הצד הבעייתי של התחדשות עירונית - קשישה עיוורת נאלצה לפנות את הדירה

עמית בר | (9)
נושאים בכתבה התחדשות עירונית


אחרי 60 שנה באותו בניין, אישה עיוורת בת 88 נאבקה בפרויקט פינוי־בינוי בטענה שיאבד לה הביטחון במרחב. אבל בית המשפט הכריע אחרת – וטען שהאינטרס לחיזוק מבנים גובר על התנגדות פרטנית, כל עוד יש דאגה לצרכים שלה.

פרויקטים של פינוי־בינוי הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתחדשות העירונית בישראל. מצד אחד, הם מביאים לתוספת שטח לדירות, שיפור באיכות החיים והגנה מרעידות אדמה. מצד שני, הם עלולים להוות קושי גדול עבור תושבים ותיקים, במיוחד כאלה שהתרגלו לסביבתם במשך עשרות שנים. זה בדיוק הסיפור שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט בתל אביב – והסתיים בהחלטה תקדימית.

הסיפור התחיל ברחוב ליסין במרכז תל אביב. בבניין ישן משנות ה־50, שבו מתגוררת קשישה בת 88, עיוורת, יחד עם דיירים נוספים. יתר בעלי הדירות (12 במספר) חתמו כבר בשנת 2021 על הסכם עם חברת "אנשי העיר" להקמת פרויקט פינוי־בינוי – הריסת הבניין הישן והקמת מבנה חדש ומודרני הכולל דירות מרווחות יותר, ממ"דים, חניות ומרפסות.

אבל הדיירת הוותיקה התנגדה בכל תוקף. לטענתה, היא מתפקדת באופן עצמאי, מכירה היטב את המרחב שבו היא חיה – והמחשבה על מעבר דירה, גם אם זמני, עלולה לפגוע קשות באיכות חייה וביכולת שלה להתנהל באופן עצמאי.


המפקחת הכריעה: ההתנגדות לא מספיקה – הפרויקט ייצא לדרך

בעקבות סירובה, פנו יתר הדיירים בתביעה למפקחת על המקרקעין, דגנית קציר ברין, בדרישה שתחייב אותה לחתום על ההסכם ולצאת לפרויקט. המפקחת בחנה את המקרה, ובחודש ינואר 2025 הכריעה: הקשישה תצטרך להשתתף בפרויקט, תוך שמירה על הזכויות שלה במסגרת ההגנות שמעניק החוק לאנשים עם מוגבלויות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

המפקחת ציינה שהמחוקק כבר התייחס למצבים כאלה, ולכן קבע שבעלי מוגבלויות יקבלו פתרונות מתאימים, אך לא יוכלו למנוע את קידום הפרויקטים לחלוטין. במקרה הזה, לקשישה הובטחו כל התנאים הבאים:

  • מימון דירה חלופית – כולל מציאת דירה שתתאים לה ולצרכיה, ככל האפשר בקרבת מיקומה הנוכחי.
  • כיסוי עלויות המעבר – כולל הובלה, אריזה ופריקה.
  • ליווי בהתאקלמות בדירה החדשה – כדי להבטיח שהמעבר יתבצע בצורה חלקה.

המפקחת הדגישה גם את חשיבות הפרויקט, לא רק בהיבט של שיפור איכות החיים לדיירים, אלא בראש ובראשונה כהגנה מפני רעידות אדמה וירי טילים. "מצבו הרעוע והמסוכן של הבניין אינו מוטל בספק," כתבה בהחלטה.

קיראו עוד ב"משפט"


המחלוקת: זכויות פרטיות מול אינטרס ציבורי

הפסיקה הזו מציפה את אחד הנושאים המורכבים ביותר בהתחדשות עירונית: איפה עובר הגבול בין זכויות פרטיות של דיירים ותיקים, במיוחד כאלה עם מוגבלויות, לבין הצורך לחזק מבנים ישנים?

החוק הישראלי קובע שכדי לקדם פינוי־בינוי, יש צורך בהסכמת רוב של 80% מבעלי הדירות. במקרה הזה, הרוב הושג כבר מזמן, ורק הקשישה נותרה מתנגדת. כדי למנוע מצב שבו דייר אחד מעכב את כל הפרויקט, החוק מאפשר לדיירים האחרים לפנות למפקחת על המקרקעין, שתכריע בנושא.

מה המשמעות להמשך הדרך?

הפסיקה הזו מעבירה מסר ברור: פינוי־בינוי הוא אינטרס ציבורי חשוב, והמדינה רואה בו דרך לשפר את הבטיחות ולמנוע קריסות מבנים במקרה של רעידות אדמה או מתקפות טילים. לכן, גם במקרים של דיירים עם מוגבלויות, ההתנגדות תיבחן – אבל לא תוכל לעצור את הפרויקט לחלוטין, כל עוד יש פתרון הוגן עבורם.

עם זאת, הקשישה מתכננת לערער לבית המשפט המחוזי, כך שהסיפור עדיין לא נגמר.


תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    שחיתות וחוסר הבנה של הטיפשה הולידה במהלך השנים פסיקות מעוותות שהמרחק בין עשיית צד ושיוויון לפינת ליטוף ליזמים מושחתים
  • 5.
    ניבו 01/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    אז תמתינו לפינוי עוד 12 שנה מה בוער
  • 4.
    הכי טוב העליון 01/02/2025 06:02
    הגב לתגובה זו
    לפני שביבי ולוין יצליחו להחריב גם את העליון
  • 3.
    אני 31/01/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    בחיי תתביישו לכם. והדרתם פני זקן. גם ככה לא תתחילו לבנות לפני סיום חייה. לפנות קשיש מביתו עיוור בן 88!! ללא הסכמתו זו התעללות. בושה. כסף כסף כסף.
  • 2.
    צפדינה ק. יהלומי 31/01/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    הרי אפשר לפנות אותה בכוח למגורים הזמניים.
  • רן 31/01/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
    כדי להרוס את הבניין דרושות 100% חתימות בעלי דירות.לכן יש חובה לחייב את כולם לחתום על ההסכם.
  • 1.
    קני ווילי 31/01/2025 04:21
    הגב לתגובה זו
    הפסיקה הזו מעבירה מסר ברור פינויבינוי הוא אינטרס ציבורי חשוב והמדינה רואה בו דרך לשפר את הבטיחות ולמנוע קריסות מבנים במקרה של רעידות אדמה או מתקפות טיליםהפסיקה הזו מעבירה מסר ברור המפקחת הזו דגנית קציר ברין לכאורה קיבלה מעטה יפה. אין לה שום אמפתיה ורגישות.
  • דן 31/01/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
    אפילו שכתבת לכאורה
  • אנונימי 08/04/2025 08:27
    בסבירות גבוה שהמפקחת הזו קיבלה מעטפות שמנות מיזמים מושחתים והמרחק של טובת הציבור הטילים והשבר סורי אפריקאי מזיזים לה את הגבה ואת היתרה למפרט
ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק: