על הסכנות שבקבוצת רכישה: להלן מספר דוגמאות קונקרטיות

עוה"ד דוד לוי סוקר את ההתפתחות שהובילה לפריחתן של קבוצות הרכישה ואת הסכנות הטמונות בכך
דוד לוי |

במהלך קיומה של מדינת ישראל פעלו הן הכנסת והן בתי המשפט להגן על השקעתם של רוכשי דירות במדינת ישראל. אבן הדרך הבולטת ביותר בתחום זה הייתה חקיקתו של חוק המכר (דירות) תשל"ג ? 1973.

חוק המכר על תיקוניו החוזרים והנשנים נועד להעניק לרוכש דירה במדינת ישראל בטחון בשני נושאים מרכזיים. האחד, להבטיח כי סכום ההשקעה בדירה לא ירד לטמיון. והנושא השני , שתהיה התאמה בין תאור הדירה שהובטח לזה שסופק בפועל.

בהמשך פעלו הן בתי המשפט והן הכנסת לבסס, לפרט ולעגן את שני הנושאים הללו כדי להבטיח את זכויותיהם של רוכשי הדירות. בתי המשפט מצידם החילו חובת אחריות מוגברת על קבלן בכל הקשור לתיאור הדירה והתאמתה למפרט עפ"י חוק המכר. הכנסת מצידה התמקדה בין היתר בקביעת התאמה בין התקדמות הליכי הבניה לבין זכותו של הקבלן לקבל תשלומים ע"ח הדירה הנרכשת וכמו כן בהבטחת השקעתם של רוכשי דירות במקרה של פשיטת רגל.

ההתפתחות וההתקדמות שעשה שוק הדיור למגורים בארץ אינו רק פועל יוצא של פעולותיהם של הכנסת ובתי המשפט אלא גם של ההתמקצעות של כל הגורמים המעורבים בענף ובעיקר של הקבלנים עצמם. כך למשל שרשת פשיטות הרגל של קבלנים שונים בשלושים השנים האחרונות ובהם גינדי, שכטר, ברנוביץ, רובננקו , פריצקר , חפציבה ועוד(רשימה חלקית ומקרית בלבד).

כל אלה שימשו בית ספר לכל העוסקים בענף. נראה שכל הפעילים בענף למדו בדרך הקשה ובמשך שנים ארוכות לשמור על האיזון העדין שבין הרצון להגדיל את רווחי החברה הקבלנית לבין החובה לספק את הדירות במועד ובאיכות הראויה.

אין ספק שהגדלת והגברת האחריות על החברות הקבלניות היה בהן לייקר את הדירות. ואולם כל עוד מובטחים כספי הרוכש ומאידך איכות הבנייה נשמרת כי אז נותר לממשלה להתמודד בימים אלו עם עליית מחירי הדירות בישראל ולפעול בדרכים יצירתיות לנסות ולהשפיע על הוזלת מחירי הדירות.

קבוצות רכישה ? דרכו של המגזר הפרטי להוזלת מחירי הדירות

כפי שקורה בדרך כלל, המגזר הפרטי הגיב מהר יותר מהממשלה על הצורך שנוצר בשוק הנדל"ן להוזלת מחירי הדירות וזאת באמצעות הקמה סיטונאית של קבוצות רכישה.

השיטה של היזמים הייתה מאוד פשוטה. התנתקות מהחובות הקיימות בחוק מכר דירות וזאת באמצעות הפיכת הרוכשים ליזמים. על אף שמדובר בפיקציה לשמה שכן 50 או 100 או 200 רוכשים אינם לא יזמים ולא קבלנים הרי שבאופן הזה, לא קיימת עוד החובה לספק את הדירה. לא קיימת חובה לספק איכות בניה ולא קיים מועד לאספקת הדירה.

משסולקו כל דרישות הסף הקיימות בחוק מכר דירות נסללה הדרך לכאורה להוזלת מחירי הדירות. אמרנו "לכאורה" , משום שלדעתנו , הדרך שנסללה הייתה למעשה הדרך לסילוק תנאי סף פיננסים, כלכליים ומקצועיים לכניסתם של יזמים חדשים וצעירים לענף יזמות הבניה.

