לאור גל העליות, מהי הגישה הנכונה בשוק המניות הנוכחי?
שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים של דיסקונט, פרסם הבוקר (א') את סקירתו לאור גל העליות האחרון בשווקים ובה הסביר כי לדעתו הגישה הנכונה לשוק המניות הנוכחי צריכה להיות שמרנית יחסית.
לדבריו של קצביאן, "במבט ראשון נראה לכאורה כי תמחור שוק המניות איננו יקר ואולי אפילו כדאי, אולם הצפי להאטה כלכלית משנה את התמונה. המכפיל העתידי על מדד ה-S&P 500 עומד על 16.476, מעט נמוך ביחס לרמתו הממוצעת (או החציונית) של מכפיל זה ב-5 השנים האחרונות. אם בוחנים את הפער שבין תשואת הרווח על מדד ה-S&P 500 ובין התשואה על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים ניתן לראות כי הפער לטובת המניות הינו כ-3.2%. מדובר בתמחור זול יחסית לעומת 5 השנים האחרונות (בהן הפער היה 2.83%) וזול עוד יותר לעומת הממוצע ארוך הטווח".
מקור: דיסקונט
"אולם, הממוצעים ארוכי הטווח אינם מייצגים את התמונה האמיתית. אם הכלכלה אכן הולכת להאטה ניכרת, הפרמייה של תשואת הרווח מעל לאג"ח הממשלתי תעלה עוד יותר בהשוואה לרמתה הנוכחית. כך למשל במהלך ההאטה במגמת הצמיחה מ-Q1-15 ועד Q2-16 הפרמייה עלתה לרמה של 3.55% ובמהלך ההאטה מ-Q3-10 ועד Q3-11 הפרמייה עלתה ל-6.01%. מצב דומה התרחש כמובן בעת המשבר הפיננסי, אולם אפילו בתרחישים מתונים יותר הפרמייה היתה גבוהה יותר מרמתה הנוכחית".
בהמשך דבריו מסביר קצביאן כי "במבט לשנה-שנתיים הקרובות נראה כי תחזיות הרווח למניה של האנליסטים גבוהות למדי, כאשר לעומת הרבעון האחרון של 2018 האנליסטים צופים עלייה של 35%-40% ברווח התפעולי למניה ברבעון האחרון של 2020. מדובר בשולי רווח גבוהים מאוד שלא היו לפחות מאז תחילת שנות האלפיים, ובכלל מדובר בקצב גבוה מאוד של שיעור רווח תפעולי לעומת ממוצע של 9.9% ב-5 השנים האחרונות, או 10.1% לאחרונה. שיעור רווחיות תפעולית של 8%-9% הגיוני בהרבה בדינמיקה הכלכלית הצפויה של האטה בכלכלה. להערכתנו תחזיות הרווח של האנליסטים ל-2020 גבוהות מדי וירדו בעתיד".
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- הברבור הלבן של טאלב: "החוב האמריקאי יוביל למשבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצביאן סיכם את דבריו ואמר: "אי הוודאות סביב נושא הסחר והדינמיקה של השווקים מקשה על קבלת החלטות. ציוץ חיובי כזה או אחר של נשיא ארה"ב, הודעה על הבנה (או החמרה) בנושא הסחר מול סין (ובפרט בפגישה ב-G20 בסוף יוני), וההתנהלות בחזיתות סחר אחרות עשויים לגרום לתנודתיות בשווקים, לטוב או לרע. גם אפשרות למסר מרחיב משמעותי מצד הפד עשויה כמובן להשפיע על השווקים".
