מעבדת קנאביס רפואי
צילום: גלעד רדט

מי הן חברות הקנאביס שעומדות בתקינה החדשה, ועד כמה זה מהותי?

נכון להיום עומדות בתקינה החדשה רק 3 חברות מתוך כלל החברות הציבוריות. מה צפוי לשאר החברות? זה מה שמסביר היועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות
ערן סוקול | (17)

האם משרד הבריאות מעכב את התפתחות החברות בתחום הקנאביס? על פי הנחיות היק"ר (היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות) חברות שלא יעמדו בתקינה החדשה עד לחודש מרץ הקרוב יאבדו את הרישיון לגידול ומכירה של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהשחקנים בשוק משתמשים בנושא זה בשביל לנגח חברות אחרות. 

משיחות שקיימנו עם חברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי נוצר הרושם לפיו לא כל החברות יוכלו ליהנות מההזדמנות שנפתחה עם אישור ייצוא הקנאביס הרפואי על ידי הממשלה לאחרונה. רק חברות שיעמדו בתקינה החדשה ליצוא יוכלו לקחת חלק פעיל בהזדמנות לייצוא הקנאביס ולא כולם יכולים לקבל את הרישיון המיוחל. זה לפחות המסר שמנסים להעביר בחלק מחברות הקנאביס הציבוריות.

נכון להיום, עומדות בתקינה הנדרשת רק שתי חברות בורסאיות בתקינת הגידול IMC-GAP - קנדוק המוחזקת (81%) על ידי אינטרקיור 2.02% ו-BOL המוחזקת (16.3%) על ידי עמיר שיווק 0.35% . ושתי חברות בורסאיות העומדות בתקנת הייצור IMC-GMP - פנאקסיה אשר צפויה להתמזג לתוך חברת הרודיום השק ו-BOL המוחזקת כאמור על ידי עמיר שיווק.

נוכח שווי השוק העצום אליו הגיעו חברות הקנאביס הציבוריות, אשר עומד כיום על כ-2.4 מיליארד שקל, סוגיית הרישיונות הינה בעלת חשיבות רבה, שכן במידה ולא יושגו הרישיונות, אנו צפויים למחיקה של סכומי כסף עצומים. 

לצורך בחינת הסוגיה, ערכנו ראיון עם ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. 

"העובדה היא שהענקנו רישיונות גידול לכ-500 חקלאים שהגישו בקשות, והדבר היחידי שעצר אותם היה הבנק", אמר ד"ר דור. לדבריו, "לצורך הקמת מתחם גידול של קנאביס נדרשת השקעה של כ-6 מיליון שקל עבור מתחם של 6 דונם, וכאשר החקלאים ניגשו לבנק לבקש מימון, הבנק ביקש מהם תכנית עסקית. מתי תתחילו לראות כסף שאלו בבנק? עוד שנתיים ענו החקלאים. אז תבואו עוד שנתיים, השיבו הבנקאים".

בניגוד לגידולים חקלאיים אחרים, גידול קנאביס רפואי דורש השקעה נוספת במערכות לויסות רמת הלחות, תאורה ייחודית והוצאות אבטחה של כמיליון שקל בשנה עבור מתחם בודד. עם זאת, אולי עבור חקלאים מהמנין גיוס סכום של 6 מיליון שקל מהווה חסם כניסה, אבל במושגי שוק ההון, 6 מיליון שקל זה סכום זניח.

אז אם נניח שאין לך בעיה של מימון, האם ישנם חסמים שצפויים להגביל את החברות השונות בשוק ההון בדרך לקבלת הרישיון?

לדברי דור, "אין חסמים, מדובר בתהליך שאורך תקופה של כשנה וחצי, במהלכה נדרשות החברות למלא את כל הטפסים הנדרשים ולגדל שני מחזורי גידול בהם יבוצעו בקרות איכות. בהנחה שהכל נעשה בהתאם לנדרש, לאחר כשנה וחצי ניתן להתחיל לגדל קנאביס רפואי לייצוא".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אבל מה לגבי הזרעים? 

"גם בעניין זה אין שום חסמים. אפשר לייבא את הזרעים (או השתילים) מחו"ל, בכפוף לאישור משרד החקלאות, או לרכוש אותם ממשרד החקלאות שפועל ללא כוונות רווח בעניין זה, במחיר שווה לכל נפש. הסיבה שדרשנו ביק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) מלכתחילה הוכחת בעלות על הזנים היתה שגילינו שחלק מחוות הגידול, לא ברור מה מקור הזנים שלהן. ברור שאם אתה רוצה לקבל רישיון לייצא קנאביס רפואי ממדינת ישראל, אתה צריך להיות הבעלים הלגיטימי של הזנים, אבל אין כאן שום חסם מהותי", סיכם דור.

ד"ר מיקי דור, מרצה בכיר במחלקה למנהל מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל והיועץ הראשי לקנאביס במשרד הבריאות. צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

בכל זאת, ניסנו לברר אודות קשיים נוספים שצפויים לחברות הפועלות בתחום הקנאביס הרפואי. לצורך כך, Bizportal ערך שיחה עם איתי הכט, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי היי פארמה, לשעבר חברת הפעילות של מדיוי, אשר נמצאת כיום במגעים לקראת מיזוג עם אופקטרא והקצאה של כ-5% ממניותיה לחברת פנטזי נטוורק.

