הריבית בדרך למעלה: אז למכור או להשכיר?

לקבל שכירות מדירה זה ממש החלום הרטוב של רוב האנשים, אבל אולי יותר משתלם לשים את הכסף בבנק? ועוד בתקופה בה הריבית עולה
יוסי פינק |

לרוב האנשים בישראל יש בית, רוב האנשים גם הולכים כל בוקר לעבודה ובימים כתיקונם רובנו לא נדרשים להחלטות כלכליות משמעותיות בסכומים המתקרבים למיליונים ואף יותר. סביר גם, שביצוע של החלטות כלכליות בסכומים שכאלו ירתיע מאוד את רוב האנשים שיעדיפו להמשיך בשגרת חייהם, משתלמת יותר או משתלמת פחות.

בשבועות הבאים נבחן את הכדאיות הכלכלית של מספר סיטואציות הקשורות במהלכים כלכליים גדולים בעבור האזרח הקטן.

ריבית או להשכיר?

דוד ושירלי נשואים כבר עשר שנים. יש להם דירה בלי משכנתא והם מרוויחים יפה למחייתם. יום אחד מרים דוד את הטלפון ומתבשר כי דודה רחוקה מצד אביו נפטרה והשאירה לו ירושה קטנה - דירה בחולון. הלוויה ,שבעה, 30, וקדימה, דוד מברר מה גובה שכר הדירה שהוא יכול להוציא על הנכס וממהר לפרסם מודעה. על פחות מ-850 דולר הוא לא מתפשר ולא יעזור בית דין, בכל זאת מדובר בדירה של 250 אלף דולר. אז צריך קצת לשפץ פה ושם, עניין של כמה אלפי שקלים, אבל אח"כ הכסף יתחיל לזרום.

דוד לא חושב על האלטרנטיבה. בהנחה ששווי הדירה לא יתחיל לטפס פתאום (וזה המצב בשנים האחרונות כמעט בכל מקום שהוא לא מרכז ת"א) יכול להיות שלמכור את הדירה ולשים את הכסף באפיק עם תשואה מובטחת זו אופציה מעניינת. בואו נבדוק. הדירה שווה 250 אלף דולר (מיליון ו-60 אלף שקל). 850 דולר כפול 12 זה 10,200 דולר שזה 42,248 אלף שקל נכון להיום. לפיכך התשואה השנתית על ההשקעה מסתכמת ב-3.98%. עדיין לא דיברנו על המזגן שהתקלקל כעבור שנתיים וצריך לתקן, על האינסטלאטור שנזמין בגלל הנזילה באמבטיה וכמובן שלא דיברנו על הוועד בית שהחליט שעכשיו זה הזמן לשיפוץ כללי של הבניין (אלפי או עשרות אלפי שקלים לכל בעל דירה). כמובן גם לא דיברתו על חודש פה ושם שהדירה עומדת ריקה וככה ה-3.98% מתקזז לו לכיוון ה-3.5% ואף נמוך מזה בממוצע רב שנתי.

אז 3%-3.5% זו תשואה טובה על השקעה של יותר ממיליון שקל??? הישראלי הממוצע הרי יחנוק את פקיד הבנק שיציע לו ריבית של 3% על סכום שכזה. אם להיות מדוייקים אז בלי שום ויכוח עם הפקיד (וחובה להתווכח), ניתן לקבל מהבנק ריבית של 3.25% ברוטו (15% מס) בפק"מ שנתי, כאמור תשואה מובטחת. בעניין זה חובה לציין כי הריבית כיום היא ברמה הנמוכה ביותר מזה שנים ארוכות וכי היא בתנועה כלפי מעלה והדבר ישחק לטובת המושקעים בפיקדונות, כך שהריבית הנוכחית היא לא המילה האחרונה . ואנחנו הולכים מהאפיק ה"גרוע" ביותר ומתקדמים. אפיק טוב במעט הוא המק"מ, אם נפקיד את הסכום הנכבד באפיק זה, נבטיח לעצמנו תשואה של 4.2% ברוטו (אחרי קיזוז עמלת קנייה ומכירה של 0.2%).

