הסתערות: האפיק אליו הזרים הציבור סכום עתק של 11.6 מיליארד ש' מתחילת השנה
כסף ענק זרם לתעשיית קרנות הנאמנות במחצית הראשונה של השנה. נראה כי העליות במדדים המובילים מסביב לעולם במהלך המחצית הראשונה של השנה עשו את שלהם. הציבור בישראל לא נותר אדיש והזרים כ-12 מיליארד שקל לקרנות המסורתיות המנוהלות, סכום דמיוני ביחס לפדיונות של כ-8.7 מיליארד שקל שנרשמו במהלך כל שנת 2016, כך עולה מנתונים שנאספו במחלקת קשרי יועצים במיטב-דש.
הרוח הגבית להזרמת הכספים הגיעה מהראלי האדיר בבורסות המובילות מעבר לים ששברו שיאים חדשים כאשר בוול סטריט חתמו המדדים המובילים את התקופה בעליות של עד 14% כשגם באירופה נרשמו עליות חדות, אם כי בשיעורים צנועים יותר, של עד 7.5%. בת"א המעו"ף אמנם המשיך לדשדש אבל ראלי גדול במדדי המישנה (ת"א 90 זינק כמעט 30% ב-12 החודשים האחרונים) סידר אווירה חיובית בקרנות הנאמנות.
הקטגוריה שממשיכה להיות השנה שער הכניסה של הציבור היא ללא ספק קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות שמשלבות חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80. במחצית הראשונה של השנה רשמה קטגוריה זו גיוסים של 11.6 מיליארד שקל, זאת לעומת פדיונות של כ-1.5 מיליארד ש' במהלך כל 2016 וגיוסים של 2 מיליארד שקלים ב-2015. כלומר מדובר בהתפוצצות ביקושים לקטגוריה זו כאשר הסיבה המרכזית היא רצון הציבור להגדיל סיכון בניסיון לראות תשואה עודפת. הדבר מיד מעלה את החשש כי מדובר באינדיקציה למפולת שהולכת ומתקרבת אבל נציין כי בשנת 2014 היקף הגיוסים בקרנות אג"ח כללי הסתכם ב-18.3 מיליארד שקלים.
רצון הציבור להגדיל סיכון בא לידי ביטוי גם בקרנות הנאמנות המנייתיות שתופסות מתחילת השנה את המקום השני מבחינת היקף גיוסים - 4.3 מיליארד שקלים.. הקרנות הללו נהנו מעלייה המתמשכת במדדי המניות הגלובליים בחצי הראשון של השנה ובעיקר מראלי גדול במדדי המישנה ומניות הבנקים בבורסה בת"א. לצורך השוואה, במהלך כל שנת 2016 רשמו הקרנות המנייתיות גיוסים של כ-2.5 מיליארד שקל (בדומה ל-2015). בשנת 2014 היקף הגיוסים בקרנות המנייתיות הסתכם ב-3.5 מיליארד שקלים. כלומר היקף הגיוסים בקרנות המנייתיות השנה הינו הגבוה מזה שנים ארוכות ומעיד על הגדלת הסיכון מצד הציבור (כמו גם על ירידה באטרקטיביות של תעודות הסל, בעיקר בשל הנפילה במניות התרופות, שבעבר היוו שער כניסה מרכזי לשוק המניות).
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות נרשמו גם גיוסים נאים של כ-3.27 מיליארד שקל במהלך התקופה (בתמיכת מדדי תל בונד 20,40,60 שרשמו תשואה חיובית) זאת לעומת גיוס בסכום זהה שנרשם במהלך כל השנה החולפת.
ומה לגבי חודש יוני? נראה כי דווקא בחודש החולף חלה נסיגה קלה בתנופת הגיוסים והציבור לקחת צעד אחורה כאשר ירידה דרמטית במיוחד נרשמה בקרנות המנייתיות שגייסו את הסכום הנמוך מזה כחצי שנה.
בתוך כך, חודש יוני נחתם במגמה מעורבת במדדי המניות בארץ ובארה"ב, בעוד שבאירופה ובמזרח הרחוק נרשמו עליות שערים. מי שסגרו את החודש במגמה שלילית הן אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות, דבר שגרר ירידה בקצב הגיוסים בקרנות המסרותיות (בנטרול הכספיות) שהסתכם ב-1.715 מיליארד שקל, נמוך בהרבה ביחס ל-2.89 מיליארד שקל שגוייסו במהלך חודש מאי. מכאן, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה גיוסים של כ-1.58 מיליארד שקל במהלך החודש, המתחלקים לפדיונות של כ-135 מיליון שקל בקרנות הכספיות, פדיונות של כ-115 מיליון שקל בקרנות המחקות ולגיוס של 1.83 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
כאמור קרנות המנייתיות גייסו בחודש החולף את הסכום הנמוך ביותר מתחילת השנה הנאמד בכ-180 מיליון שקל בלבד (לעומת גיוס של כ-1.08 מיליארד שקל בחודש קודם), המתחלקים לגיוסים של כ-80 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-40 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ- 60 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. הקטגוריה שהמשיכה להפין עוצמה, כמו בשאר החודשים קודם לכן, הינה אג"ח כללי שסיימה את חודש יוני עם גיוס גבוה מאוד של כ-1.4 מיליארד שקל.
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות נראה כי מדדי התל-בונד 20,40,60 שרשמו החודש תשואה שלילית של עד 0.7% השפיעו בצורה מסוימת על הציבור שהמשיך להזרים כסף, אם כי בסכומים נמוכים יותר מחודש קודם, בהיקף הנאמד בכ-290 מיליון שקל לעומת כ-580 מיליון שקל במהלך חודש מאי.
בניגוד גמור למגמה שאפיינה את חודש יוני ועל אף שאגרות החוב הממשלתיות רשמו החודש ירידות שערים, קרנות אג"ח מדינה סיימו את חודש יוני לראשונה מאז תחילת השנה בגיוס חיובי הנאמד בהיקף של כ-215 מיליון שקל. עם זאת, בחצי הראשון של השנה קרנות אג"ח מדינה רשמו עדיין פדיון גדול מאוד בסכום של כ-3.975 מיליארד שקל.
בחודש יוני - האטה בקצב הגיוסים.
- 4.עמוס 03/07/2017 14:53הגב לתגובה זוכשהכסף הטיפש נכנס זמן לממש רווחים להמתין קצת ולקנות שורטים.
- 3.לביא 03/07/2017 14:30הגב לתגובה זולציבור המשקיעים אין מושג.......
- 2.מלי 03/07/2017 14:29הגב לתגובה זוסכנה ברורה ומיידית,אולי הן עוד תטפסנה בחודש חודשיים הקרובים, אך הסכנה מרחפת לה.
- 1.אזרח 03/07/2017 13:01הגב לתגובה זוזה הסכף שלנו בקרנות ובסוכניות. הציבור לא יודע בכלל במה מדובר.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
