בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

• גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
• כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

פסק דין מעניין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בקריית שמונה, מאיר באור חדש את השאלה מי רשאי לרשת ולהמשיך לקיים נחלה חקלאית, כשהמוריש היה בן ממשיך שסבל מנכות קשה ונפטר ללא ילדים. הסיפור המשפחתי, שהגיע לפתחו של השופט רן ארנון, מערב חמישה אחים ואחיות, נחלה חקלאית פעילה בצפון הארץ, סכסוך ארוך שנים, ושאלה משפטית אחת מהותית - מי מבין היורשים הוא זה שראוי להמשיך להחזיק במשק.

המשק שבמחלוקת, הכולל מטעים, לולים ומכסת ביצים פעילה, נרשם על שם האח המנוח י' מ', שהוכרז על ידי אמו כבן ממשיך. אלא שי' היה אדם עם נכות נפשית של 100%, שחי את מרבית חייו תחת אפוטרופסות. את ענייניו ניהל בפועל אחיו, א' מ', חקלאי ותיק המתגורר באותו מושב ומפעיל גם משק נוסף. א' היה זה שטיפל במשק במשך עשרות שנים, דאג לאמו הקשישה ולשלושה מאחיו בעלי צרכים מיוחדים, והמשיך בכך גם לאחר מותה של האם ב-2012.

לאחר פטירת האח י' ב-2018, התברר כי עיקר העיזבון הוא אותה נחלה. בין האחים פרץ ויכוח: מצד אחד, חלקם ביקשו למכור את המשק ולחלוק את התמורה, ומנגד עמד א', שטען כי יש להעביר לידיו את הזכויות, שכן הוא היחיד שמוכן ומסוגל לקיים את המשק לפי סעיף 114 לחוק הירושה.

יתר האחים לא הביעו רצון לנהל את המשק

התובעת, אחותו של א', הגישה תביעה לפירוק שיתוף בנחלה, ואילו הוא הגיש תביעה נגדית - להכרה בו כיורש ה"מוכן והמסוגל", וכן לקיזוז השקעותיו לאורך השנים. התיק נוהל במשך שנים ארוכות, נשמעו עדים, הוגשו חוות דעת שמאיות, ובסופו של דבר נדונו שתי התביעות ביחד.

• ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
• הנחלה שונתה, היורשים תבעו את האגודה - מה קבע השופט?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בפתח פסק דינו, ציין השופט ארנון כי אין מחלוקת שהנתבע הוא זה שהפעיל את המשק בפועל "במשך עשרות בשנים, עוד מפטירת האב בשנת 1976", וכי יתר האחים לא הביעו כל רצון ליטול על עצמם את ניהול המשק. "איש מהתובעים לא ביקש כי המשק יימסר לידיו," כתב השופט, "וכולם הסכימו כי בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י (רשות מקרקעי ישראל, ע"ג) ופיצוי יתר היורשים, יעבור המשק לידי הנתבע".