דירה זו הרי השקעה לשנים ארוכות ולכן ניתן גם לחשוב בכיוון של רכישת אג"ח מדינה לטווח ארוך - שחרים. לצורך הדוגמה, התשואה לפידיון של שחר 2683 (9 שנים לפידיון) עומדת על 5.81% ברוטו ואם רוצים טווח קצר יותר בשחרים, אז בשחר 2680 נקבל תשואה של 5.38% ברוטו (4 שנים לפידיון) וכמובן שיש גם את הגלילים עם תשואה של כ-2% פלוס מדד. לא רע.

בראש הפירמידה עומדות איגרות החוב של החברות. סלקום נשמעת לי חברה טובה ויציבה, כנראה שאנשים ימשיכו לדבר בסלולר והחברה תמשיך להתקיים. האג"ח של סלקום מציעה תשואה של 3.11% פלוס מדד, לפדיון בשנת 2012. או במילים אחרות - תחזיקו את האג"ח עד תום התקופה ומובטחת לכם התשואה הנ"ל פלוס המדד. בעניין אג"ח חברות, אציין כי רצוי תמיד לרכוש אג"ח ל-3 שנים ולא יותר מזה, כיוון שרמת ההשפעה עליו מההתפתחויות ברמת המאקרו היא קטנה יותר, אבל את זה כבר יסביר לכם הפקיד.

אם כן, אל מול תשואה של 3%-3.5% משכירות ניצבת תשואה פוטנציאלית של החל מ-2.75% נטו בתוכנית הגרועה ביותר בבנק (וזאת לפני שהתווכחנו ואחרי שהדגשתי חזור והדגש כי הריבית כיום היא בשפל היסטורי) ועד ריבית נטו של כ-5% מאג"ח ממשלתי ואף יותר מזה באג"ח קונצרני.

כמה דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון:

ראשית, אנחנו נמצאים כיום בשלהי תקופה של צמיחה ובדיוק כפי שמחירי המניות בבורסה צפויים לרשום ירידות במהלך השנתיים שלוש הקרובות, גם מחירי הדירות צפויים לסגת מהמחיר הנוכחי, או במילים אחרות (ואני בעיקר מדבר על מחירי הדירות באזורים כגון אשדוד, נתניה ושאר המקומות שרשמו עליות חדות בשנים האחרונות) גם דירה עשויה להיות השקעה ספקולטיבית אל מול כסף עם תשואה מובטחת בבנק או באג"ח.

דבר שני שצריכים לזכור, הריבית בארץ היא כעת בשפל היסטורי והיא בדרכה למעלה. הדבר עשוי לפגוע במחירי הדירות על רקע התייקרות המשכנתאות אך מנגד הדבר יוביל לעליה בתשואות על הפיקדונות. כלומר ישחק לידיהם של המשקיעים בבנק או באג"ח ולא לידי מחזיקי הדירות.

הדבר השלישי והאחרון שצריך לזכור הוא אולי החשוב מכול. דירה לעולם נשארת וכסף בבנק עשוי להוות פיתוי גדול מידי בעבור חלק מהאנשים. פתאום נרצה להעביר חלק מהכסף למניות או לקנות אוטו חדש לאשה והנה הכסף הולך ונאכל. מי שמחליט לבצע את המהלך חייב לזכור שהכסף חייב להיות באפיק בעל תשואה מובטחת כאשר הקרן היא מחוץ לתחום. הריבית היא הכסף שלכם - הקרן ממשיכה להיות הנכס.

לסיכום

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית בישראל לא הולכת לרדת בקרוב - הערכות הכלכלנים

הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ריבית אמיר ירון

בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.


לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק

בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר, בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.


פסגות: ניהול סיכונים

בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.

בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.


מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה

במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.