לחץ על ה-ECB לפעול להרחבה כמותית נוספת

נתון האינפלציה בגוש האירו עומד על מינוס 0.1% - והדבר מביא ללחץ על הבנק המרכזי לצאת בהרחבה כמותית נוספת

גיא ארז | 19/10/2015 11:21 (2)

עוד לא מלאה שנה לתכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי – וכבר גובר הלחץ על קובעי המדיניות בבנק להכריז על תכנית נוספת: לקראת הפגישה של בכירי ה-ECB ביום חמישי השבוע, חוזרות הספקולציות לשוק לגבי המועד בו יכריז הבנק על הרחבה נוספת – כאילו מדובר בעובדה מוגמרת. נזכיר כי בכירי הבנק ייפגשו כדי להכריז על החלטת הריבית בגוש, אם כי לא קיימת שום הערכה לגבי שינוי בגובהה.

נציין כי אירופה פתחה את שבוע המסחר בעליות שערים של עד 0.9%, בעוד המסחר באסיה ננעל בנטיה לירידות שערים, והחוזים בניו-יורק נסחרים ביציבות. מכאן - נראה כי להתפחויות הנ"ל עשוי להיות קשר לעליות השערים ביבשת הישנה. למסחר באירופה - לחץ כאן.

ההערכות לגבי הרחבה כמותית נוספת מגיעות על רקע הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר לגבי כלכלת גוש האירו, שהראו כי הגוש חזר לרמות אינפלציה שלילית – חדשות רעות עבור ה-ECB וסיכויי הצמיחה בגוש.

הבעיה באינפלציה שלילית

אמנם נתוני האינפלציה אינם קרובים ליעד האידיאלי, אך בבנק עשויים לבחור להמתין להשפעות נוספות של ירידת מחירי הנפט, ולהתפתחויות נוספות בסין. בנושא הנפט – הצניחה במחיר הזהב השחור, עד כה בכ-63% הם הגורם העיקרי לירידת המחירים (דיפלציה) בגוש. הבעיה הכלכלית באינפלציה שלילית היא, שהדבר מקשה על החזרי חובות של משקי בית וממשלות, עשוי להרתיע חלק מרכישות של צרכנים (הצרכן עשוי 'להמתין' לירידת מחירים נוספת) – ובמקרה של יפן, הדבר הביא לבסוף לגידול באבטלה, ואף לצמיחה שלילית. עקב כך, כלכלנים ב'סיטיגרופ' טוענים כי גובר הלחץ על ה-ECB לצאת בהרחבה כמותית נוספת.

המטרה העיקרית של הבנק המרכזי ביבשת היא לשמור על יציבות מחירים – מה שאומר בפועל, הגעה ליעדי אינפלציה שקרובים ל-2%, אך נמוכים משיעור זה. מדובר בנתונים אליהם היבשת לא הגיעה מאז ינואר 2013, כשכרגע נתון האינפלציה הינו שלילי בשיעור של 0.1% - כך שהפער גדול.

"חזרת הדיפלציה (ירידת מחירים) בחודש ספטמבר גורמת ללחץ על קובעי המדיניות" – כך טוען הווארד ארצ'ר, הכלכלן הראשי ב-IHS: "פעולה עתידית הגיונית של הבנק המרכזי האירופי תהיה הגדלת תכנית ההרחבה הכמותית שלו, או לפחות הארכתה". את דבריו הוא מגבה בהצהרות של מריו דראגי, נשיא ה-ECB, כי שיעורי הריבית הגיעו לרף התחתון שלהם – ומכאן הרחבה כמותית היא הפעולה הרלוונטית.

תכנית ההרחבה הכמותית האחרונה של גוש האירו הושקה בחודש מארס האחרון, אז הצהיר ה-EBC כי יזרים לא פחות מ-60 מיליארד אירו בחודש לשווקים, עד ספטמבר 2016. עם זאת, כבר אז הצהיר הנגיד דראגי כי הבנק מוכן לפעול כדי להדוף את האיום של אינפלציה נמוכה. כעת נשאלת השאלה האם נתוני האינפלציה בגוש הינם 'נמוכים מספיק' כדי להביא את הבנק המרכזי לפעולה נוספת.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, ארצ'ר ואנליסטים אחרים, לא מצפים מה-ECB לפעולה קיצונית באופן מיידי: בכירים בבנק המרכזי הצהירו כבר שמוקדם מדי לקבוע האם התוכנית שכבר יצאה לפועל – קניה כוללת של אג"ח בשווי 1.1 מיליארד אירו עד ספטמבר 2016, עושה את העבודה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
פיני 19/10/2015 11:26
הגב לתגובה זו
אינשטיין אמר" שזה חוסר שפיות לחזור על אותם הדברים ולקוות לתוצאות שונות". יפן עושה את זה כבר 30 שנה וזה לא מצליח.
זה מה יש 19/10/2015 13:40
הגב לתגובה זו
בכל מקרה הם יצתרכו לעשות הרחבה כמותית , מבחינה זאת שוקי מניות באירופה עדיפים על USA ודולר עדיף על יורו .

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי | 09/11/2025 23:38

נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן