מעבדת קנאביס רפואי
צילום: גלעד רדט

מי הן חברות הקנאביס שעומדות בתקינה החדשה, ועד כמה זה מהותי?

נכון להיום עומדות בתקינה החדשה רק 3 חברות מתוך כלל החברות הציבוריות. מה צפוי לשאר החברות? זה מה שמסביר היועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות
ערן סוקול | (17)

האם משרד הבריאות מעכב את התפתחות החברות בתחום הקנאביס? על פי הנחיות היק"ר (היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות) חברות שלא יעמדו בתקינה החדשה עד לחודש מרץ הקרוב יאבדו את הרישיון לגידול ומכירה של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהשחקנים בשוק משתמשים בנושא זה בשביל לנגח חברות אחרות. 

משיחות שקיימנו עם חברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי נוצר הרושם לפיו לא כל החברות יוכלו ליהנות מההזדמנות שנפתחה עם אישור ייצוא הקנאביס הרפואי על ידי הממשלה לאחרונה. רק חברות שיעמדו בתקינה החדשה ליצוא יוכלו לקחת חלק פעיל בהזדמנות לייצוא הקנאביס ולא כולם יכולים לקבל את הרישיון המיוחל. זה לפחות המסר שמנסים להעביר בחלק מחברות הקנאביס הציבוריות.

נכון להיום, עומדות בתקינה הנדרשת רק שתי חברות בורסאיות בתקינת הגידול IMC-GAP - קנדוק המוחזקת (81%) על ידי אינטרקיור -0.06% ו-BOL המוחזקת (16.3%) על ידי עמיר שיווק 3.62% . ושתי חברות בורסאיות העומדות בתקנת הייצור IMC-GMP - פנאקסיה אשר צפויה להתמזג לתוך חברת הרודיום השק ו-BOL המוחזקת כאמור על ידי עמיר שיווק.

נוכח שווי השוק העצום אליו הגיעו חברות הקנאביס הציבוריות, אשר עומד כיום על כ-2.4 מיליארד שקל, סוגיית הרישיונות הינה בעלת חשיבות רבה, שכן במידה ולא יושגו הרישיונות, אנו צפויים למחיקה של סכומי כסף עצומים. 

לצורך בחינת הסוגיה, ערכנו ראיון עם ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. 

"העובדה היא שהענקנו רישיונות גידול לכ-500 חקלאים שהגישו בקשות, והדבר היחידי שעצר אותם היה הבנק", אמר ד"ר דור. לדבריו, "לצורך הקמת מתחם גידול של קנאביס נדרשת השקעה של כ-6 מיליון שקל עבור מתחם של 6 דונם, וכאשר החקלאים ניגשו לבנק לבקש מימון, הבנק ביקש מהם תכנית עסקית. מתי תתחילו לראות כסף שאלו בבנק? עוד שנתיים ענו החקלאים. אז תבואו עוד שנתיים, השיבו הבנקאים".

בניגוד לגידולים חקלאיים אחרים, גידול קנאביס רפואי דורש השקעה נוספת במערכות לויסות רמת הלחות, תאורה ייחודית והוצאות אבטחה של כמיליון שקל בשנה עבור מתחם בודד. עם זאת, אולי עבור חקלאים מהמנין גיוס סכום של 6 מיליון שקל מהווה חסם כניסה, אבל במושגי שוק ההון, 6 מיליון שקל זה סכום זניח.

אז אם נניח שאין לך בעיה של מימון, האם ישנם חסמים שצפויים להגביל את החברות השונות בשוק ההון בדרך לקבלת הרישיון?

לדברי דור, "אין חסמים, מדובר בתהליך שאורך תקופה של כשנה וחצי, במהלכה נדרשות החברות למלא את כל הטפסים הנדרשים ולגדל שני מחזורי גידול בהם יבוצעו בקרות איכות. בהנחה שהכל נעשה בהתאם לנדרש, לאחר כשנה וחצי ניתן להתחיל לגדל קנאביס רפואי לייצוא".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל מה לגבי הזרעים? 

"גם בעניין זה אין שום חסמים. אפשר לייבא את הזרעים (או השתילים) מחו"ל, בכפוף לאישור משרד החקלאות, או לרכוש אותם ממשרד החקלאות שפועל ללא כוונות רווח בעניין זה, במחיר שווה לכל נפש. הסיבה שדרשנו ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) מלכתחילה הוכחת בעלות על הזנים היתה שגילינו שחלק מחוות הגידול, לא ברור מה מקור הזנים שלהן. ברור שאם אתה רוצה לקבל רישיון לייצא קנאביס רפואי ממדינת ישראל, אתה צריך להיות הבעלים הלגיטימי של הזנים, אבל אין כאן שום חסם מהותי", סיכם דור.

ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

בכל זאת, ניסנו לברר אודות קשיים נוספים שצפויים לחברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי. לצורך כך, Bizportal ערך שיחה עם איתי הכט, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, לשעבר חברת הפעילות של מדיוי, אשר נמצאת כיום במגעים לקראת מיזוג עם אופקטרא והקצאה של כ-5% ממניותיה לחברת פנטזי נטוורק.

לדברי הכט, "בעוד בעבר חברות יכלו לחלוש על כול תחומי הפעילות בקנאביס הרפואי, בהתאם לדרישות האסדרה החדשה, יש צורך בהפרדה בין חברות העוסקות בתחומים השונים. בעניין זה, צריך לציין כי מרבית החקלאים שהינם מושבניקים, מחזיקים בקרקע חקלאית זמינה, עליה ניתן לקבל רק רישיונות לריבוי וגידול הצמחים, מנגד, לצורך הקמת מפעלי הייצור נדרשת קרקע תעשייתית אשר איננה זמינה למרבית המושבניקים".

אז למה שהמושבניקים לא ישכרו שטח נוסף להקמת המפעל?   

"צריך לזכור שעלות האבטחה של כל מתחם עומדת על כמיליון שקל, כלומר ברגע שמפצלים את הפעילות לשני מתחימם שונים, נוספת עלות שנתית של כמיליון שקל. דווקא בנושא הזה יש להיי פארמה יתרון יחסי, שכן בנוסף לשטח הגידול של כ-200 דונם שאושר על ידי הקיבוץ על קרקע חקלאית, יש לנו מתקן ייצור באותו המתחם", מסביר הכט.

האם יש לך הערכה בנוגע למשך הזמן שנדרש עד תחילת הייצוא מישראל בפועל?

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משה 19/03/2019 15:44
    הגב לתגובה זו
    אין על קנביט
  • 14.
    נכון להיום רק 6 חברות בעלות תקן IMC-GAP (ל"ת)
    ירוק 15/02/2019 01:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ציקלופ זרמוניאק היא החברה המובילה בארץ (ל"ת)
    צחיאל לופפו 08/02/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הרודיום זה הדבר האמיתי היחיד כל היתר נוכלות וסיפורי אוו (ל"ת)
    שומי 06/02/2019 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מעניין מה האינטרס של שט???? (ל"ת)
    רמי 04/02/2019 02:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    elad 03/02/2019 23:22
    הגב לתגובה זו
    עוד תעשה בית ספר לכולם,יחי אנשי הסבלנות.
  • 9.
    דודי 03/02/2019 19:46
    הגב לתגובה זו
    חוות קנאביס 6 מיליון ל 6 דונם חחחחח מה הם מגדלים נענע,? דביל 6 דונם של חוות קנאביס לא יורד מ17 מיליון קל לפני הטכנולוגיות, ד"ר למה אתה בדיוק?
  • 8.
    נחום 03/02/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
  • 7.
    מאיר 03/02/2019 17:34
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי כלום. לא את מטרת הכתבה. לא מה חידשו לנו המרואיינים. כאילו טוחנים פה את הנושא שוב ושוב. כי ? ומה עם אלו שהקימו חוות בחו"ל? ממה החשש לראיין מישהו מטוגדר,למשל? אני חושב שצריך לתת לחברות לעבוד. מי שאין לו כסף. מי שאין לו שטחים. מי שלא רציני-יעלם מן המפה.
  • 6.
    הרודיום תוביל בין כל מניות הקנאביס. (ל"ת)
    מני 03/02/2019 17:01
    הגב לתגובה זו
  • אבי 03/02/2019 18:19
    הגב לתגובה זו
    אמת ויציב ,וזה מה שיהיה
  • 5.
    שט 03/02/2019 16:48
    הגב לתגובה זו
    שוק הקאנאביס כמו שוק הטבק ושוק האלכוהוך גדול על ישראל בעשר מספרים. אנחנו יתוש בשוק העולמי של מוצרי חקלאות. ושלא לכם סיפורים. קאנאביס זה מוצר חקלאי פשוט, לא רפואי ולא נעליים וגם לא טכנולוגיה גבוהה. סתם צמח שצריך לגדל בארצות גשומות עם שמש, לא ניתן לגדל ברווחיות בישראל שאינה גשומה, אין שום פטנט, ישראל לא ארץ חקלאית לקאנאביס.
  • 4.
    תום 03/02/2019 14:14
    הגב לתגובה זו
    מדינה פשוט מושחתת ודפוקה
  • 3.
    שכחתם את יו ניבו (ל"ת)
    יו ניבו 03/02/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 03/02/2019 12:57
    הגב לתגובה זו
    צםויה לעלות מאות אחוזים
  • מאיר 03/02/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
    קטן עלינו: מאות אחוזים...
  • 1.
    לרון 03/02/2019 12:44
    הגב לתגובה זו
    אנשים ובמיוחד מקומיים תמיד נמשכים לטרנדים חולפים שהם למעשה משחקי פירמידה הראשונים מרוויחים וכשהציבור הרחב מצטרף זה מאוחר מדי והפירמידה קורסת
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.