לוקחת בערך 4.5-5 שעות לכל כיוון.
סיכום
במהלך השבועיים האחרונים כמעט שלא עבר יום מבלי שנשמע בכי וטרוניות על מחירי הדלק הגואים. במידה ואתם חלק מאותם מתלוננים או שהתלוננו באוזניכם, כדאי שתתייחסו ביתר תשומת לב לנתונים שעולים מהתחקיר שערכנו, ותיישמו אותם עליכם או שתמליצו למתלוננים.
מסתבר, שהזכות לנסוע ברכב צמוד לעבודה בכל יום היא משהו שמשלמים עליו ביוקר, מאוד ביוקר במקרים מסוימים. אם אינכם גרים במרחק נסיעה של 10 דקות ממקום העבודה והעלויות הכספיות הלא קלות של מחירי הדלק מפריעים לכם בסוף כל חודש, כדאי שתקחו בחשבון את החלופות המוצעות. האוטובוס, על שלל מגרעותיו יכול להשאיר אתכם עם פלוס של בין 460 שקל (לקרובים) ל-3000 שקל (לרחוקים יותר) – סקאלה מאוד רחבה שמשאירה לכם הרבה מקום למחשבה.
במידה והאוטובוס הוא בעינכם ירידה קיצונית מדי באיכות החיים, הרכבת יכולה גם היא להיות מקור מהימן לחסכון משמעותי. זה יכול לנוע בין 155 ל-3000 שקל, שוב תלוי במרחק אותו אתם אמורים לנסוע כל יום. החסכון הממוצע, הן ברכבת והן באוטובוס עומדים על כ- 1200-1600 שקל בחודש.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
