הלמ"ס: 80 אלף דירות נמצאות בבנייה פעילה, המספר הגבוה ביותר מיוני 1999

מחנק האשראי נותן את אותותיו - ברבעון האחרון של 2011 נרשמה ירידה של 13% בהתחלות הבנייה. באיזו עיר נבנו הכי הרבה דירות?
לירן סהר | (17)

האם אנו עומדים בפני הצפה בשוק הדירות? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום עולה כי בסוף דצמבר 2011 מספר הדירות שהיו בבנייה פעילה הסתכם ב80.1 אלף, המספר הגבוה ביותר מאז סוף יוני 1999 ו-14% יותר מדצמבר 2010.

ב-2011 הוחל בבנייתן של כ-43,650 דירות חדשות במשק, מתוכן כ-31% דירות נבנות בבניינים בני 2-1 דירות. מספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2011 היה גבוה בכ-9% בהשוואה למספר הדירות שהוחל בבנייתן בשנת 2010.

באזור המרכז נרשם היקף התחלות הבנייה הגדול ביותר, כ-36% מכלל הדירות, ואילו במחוז ירושלים נרשם כ-7% בלבד מסך הדירות. ב- 2011 חלה עלייה של כ-30% במספר הדירות שהוחל בבנייתן במחוז הדרום, בהשוואה ל-2010.

אולם ברבעון האחרון של 2011 התחילו הקבלנים להרגיש את מחנק האשראי נותן את אותותיו לאחר שהחלו בבנייתן של כ-9,870 דירות, ירידה של כ-13% בהשוואה לרבעון השלישי של 2011 במהלכו נבנו 11.4 אלף דירות. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד חלה ירידה של 8.4% במספר הדירות שנבנו אשר עמד על 10.8 אלף דירות.

בתל אביב הוחל בבנייתן של מספר הדירות הגדול ביותר ב-2011 (2,451 דירות), נתון המהווה גידול של 20% בהשוואה ל-2010 (2,042 דירות). ירושלים מדורגת אחרי תל אביב עם 2,152 דירות (גידול של 2.8%) ואילו פתח תקווה, אשר הייתה מלכת המכירות של 2010, הידרדרה למקום השלישי עם 1,952 דירות (צניחה של 32%).

בקריית גת הוחל בבנייתן של 1,079 דירות, גידול של כ-1,250% בהשוואה ל-2010 עת נמכרו 80 דירות בלבד. לא הרחק משם, באשדוד, נרשם גידול של 144% בהתחלות הבנייה עם 1,252 דירות, לעומת 513 דירות ב-2010. במקום השלישי נמצאת יבנה עם גידול של כ-113% בהתחלות הבנייה עם 1,595 דירות, לעומת 750 אשתקד.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    הלמס ---האבטלה פחות מ5 אחוזים----שקר הלמס (ל"ת)
    לא סופרים נכים 01/03/2012 08:22
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    ישראל 29/02/2012 17:30
    הגב לתגובה זו
    זה ברור הכיוון הוא עליות שוב.
  • בקשתי משכנתא מהבנק צחקו לי בפנים 300K יש לי (ל"ת)
    חמוטל 01/03/2012 11:12
    הגב לתגובה זו
  • יא 29/02/2012 19:09
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ב 2012, ומחירים כבר קפצו פי 2 ממה שלקוח דומיננטי, ישראלי, יכול לקנות. אין יותר כסף! בנקים לא נותנים הם גם ככה בבעיה.
  • 11.
    משכיר 29/02/2012 15:08
    הגב לתגובה זו
    תשבו על הגדר זה נעים שם בינתיים ברשותכם כמובן-שכר הדירה עלה ב5% הצק למוטב לבד כמובן בהצלחה במרד
  • אריק 29/02/2012 16:37
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט כול מי שלא מצליח למכור (מדובר על אלפים) ינסו להשכיר את הדירות שלהם ואז נראה את דמי שכירות ברצפה.
  • 10.
    אורה 29/02/2012 14:30
    הגב לתגובה זו
    עכשיו במרכז העיר , רק מיליון 400 ש" ח. אני מדגיש, רחובות ולא ת" א.
  • 9.
    להביא קבלנים מסין (ל"ת)
    ביבי 29/02/2012 14:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אבי 29/02/2012 14:29
    הגב לתגובה זו
    חברים שלא נתקעו עם דירות בראשון וברחובות , אין קונים ואין מתעניינים. עוד מעט תתחיל הקריסה.
  • 7.
    מזכרת בתיה 29/02/2012 14:27
    הגב לתגובה זו
    אני לא ידוע אם לבכות או לצחוק
  • עדיף לבכות עכשיו מאשר לקנות ולבכות אחכ 30 שנה (ל"ת)
    שרון 01/03/2012 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קריסה!!!!!!!!!!!!!!! 29/02/2012 14:25
    הגב לתגובה זו
    עלייה במלאי בדרום של 86%!!!!!!!!!!!!!!!
  • 5.
    עוד יש לכם ספק ? הנדלן הולך לרדת חזק (ל"ת)
    יאיר 29/02/2012 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יובל 29/02/2012 13:54
    הגב לתגובה זו
    אין קרקעות, אין דירות, תיקנו מהר לפני שייגמר!!!! איך עבדו עלינו כל הזמן הזה!
  • 3.
    אני מימשתי את הנכסים בזמן ברווח ענק (ל"ת)
    משקיע 29/02/2012 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    צדק חברתי=חרםצרכני=הישראלי הפסיק להיות פראייר (ל"ת)
    ישראלי לא פראייר 29/02/2012 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מחיר הזוי מעל30-50%,הבועה יתפוצץ,מיתון!!!! (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשלה גנבים 29/02/2012 13:49
    הגב לתגובה זו
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

קרקע לבנייה
צילום: תמר מצפי

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות?

שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון של פרויקטים, ובמערכת מקווים שהחיסכון יתגלגל לרוכשי הדירות; האם הרפורמה צפויה לפעול על פי אבני דרך? האם זהו נסיון לחמם את השוק ולשבור את הקיפאון הנוכחי? 

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.