לחץ על ה-ECB לפעול להרחבה כמותית נוספת
עוד לא מלאה שנה לתכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי – וכבר גובר הלחץ על קובעי המדיניות בבנק להכריז על תכנית נוספת: לקראת הפגישה של בכירי ה-ECB ביום חמישי השבוע, חוזרות הספקולציות לשוק לגבי המועד בו יכריז הבנק על הרחבה נוספת – כאילו מדובר בעובדה מוגמרת. נזכיר כי בכירי הבנק ייפגשו כדי להכריז על החלטת הריבית בגוש, אם כי לא קיימת שום הערכה לגבי שינוי בגובהה.
נציין כי אירופה פתחה את שבוע המסחר בעליות שערים של עד 0.9%, בעוד המסחר באסיה ננעל בנטיה לירידות שערים, והחוזים בניו-יורק נסחרים ביציבות. מכאן - נראה כי להתפחויות הנ"ל עשוי להיות קשר לעליות השערים ביבשת הישנה. למסחר באירופה - לחץ כאן.
ההערכות לגבי הרחבה כמותית נוספת מגיעות על רקע הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר לגבי כלכלת גוש האירו, שהראו כי הגוש חזר לרמות אינפלציה שלילית – חדשות רעות עבור ה-ECB וסיכויי הצמיחה בגוש.
הבעיה באינפלציה שלילית
אמנם נתוני האינפלציה אינם קרובים ליעד האידיאלי, אך בבנק עשויים לבחור להמתין להשפעות נוספות של ירידת מחירי הנפט, ולהתפתחויות נוספות בסין. בנושא הנפט – הצניחה במחיר הזהב השחור, עד כה בכ-63% הם הגורם העיקרי לירידת המחירים (דיפלציה) בגוש. הבעיה הכלכלית באינפלציה שלילית היא, שהדבר מקשה על החזרי חובות של משקי בית וממשלות, עשוי להרתיע חלק מרכישות של צרכנים (הצרכן עשוי 'להמתין' לירידת מחירים נוספת) – ובמקרה של יפן, הדבר הביא לבסוף לגידול באבטלה, ואף לצמיחה שלילית. עקב כך, כלכלנים ב'סיטיגרופ' טוענים כי גובר הלחץ על ה-ECB לצאת בהרחבה כמותית נוספת.
- ראש ממשלת איטליה התפטר והבורסה המקומית נופלת
- בועה? "אג"ח זבל" בתשואה שלילית בשוק האירופאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המטרה העיקרית של הבנק המרכזי ביבשת היא לשמור על יציבות מחירים – מה שאומר בפועל, הגעה ליעדי אינפלציה שקרובים ל-2%, אך נמוכים משיעור זה. מדובר בנתונים אליהם היבשת לא הגיעה מאז ינואר 2013, כשכרגע נתון האינפלציה הינו שלילי בשיעור של 0.1% - כך שהפער גדול.
"חזרת הדיפלציה (ירידת מחירים) בחודש ספטמבר גורמת ללחץ על קובעי המדיניות" – כך טוען הווארד ארצ'ר, הכלכלן הראשי ב-IHS: "פעולה עתידית הגיונית של הבנק המרכזי האירופי תהיה הגדלת תכנית ההרחבה הכמותית שלו, או לפחות הארכתה". את דבריו הוא מגבה בהצהרות של מריו דראגי, נשיא ה-ECB, כי שיעורי הריבית הגיעו לרף התחתון שלהם – ומכאן הרחבה כמותית היא הפעולה הרלוונטית.
תכנית ההרחבה הכמותית האחרונה של גוש האירו הושקה בחודש מארס האחרון, אז הצהיר ה-EBC כי יזרים לא פחות מ-60 מיליארד אירו בחודש לשווקים, עד ספטמבר 2016. עם זאת, כבר אז הצהיר הנגיד דראגי כי הבנק מוכן לפעול כדי להדוף את האיום של אינפלציה נמוכה. כעת נשאלת השאלה האם נתוני האינפלציה בגוש הינם 'נמוכים מספיק' כדי להביא את הבנק המרכזי לפעולה נוספת.
- הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
עם זאת, ארצ'ר ואנליסטים אחרים, לא מצפים מה-ECB לפעולה קיצונית באופן מיידי: בכירים בבנק המרכזי הצהירו כבר שמוקדם מדי לקבוע האם התוכנית שכבר יצאה לפועל – קניה כוללת של אג"ח בשווי 1.1 מיליארד אירו עד ספטמבר 2016, עושה את העבודה.
- 1.פיני 19/10/2015 11:26הגב לתגובה זואינשטיין אמר" שזה חוסר שפיות לחזור על אותם הדברים ולקוות לתוצאות שונות". יפן עושה את זה כבר 30 שנה וזה לא מצליח.
- זה מה יש 19/10/2015 13:40הגב לתגובה זובכל מקרה הם יצתרכו לעשות הרחבה כמותית , מבחינה זאת שוקי מניות באירופה עדיפים על USA ודולר עדיף על יורו .

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49% , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.
בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המורכב של אינטל
החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.