לדברי הכט, "בעוד בעבר חברות יכלו לחלוש על כול תחומי הפעילות בקנאביס הרפואי, בהתאם לדרישות האסדרה החדשה, יש צורך בהפרדה בין חברות העוסקות בתחומים השונים. בעניין זה, צריך לציין כי מרבית החקלאים שהינם מושבניקים, מחזיקים בקרקע חקלאית זמינה, עליה ניתן לקבל רק רישיונות לריבוי וגידול הצמחים, מנגד, לצורך הקמת מפעלי הייצור נדרשת קרקע תעשייתית אשר איננה זמינה למרבית המושבניקים".

אז למה שהמושבניקים לא ישכרו שטח נוסף להקמת המפעל?   

"צריך לזכור שעלות האבטחה של כל מתחם עומדת על כמיליון שקל, כלומר ברגע שמפצלים את הפעילות לשני מתחימם שונים, נוספת עלות שנתית של כמיליון שקל. דווקא בנושא הזה יש להיי פארמה יתרון יחסי, שכן בנוסף לשטח הגידול של כ-200 דונם שאושר על ידי הקיבוץ על קרקע חקלאית, יש לנו מתקן ייצור באותו המתחם", מסביר הכט.

האם יש לך הערכה בנוגע למשך הזמן שנדרש עד תחילת הייצוא מישראל בפועל?

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    משה 19/03/2019 15:44
    הגב לתגובה זו
    אין על קנביט
  • 14.
    נכון להיום רק 6 חברות בעלות תקן IMC-GAP (ל"ת)
    ירוק 15/02/2019 01:14
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    ציקלופ זרמוניאק היא החברה המובילה בארץ (ל"ת)
    צחיאל לופפו 08/02/2019 08:42
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    הרודיום זה הדבר האמיתי היחיד כל היתר נוכלות וסיפורי אוו (ל"ת)
    שומי 06/02/2019 23:13
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מעניין מה האינטרס של שט???? (ל"ת)
    רמי 04/02/2019 02:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    elad 03/02/2019 23:22
    הגב לתגובה זו
    עוד תעשה בית ספר לכולם,יחי אנשי הסבלנות.
  • 9.
    דודי 03/02/2019 19:46
    הגב לתגובה זו
    חוות קנאביס 6 מיליון ל 6 דונם חחחחח מה הם מגדלים נענע,? דביל 6 דונם של חוות קנאביס לא יורד מ17 מיליון קל לפני הטכנולוגיות, ד"ר למה אתה בדיוק?
  • 8.
    נחום 03/02/2019 18:03
    הגב לתגובה זו
    חחחחח
  • 7.
    מאיר 03/02/2019 17:34
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי כלום. לא את מטרת הכתבה. לא מה חידשו לנו המרואיינים. כאילו טוחנים פה את הנושא שוב ושוב. כי ? ומה עם אלו שהקימו חוות בחו"ל? ממה החשש לראיין מישהו מטוגדר,למשל? אני חושב שצריך לתת לחברות לעבוד. מי שאין לו כסף. מי שאין לו שטחים. מי שלא רציני-יעלם מן המפה.
  • 6.
    הרודיום תוביל בין כל מניות הקנאביס. (ל"ת)
    מני 03/02/2019 17:01
    הגב לתגובה זו
  • אבי 03/02/2019 18:19
    הגב לתגובה זו
    אמת ויציב ,וזה מה שיהיה
  • 5.
    שט 03/02/2019 16:48
    הגב לתגובה זו
    שוק הקאנאביס כמו שוק הטבק ושוק האלכוהוך גדול על ישראל בעשר מספרים. אנחנו יתוש בשוק העולמי של מוצרי חקלאות. ושלא לכם סיפורים. קאנאביס זה מוצר חקלאי פשוט, לא רפואי ולא נעליים וגם לא טכנולוגיה גבוהה. סתם צמח שצריך לגדל בארצות גשומות עם שמש, לא ניתן לגדל ברווחיות בישראל שאינה גשומה, אין שום פטנט, ישראל לא ארץ חקלאית לקאנאביס.
  • 4.
    תום 03/02/2019 14:14
    הגב לתגובה זו
    מדינה פשוט מושחתת ודפוקה
  • 3.
    שכחתם את יו ניבו (ל"ת)
    יו ניבו 03/02/2019 13:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 03/02/2019 12:57
    הגב לתגובה זו
    צםויה לעלות מאות אחוזים
  • מאיר 03/02/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
    קטן עלינו: מאות אחוזים...
  • 1.
    לרון 03/02/2019 12:44
    הגב לתגובה זו
    אנשים ובמיוחד מקומיים תמיד נמשכים לטרנדים חולפים שהם למעשה משחקי פירמידה הראשונים מרוויחים וכשהציבור הרחב מצטרף זה מאוחר מדי והפירמידה קורסת
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.