- 1.כותבי תרחישים 16/06/2019 13:07הגב לתגובה זוחוב ארהב בשנת 2009 היה 6.3 טרליון החוב בהווה 22 טרליון- תוך 20 חודש ים השווקים יראו למשקיעים (ואחרים) את השווי הנכון אל תגידו לא ידענו
- Sassi6 16/06/2019 23:31הגב לתגובה זומצד שני, החוב של 22 טריליון יתאדה ויעלם בתקבולי המכס מהסינים, בפיחות לדולר, היתרה תתקצב את כלכלת הבחירות לנשיאות, ואת הקלת המס לבוחרים, תודה
- Sassi6 16/06/2019 22:58הגב לתגובה זוכתבה מגמתית, בנוסף לנתון החסר של החוב, "המכפיל עומד על 16.476, מעט נמוך ביחס ל-5 השנים האחרונות", למה ומדוע זה אך ורק ביחס ל-5 שנים בלבד? כי השנה השישית מורידה לו את הממוצע, תודה
הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?
צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק" בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה.
ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.
במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.
- הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר.
בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.
חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.
יו״ר סלע נדלן: “בחודש האחרון הביקושים בבית מאני חזרו. חברות מאוד חזקות במחירים יפים"
לאחר פרסום הדוחות, שוחחנו עם שמואל סלבין - וניסינו להבין טוב יותר את תוצאות החברה. על הביקושים החדשים בבית מאני, על גיוס ההון שנעשה כדי לשפר את התוצאות התפעוליות ועל הציפיות להמשך
סלע נדל״ן סלע נדלן -1.4% ,קרן השקעות במקרקעין (REIT) המחזיקה ומנהלת נדל"ן מניב - פתחה את עונת הדוחות לרבעון השלישי, והייתה הראשונה לעשות זאת נראה כי פתיחת עונת הדוחות מספקת בשורה חיובית לשוק: החברה מציגה צמיחה, יציבות והעלאת תחזיות משמעותית לשנת 2025. ה-NOI השנתי הצפוי עודכן כלפי מעלה לטווח של 355-356 מיליון שקל (לעומת 345–350 קודם לכן), וה-FFO ל- 252-253 מיליון שקל (לעומת 238-242), מה שמעיד על המשך גידול בהכנסות מדמי שכירות ועל שיפור בתפוסה ובתוצאות התפעוליות.
החברה רשמה רווח נקי רבעוני של 69 מיליון שקל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה זינוק של למעלה מ־68% לרמה של 212 מיליון שקל. סלע ביצעה בתקופה זו גם שערוך חיובי של נכסים בהיקף של 121 מיליון שקל, בעיקר בזכות עליית המדד, ביקושים יציבים ועלייה בשכר הדירה במרכזי המסחר. להרחבה בנושא ראו כאן - הראשונה לדווח: סלע נדל"ן מעלה תחזיות ל-2025.
הקרן מחזיקה כיום בנכסים מניבים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל עם שיעור תפוסה של כ-94.8% (לא כולל בית מאני בתל אביב, שבו נרשמה התקדמות בהשכרה), ובמקביל השלימה גיוס הון של כ-160 מיליון שקל בהנפקת אקוויטי שנראית כאחת שמחזקת את המאזן ומאותת על נכונות לחזור לרכישות חדשות של החברה. למרות הריבית הגבוהה, התנודתיות בשוק והמלחמה שעדיין ברקע, סלע ממשיכה לשדר ביטחון.
יו״ר החברה שמואל סלבין מסביר כי האינפלציה המתמתנת והציפייה להורדת ריבית כבר מורגשות בשטח, ומספר על ביקושים חדשים לבית מאני ועל תוכניות להמשך צמיחה זהירה ומדויקת. לאחר פרסום הדוחות, שוחחנו עמו כדי להבין מה עומד מאחורי התוצאות המרשימות, כיצד השפיעה התקופה האחרונה על פעילות החברה, ומה הציפיות לשנה הקרובה ומעבר לכך.
אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת בשוק הנדל״ן מניב ובכלל - איך אתה מסביר את העלייה בתחזיות?
״קודם כל, העלו מחירים בכל ההשכרות החדשות שעשינו שהיו עם חוזים חדשים. התחושה שלנו בחברה היא תחושה טובה לגבי השוק. תוסיף לכך שהתפוסה בנכסים שלנו עלתה ל-95% בקירוב. לכן שיפרנו את התחזית בשני המדדים העיקריים - NOI ו-FFO״
איך התקופה של אי הודאות השפיעה עליכם?
