תרו נרכשת בכחצי מיליארד דולר על ידי סאן ההודית

במסגרת העיסקה שהיקפה הכספי עומד על 454 מיליון דולר ישלם התאגיד סאן ההודי כ-230 מיליון דולר לרכישת מניות והיתרה תשמש לכיסוי חובות תרו; סאן ישלם לכל אחד מבעלי המניות של תרו 7.75 דולר למניה – מחיר המהווה פרמיה של 27% על מחיר המניה
סיון איזסקו |

חברת תרו (TARO) הישראלית ותאגיד התרופות ההודי סאן פארמה (Sun Pharmaceutical) הודיעו היום כי הגיעו להסכם מיזוג לפיו ירכוש תאגיד התרופות ההודי סאן פארמה את כל מניות חברת תרו בעסקה שהיקפה הכולל כ-454 מיליון דולר.

במסגרת העסקה ישלם תאגיד סאן ההודי מחיר במזומן של 7.75 דולר לכל אחת ממניות חברת תרו, המהווה פרמייה של 27% על מחיר הסגירה של 6.10 דולר למנייה ביום 18 במאי 2007, שפירושו עסקת רכישת כל מניות תרו תמורת כ-230 מיליון דולר.

בנוסף נטל על עצמו תאגיד סאן את חובות תרו והתחייב להזרים סכום של 224 מיליון דולר אשר יכסה את חובות תרו - ולפיכך יסתכם הערך הכולל של העסקה בכ-454 מיליון דולר. בנוסף לעסקה זו, הודיעו תרו וסאן פארמה כי הגיעו להסכם נוסף ונפרד לפיו יעמיד תאגיד התרופות סאן פארמה לחברת תרו מימון ביניים מיידי בהיקף של 45 מיליון דולר באמצעות רכישת 7.5 מיליון מניות רגילות של החברה.

הסכם זה הוא סיומו של תהליך עליו הודיעה תרו ב-20 במרס 2007 בעקבותיו החליטה החברה לטפל בבעיות הנזילות המשמעותיות שלה כך שהחברה תמשיך להתקיים ולצמוח. במסגרת התהליך יצרה החברה קשר עם למעלה מ-20 גופים והוא כלל בדיקות נאותות ודיונים עם מספר גופים. בסיוע היועצים הפיננסיים של החברה, קבוצת בלקסטון, הגיעה מועצת המנהלים של תרו להחלטה פה אחד כי העסקות עם תאגיד התרופות ההודי סאן ישרתו בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של בעלי המניות של החברה, עובדיה, לקוחותיה, ספקיה והמוסדות הפיננסיים.

בעקבות ההסכם בין תרו לבין תאגיד סאן, תוקם חברת בת ישראלית חדשה של סאן שתתמזג עם תרו , ותרכוש את כל מניות החברה במחיר 7.75 דולר במזומן. המיזוג יהיה כפוף לכמה תנאים וביניהם אישור בעלי המניות של תרו ולאישורים של הרשויות הרגולטוריות. בנק ההשקעות מריל לינץ (Merrill Lynch ) וחברת פירס פנר ו-סמית' (Pierce, Fenner & Smith Incorporated) הגישו את חוות דעתם על הוגנות ההסכם למועצת המנהלים של החברה.

תאגיד סאן ישלם לבעלי המניות, כולל המשפחות המייסדות של חברת תרו, משפחות לוויט ומורוס, סך של 7.75 דולר לכל מנייה רגילה. לא יהיה כל תשלום לד"ר לוויט עבור מניות המייסדים להן שליש מכוח ההצבעה של החברה.

"אנו מרוצים על כי העסקה עונה על היעדים שהצבנו בפנינו להשגת ערך לבעלי המניות והיא ממצבת את תרו כפלטפורמה אינטגרלית לצמיחה בתוך קבוצת סאן", אמר ד"ר בארי לוויט, יו"ר מועצת המנהלים של תרו. "סאן היא חברת תרופות בינלאומית מכובדת מאד ובית מצויין לעובדינו ולמוצרינו. אנו מעריכים מאד את התמיכה שקיבלנו בחודשים האחרונים מהעובדים, הלקוחות והמוסדות הפיננסיים ומאמינים כי העסקה עם סאן תציב את תרו בנתיב ליציבות פיננסית וצמיחה בשווקים הבינלאומיים".

