הצד הבעייתי של התחדשות עירונית - קשישה עיוורת נאלצה לפנות את הדירה

אחרי 60 שנה באותו בניין, אישה עיוורת בת 88 נאבקה בפרויקט פינוי־בינוי בטענה שיאבד לה הביטחון במרחב. אבל בית המשפט הכריע אחרת – וטען שהאינטרס לחיזוק מבנים גובר על התנגדות פרטנית, כל עוד יש דאגה לצרכים שלה.

פרויקטים של פינוי־בינוי הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתחדשות העירונית בישראל. מצד אחד, הם מביאים לתוספת שטח לדירות, שיפור באיכות החיים והגנה מרעידות אדמה. מצד שני, הם עלולים להוות קושי גדול עבור תושבים ותיקים, במיוחד כאלה שהתרגלו לסביבתם במשך עשרות שנים. זה בדיוק הסיפור שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט בתל אביב – והסתיים בהחלטה תקדימית.

הסיפור התחיל ברחוב ליסין במרכז תל אביב. בבניין ישן משנות ה־50, שבו מתגוררת קשישה בת 88, עיוורת, יחד עם דיירים נוספים. יתר בעלי הדירות (12 במספר) חתמו כבר בשנת 2021 על הסכם עם חברת "אנשי העיר" להקמת פרויקט פינוי־בינוי – הריסת הבניין הישן והקמת מבנה חדש ומודרני הכולל דירות מרווחות יותר, ממ"דים, חניות ומרפסות.

אבל הדיירת הוותיקה התנגדה בכל תוקף. לטענתה, היא מתפקדת באופן עצמאי, מכירה היטב את המרחב שבו היא חיה – והמחשבה על מעבר דירה, גם אם זמני, עלולה לפגוע קשות באיכות חייה וביכולת שלה להתנהל באופן עצמאי.

• 2024: שנת שיא בהתחדשות עירונית - בשטח זה כבר נראה אחרת
• איך עושים כסף גדול מנדל"ן - בלי דירה, בלי רישיון, ובלי שקל הון עצמי

המפקחת הכריעה: ההתנגדות לא מספיקה – הפרויקט ייצא לדרך

בעקבות סירובה, פנו יתר הדיירים בתביעה למפקחת על המקרקעין, דגנית קציר ברין, בדרישה שתחייב אותה לחתום על ההסכם ולצאת לפרויקט. המפקחת בחנה את המקרה, ובחודש ינואר 2025 הכריעה: הקשישה תצטרך להשתתף בפרויקט, תוך שמירה על הזכויות שלה במסגרת ההגנות שמעניק החוק לאנשים עם מוגבלויות.

המפקחת ציינה שהמחוקק כבר התייחס למצבים כאלה, ולכן קבע שבעלי מוגבלויות יקבלו פתרונות מתאימים, אך לא יוכלו למנוע את קידום הפרויקטים לחלוטין. במקרה הזה, לקשישה הובטחו כל התנאים הבאים:

• מימון דירה חלופית – כולל מציאת דירה שתתאים לה ולצרכיה, ככל האפשר בקרבת מיקומה הנוכחי.
• כיסוי עלויות המעבר – כולל הובלה, אריזה ופריקה.
• ליווי בהתאקלמות בדירה החדשה – כדי להבטיח שהמעבר יתבצע בצורה חלקה.

המפקחת הדגישה גם את חשיבות הפרויקט, לא רק בהיבט של שיפור איכות החיים לדיירים, אלא בראש ובראשונה כהגנה מפני רעידות אדמה וירי טילים. "מצבו הרעוע והמסוכן של הבניין אינו מוטל בספק," כתבה בהחלטה.

• קנתה קפה בדרך למשרד, נפצעה - ודרשה הכרה כתאונת עבודה
• כפל מבצעים? האשה ביקשה גם חלוקת רכוש וגם כתובה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המחלוקת: זכויות פרטיות מול אינטרס ציבורי

הפסיקה הזו מציפה את אחד הנושאים המורכבים ביותר בהתחדשות עירונית: איפה עובר הגבול בין זכויות פרטיות של דיירים ותיקים, במיוחד כאלה עם מוגבלויות, לבין הצורך לחזק מבנים ישנים?

החוק הישראלי קובע שכדי לקדם פינוי־בינוי, יש צורך בהסכמת רוב של 80% מבעלי הדירות. במקרה הזה, הרוב הושג כבר מזמן, ורק הקשישה נותרה מתנגדת. כדי למנוע מצב שבו דייר אחד מעכב את כל הפרויקט, החוק מאפשר לדיירים האחרים לפנות למפקחת על המקרקעין, שתכריע בנושא.

מה המשמעות להמשך הדרך?

הפסיקה הזו מעבירה מסר ברור: פינוי־בינוי הוא אינטרס ציבורי חשוב, והמדינה רואה בו דרך לשפר את הבטיחות ולמנוע קריסות מבנים במקרה של רעידות אדמה או מתקפות טילים. לכן, גם במקרים של דיירים עם מוגבלויות, ההתנגדות תיבחן – אבל לא תוכל לעצור את הפרויקט לחלוטין, כל עוד יש פתרון הוגן עבורם.

עם זאת, הקשישה מתכננת לערער לבית המשפט המחוזי, כך שהסיפור עדיין לא נגמר.