באופן הזה החלו קבוצות הרכישה לצוץ כמו פיטריות לאחר הגשם. כל מה שצריך יזם צעיר וחסר ניסיון לחלוטין לעשות הוא:

א. לקבל אופציה לקרקע.

ב. לקבוע מחיר משוער לדירה שחייב להיות על הצד הנמוך ביותר.

ג. לערוך הדמיה לפרויקט.

מכאן סלולה דרכו של הפרויקט להצלחה. האומנם כך?

כאשר תאלץ קבוצת הרכישה להתמודד עם קבלן ביצוע שפשט את הרגל האם העדר יכולתו המקצועית של היזם והעדר ניסיונו יסייעו בהתמודדות עם מצב זה? כאשר מדובר בניהול מו"מ או מאבקים משפטיים של קבוצת הרכישה עם קבלני משנה בעלי ניסיון עשיר, האם העדר חוסנו הכלכלי והעדר כל ניסיון מקצועי של היזם יסייעו לקבוצת הרכישה או יפגעו בה?

משנקבע ע"י היזם מחיר דירה משוער, בלתי מחייב ועל הצד הנמוך(משיקולי קדום מכירות) כי אז דרכו של הפרויקט מלכתחילה לא תהיה "סוגה בשושנים". ראשית היזם קיבל את עמלתו כבר בתחילת הדרך ושכרו אינו תלוי עוד בהתקדמות הפרויקט או בהצלחתו(כפי שקיים בחוק מכר דירות).

שנית, קבוצת הרכישה בבואה להתאים את מחירי התשומות במהלך הבניה למחיר שנקבע מראש ע"י היזם עלולה לבצע החלטות שגויות המבוססות על חוסר ניסיון וחוסר מקצועיות.

כך למשל באחד הפרויקטים שנבנו לאחרונה בצפון ת"א ע"י קבוצת רכישה המליצו שני יועצי קרקע מובילים על בניית כלונסאות לבנין בעומק 40 מ"ר (עומק חריג שנבע בשל הקירבה לירקון מתוך חשש ליציבות הבניין). אלא שבניה כזו הייתה גורמת לחריגה ממחיר הדירה המשוער, ולפיכך החליטה קבוצת הרכישה להחליף את יועצי הקרקע ביועץ קרקע אחר אשר הסכים לאשר את בניית הכלונסאות בעומק 20 מ"ר בלבד.

או למשל בתחום של בניית עמודי בטון בבניין. בעוד חוק המכר דורש סימון של כל העמודים בשלב גמר השלד, אין הדבר מחייב את קבוצת הרכישה שכן החוק אינו חל לגביה, ולפיכך מספר העמודים נקבע ע"י קבוצת הרכישה, ולא תמיד משקולים מקצועיים.

מעבר לכך, איזה תמריץ יש ליזם להתמודד עם בעיות במהלך הבניה, לרבות מאבקים משפטיים עם קבלני משנה , פשיטות רגל, אי עמידה בהתחייבויות , כאשר הוא קיבל את שכרו מראש?

את התוצאות של מצב אנומלי זה, יש להניח, אנו נראה בשנים הקרובות ולמעשה אנו עדים כבר לסימני אזהרה ראשונים בשטח.

דרושה הסדרה דחופה בחקיקה של תחום קבוצות הרכישה

לפני שרוכשי דירות בקבוצות הרכישה יאבדו את מיטב כספם ולפני שיגרם אסון או נזק חמור לחברי קבוצות הרכישה נדרש משרד השיכון לפעול באופן מיידי להסדרת התחום בחקיקה.

בין היתר יש להחיל על קבוצות הרכישה את חוק מכר דירות בכל הנוגע לאופן הבניה ואיכותה. יש לקבוע כי שכרו של יזם ישולם ע"פ התקדמות הליכי הבניה ולא מראש , כמו כן יש להציב תנאי סף מקצועיים ופיננסים לרבות ניסיון בהקמה וניהול פרויקטים , לכל היזמים המעוניינים להקים קבוצות רכישה.

עד שלא יוסדר הנושא, לדעתנו מהמר ציבור רוכשי הדירות בקבוצות רכישה על מיטב כספו.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':