יו"ר מועצת המנהלים של סאן, דיליפ שנגבי (Dilip Shanghvi) אמר: "אנו מצפים לעבוד ולהתקדם עם תרו ועובדיה.זוהי הזדמנות טובה עבור סאן ותרו לשיתוף פעולה ליצירת ערך נוסף ותוספת של ארגון בינלאומי המשלים את עסקיה של סאן. אנו מתכוונים לבנות על ההתמחות של תרו בדרמטולוגיה, תרופות גנריות ומוצרים ללא מרשם. עם התווספות 170 מדענים מוכשרים לצוות שלנו אנו צופים לגידול במספר בקשות האישור למוצרים בעלי מורכבות גבוהה".

תאגיד סאן פארמה, שבסיסו בהודו, נוסד בשנת 1983 והוא רשום למסחר מאז 1994. סאן פארמה הוא תאגיד תרופות בינלאומי המייצר ומשווק סל רחב של מוצרי רוקחות כמותגים גנריים בהודו, ארה"ב ומספר שווקים אחרים ברחבי העולם.

סאן פארמה היא החברה המובילה בהודו בתחומי הפסיכיאטריה, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, סכרת, גסטרולוגיה ואורטופדיה. לתאגיד יכולות חזקות בפיתוח מוצרים, תהליכים כימיים וייצור חומרים רוקחיים פעילים מורכבים וכן תרופות במינון.

בשנה שהסתיימה ב-31 במרס 2007 רשמה החברה מכירות נטו בהיקף של 20,792 מיליון רופיות (כ-515 מיליון דולר) המשקפות גידול שנתי של 30% בהשוואה ל-10 השנים האחרונות, ורווח נקי בהיקף של 7,740 מיליון רופיות (כ-192 מיליון דולר) המשקף גידול שנתי של 30% בהשוואה ל-10 השנים האחרונות. שווי השוק של תאגיד סאן פארמה, בהתבסס על שער הסגירה של מניית התאגיד בבורסת הודו, הוא 5 מיליארד דולר.

מכירות בשווקים הבינלאומיים מהוות 43% מהכנסות התאגיד מתוכם 23% מכירות תרופות גנריות בשוק האמריקני. תאגיד סאן הגיש 111 בקשות לאישור ה-FDA מתוכם אושרו 34. למעלה מ-12% ממחזור המכירות הושקעו במחקר ופיתוח בכל אחת מחמש השנים האחרונות. תאגיד סאן מעסיק למעלה מ-550 מדענים העובדים על מוצרים מורכבים בכל אתרי החברה בעולם.

התדיינות משפטית בקשר לעיסקה

ביום 10 במאי 2007, הגישה חברת טמפלטון יועצים המחזיקה בכ-9% מהמניות הרגילות של החברה, המרצת פתיחה לבית המשפט במחוזי בתל אביב למניעת קיפוח בעלי מניות המיעוט של תרו. בנוסף הגישה טמפלטון בקשה למינוי מנהל זמני מיוחד לבחינת מאמצי החברה לאיתור עיסקה מתאימה.

ב-19 במאי 2007, הגישה טמפלטון בקשה נוספת לבית המשפט לפיה היא מבקשת הוצאת צו מניעה זמני שימנע מהחברה להגיע להסכם שכתוצאה ממנו לטענתה, עלולים בעלי מניות המיעוט להיות מקופחים. והיה ובית המשפט יעניק את צו הביניים לעותרים, לא תוכל תרו לעמוד בתשלום הקרן והריבית בגין האג"ח משנת 2003 הצפוי ב-21 במאי 2007. הבקשה לצו מניה זמני תשמע ב-21 במאי 2007.

החברה מאמינה כי ההליכים שיזמה טמפלטון הם ללא בסיס ופוגעים באינטרסים של בעלי המניות ושל החברה. החברה מתכוונת להתנגד נמרצות להליכים.

תומס אי. מק'קלרי מונה לסמנכ"ל הכספים של החברה

תרו מדווחת בנוסף כי מינתה את תומס אי. מק'קלרי, רו"ח, לתפקיד סגן נשיא וסמנכ"ל הכספים של החברה. המינוי נכנס לתוקף מיידית. רון קולקר, סגן נשיא הקבוצה והמבקר של תרו כיהן כסמנכ"ל הכספים של החברה בתקופת הביניים מאז עזיבתו של סמנכ"ל הכספים הקודם באוקטובר 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

מחלבה קרדיט: גרוקמחלבה קרדיט: גרוק

יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל

עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו

הדס ברטל |

כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.

1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות

תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.

2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים

ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.


קרטוני חלב קרדיט: גרוק
קרטוני חלב - קרדיט: גרוק


3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא

לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.

4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל

כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.