לאחר צניחה של 20% מיוני - מורגן סטנלי מספק תחזית לנפט
בעוד השווקים התמקדו בשבועות האחרונים ב'ברקזיט' ובבחירות לנשיאות בארה"ב, בשקט בשקט מאחורי הקלעים מי שסיפק את הדרמה האמיתית הוא דווקא הנפט שאיבד כ-20% מאז החודש שעבר על רקע לחץ מצד ההיצע והחשש להאטה בביקוש. חודש יולי למעשה היה החודש הגרוע ביותר בנפט מזה שנה, וכעת עולה השאלה - לאן מכאן?
בנוסף ללחצים מצד ההיצע, הביקוש גם כן לא נראה מזהיר ובמורגן סטנלי צופים כי הנפט יגיע ל-30 דולר לחבית באמצע השנה הבאה.
אבל עוד קודם לכן. נזכיר כי הקפיצה שנרשמה במחיר הנפט בין החודשים פברואר עד יוני הגיעה על רקע הערכות של שמות גדולים - כמו גולדמן זאקס דרך סוכנות האנרגיה הבינלאומית ועד שר האנרגיה הסעודי - שתלו תקוות לפיהן צמצום מלאי הנפט בארה"ב, יחד עם שיבושי אספקה בקנדה ובניגריה, יביאו לצמצום ההיצע ובכך לעלייה במחיר. עם זאת, נראה כי ההשפעה של אלו מאחרת לבוא והנפט כבר שוב נוגע ב-40 דולר לחבית.
עדות לגאות בצד ההיצע ניתן ללמוד מסוכנות האנרגיה הבינלאומית, שטוענת כי מאגרי הנפט של המדינות המתועשות ממשיכים לעמוד איתן, ועומדים כיום בשיא של 3 מיליארד חביות. הדבר צפוי להמשיך לספק לחץ על צד ההיצע ולדחוף את המחירים מטה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי סוחרי הנפט הגדילו את צי הספינות לאחסון נפט גולמי בים הצפוני לשיא שלא נראה מאז 2009. עם זאת, אם ב-2009 נהירת מכליות האחסון נבעה מחיר הנפט האטרקטיבי סוכנות האנרגיה מסבירה כי היום המצב נובע יותר משיקולים לוגיסטיים ושיווקיים.
למרות ההאטה בתפוקת הנפט מצד המפיקות חברות אופ"ק, נראה כי הליך ההתאוששות ייקח עוד זמן. אם תשאלו את מורגן סטנלי מדובר לפחות במחצית השנייה של 2017. בבנק ההשקעות מוסיפים למלאי שעולה על גדותיו את השלכות ה'ברקזיט' וסיכוני מאקרו נוספים כגורמים שצפויים להחמיר את המצב במחצית השנייה של השנה, ורק היום דווח כי הביקוש בערב הסעודית ירד לקצב הנמוך מזה 6 שנים ל-24 אלף חביות ביום במהלך 5 החודשים הראשונים של 2016. "בתרחיש המינימלי, עודף ההיצע בשוק צפוי להתייצב באמצע אוגוסט, מה שמחזק את רמת המחירים של 50-30 דולר לחבית לפני החזרה לשוק מאוזן במחצית השנייה של 2017".
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השריפה תקזז על קשיי ההפקה
גם בגולדמן זאקס לא צופים שינוי במחיר הנפט בטווח הקצר וצופים כי הנפט יישאר בטווח המחירים של 50-40 דולרים לחבית לפחות עד אמצע 2017, נוכח השינוי המועט הצפוי בתקופה העולמית ובמצב הביקוש. "השיפור בגורמים שהשפיעו על הנפט ממשיכים להיות שבירים כאשר מצד אחד שריפות ענק (בקנדה) קיזזו את ההשפעה של התחזקות התפוקה האירנית, ההאטה בביקוש לנפט בהודו וסין במחצית השנה השנייה של 2016 תאזן את קשיי ההפקה בניגריה וונצואלה מצד שני".
בגולדמן זאקס כותבים בנוסף כי אי הוודאות בטווח הקצר בנוגע לאיזון שוק הנפט משאירה את הדולר החזק כגורם העיקרי השולט כעת בתנודת המחיר של הנוזל השחור.
מחיר הנפט בחודשים האחרונים:
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
