הכל פוליטי: כתב חדש ל'קול ברמה'
ישראל כהן מונה לכתב הפוליטי החדש של רדיו 'קול ברמה' - כך נודע לאייס. כהן יחליף בתפקיד את יקי אדמקר.
כהן (29) משמש כעיתונאי ופובליציסט באתר 'כיכר השבת', וכותב גם עבור מקומוני 'מרכז העניינים' המחולקים בריכוזי אוכלוסיה חרדיים. כעת הוא ישדר מהכנסת ויסקר עבור הערוץ את התחום הפוליטי ואת תחום המפלגות.
אדמקר משמש גם ככתב באתר 'בחדרי חרדים', ימשיך בהגשת תכנית אישית ב'קול ברמה', וישמש ככתב לענייני חרדים של התחנה החרדית הפועלת באישור הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
- 6.שייקה 13/09/2011 12:16הגב לתגובה זוקול חי תחנה ברמה והרבה יותר מעניינת!!!
- 5.חרדי על רמה 12/09/2011 11:46הגב לתגובה זואבל אני בטוח שקול ברמה עם הרכשים האחרונים עולה ועולה ורק עולה!! קול חי בכל אופן הרדיו שמחזיק בשדר הכי טוב מוטי לביא
- 4.לא נסחפתם בכלל עם ה"פרסום ראשון" (ל"ת)מוקי 12/09/2011 10:05הגב לתגובה זו
- 3.חומי שליט 11/09/2011 15:24הגב לתגובה זועל המינוי החדש. קול חי בצניחה
- 2.מוטי 11/09/2011 14:32הגב לתגובה זועלה והצלח
- 1.יפה מאוד (ל"ת)בני 11/09/2011 14:29הגב לתגובה זו

"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”

כששמיים נסגרים: מתי מגיע פיצוי על ביטול טיסה?
אלפי נוסעים מגלים מדי שנה, ובייחוד בשנים האחרונות, שטיסתם בוטלה או עוכבה, אבל רק מעטים יודעים מה בדיוק מגיע להם לפי החוק. חוק שירותי התעופה הישראלי - המכונה גם "חוק טיבי" - קובע זכויות ברורות לנוסעים, אבל גם חריגים שמאפשרים לחברות התעופה להתחמק מתשלום. מהו גובה הפיצוי, באילו מקרים תקבלו החזר ומתי תישארו רק עם עוגמת נפש?
בוקר אחד נוסעים מתארגנים לקראת טיסה לחו"ל, ופתאום מגיעה ההודעה הבאה: “הטיסה בוטלה, נעדכן בהמשך". הסיטואציה הזאת, שבעבר היתה נדירה, נהפכה בשנים האחרונות לשכיחה מאוד, בייחוד בעונות השיא או בתקופות של עימותים ביטחוניים. נוסעים רבים מוצאים את עצמם ממתינים שעות בנמל התעופה או מגלים שהחופשה נעלמה ברגע. החוק הישראלי, שנועד להגן עליהם, אמנם קובע כללים ברורים, אך לא תמיד הם ברורים למי שאינו בקיא בפרטים.
במקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום, משפחה שרכש כרטיסים לטיסה בינלאומית גילתה פחות מיממה לפני ההמראה בחזרה שהטיסה שלה בוטלה. חברת התעופה הציעה לבני המשפחה טיסה חלופית, אך זו המריאה רק יומיים מאוחר יותר. הנוסעים שבמרכז התביעה סירבו, דרשו החזר ופיצוי כספי מלא, והחברה טענה שמדובר בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה. בית המשפט קבע שהחברה לא הוכיחה שהביטול נבע מאירוע חיצוני, וחייב אותה בפיצוי כספי לפי המרחק של הטיסה, לצד החזר הוצאות הנסיעה. המקרה הזה ממחיש את החשיבות של הבנה מדויקת של החוק, ושל התיעוד של כל פרט בעת ביטול או עיכוב.
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי תנאיה), הידוע גם בשם “חוק טיבי”, נועד להבטיח שנוסעים לא יישארו חסרי מענה מול חברות התעופה. החוק חל על כל טיסה שיוצאת מישראל, וכן על טיסות שנכנסות אליה שמופעלות על ידי חברות ישראליות. מטרתו כפולה - מצד אחד להבטיח פיצוי וסיוע לנוסעים שנפגעו, ומצד שני לקבוע גבולות ברורים לחברות התעופה, כדי למנוע תביעות שרירותיות. החוק מבחין בין כמה סוגי פגיעות: ביטול טיסה, עיכוב משמעותי, הקדמת טיסה או סירוב להטיס נוסע אף שהיה לו כרטיס תקף. ביטול טיסה מוגדר גם כעיכוב של שמונה שעות או יותר מהמועד שתוכנן. במצב כזה, הנוסע זכאי לבחור בין השבת כספו לבין טיסה חלופית ליעד. אם הביטול או העיכוב נמסרו פחות מ-14 יום לפני מועד ההמראה, והנוסע לא קיבל טיסה חלופית שתאפשר לו להגיע ליעד בשעות דומות למועד המקורי, הוא זכאי גם לפיצוי כספי. סכום הפיצוי נקבע לפי מרחק הטיסה: בטיסות קצרות מדובר בסכומים של מאות שקלים, ובטיסות ארוכות הסכומים עשויים להגיע לאלפי שקלים.
הסיוע צריך להינתן בזמן אמת
מעבר לפיצוי הכספי, החוק מחייב את חברות התעופה לספק שירותי סיוע מיידיים לנוסעים שנפגעו. החובה כוללת מתן מזון ושתייה, אמצעי תקשורת כמו שיחות טלפון או אינטרנט, ואם מדובר בעיכוב או ביטול שגורמים לשהייה בלילה - גם לינה והסעה למלון. חברות רבות נוטות להציע שוברי אוכל או שוברים עתידיים במקום מענה ישיר, אך לפי החוק הסיוע צריך להינתן בפועל בזמן אמת. במקרים שבהם הטיסה נדחתה או הוקדמה, החוק קובע מדרג של זכאות. אם הקדמת הטיסה גרמה לנוסע לפספס אותה או לשנות תוכניות, יש מקום לדרוש החזר. אם העיכוב נמשך שעות רבות, גם אם הטיסה לא בוטלה - ייתכן שהנוסע ייחשב מי שטיסתו “בוטלה למעשה”, ויזכה בזכויות דומות.
- פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
- ג'ובי אוויאיישן הדגימה טיסה אוטונומית בתרגיל צבאי אמריקני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד הזכויות הרחבות, קיימים מצבים שבהם חברת התעופה פטורה מתשלום. החוק מגדיר זאת כ"נסיבות מיוחדות" - אירועים שלא ניתן היה למנוע, גם אם החברה נקטה את כל האמצעים הסבירים. בין היתר מדובר ב: