זקנה דיור מוגן
צילום: ISTOCK

הצד הבעייתי של התחדשות עירונית - קשישה עיוורת נאלצה לפנות את הדירה

עמית בר | (9)
נושאים בכתבה התחדשות עירונית


אחרי 60 שנה באותו בניין, אישה עיוורת בת 88 נאבקה בפרויקט פינוי־בינוי בטענה שיאבד לה הביטחון במרחב. אבל בית המשפט הכריע אחרת – וטען שהאינטרס לחיזוק מבנים גובר על התנגדות פרטנית, כל עוד יש דאגה לצרכים שלה.

פרויקטים של פינוי־בינוי הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתחדשות העירונית בישראל. מצד אחד, הם מביאים לתוספת שטח לדירות, שיפור באיכות החיים והגנה מרעידות אדמה. מצד שני, הם עלולים להוות קושי גדול עבור תושבים ותיקים, במיוחד כאלה שהתרגלו לסביבתם במשך עשרות שנים. זה בדיוק הסיפור שהגיע לאחרונה לפתחו של בית המשפט בתל אביב – והסתיים בהחלטה תקדימית.

הסיפור התחיל ברחוב ליסין במרכז תל אביב. בבניין ישן משנות ה־50, שבו מתגוררת קשישה בת 88, עיוורת, יחד עם דיירים נוספים. יתר בעלי הדירות (12 במספר) חתמו כבר בשנת 2021 על הסכם עם חברת "אנשי העיר" להקמת פרויקט פינוי־בינוי – הריסת הבניין הישן והקמת מבנה חדש ומודרני הכולל דירות מרווחות יותר, ממ"דים, חניות ומרפסות.

אבל הדיירת הוותיקה התנגדה בכל תוקף. לטענתה, היא מתפקדת באופן עצמאי, מכירה היטב את המרחב שבו היא חיה – והמחשבה על מעבר דירה, גם אם זמני, עלולה לפגוע קשות באיכות חייה וביכולת שלה להתנהל באופן עצמאי.


המפקחת הכריעה: ההתנגדות לא מספיקה – הפרויקט ייצא לדרך

בעקבות סירובה, פנו יתר הדיירים בתביעה למפקחת על המקרקעין, דגנית קציר ברין, בדרישה שתחייב אותה לחתום על ההסכם ולצאת לפרויקט. המפקחת בחנה את המקרה, ובחודש ינואר 2025 הכריעה: הקשישה תצטרך להשתתף בפרויקט, תוך שמירה על הזכויות שלה במסגרת ההגנות שמעניק החוק לאנשים עם מוגבלויות.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

המפקחת ציינה שהמחוקק כבר התייחס למצבים כאלה, ולכן קבע שבעלי מוגבלויות יקבלו פתרונות מתאימים, אך לא יוכלו למנוע את קידום הפרויקטים לחלוטין. במקרה הזה, לקשישה הובטחו כל התנאים הבאים:

  • מימון דירה חלופית – כולל מציאת דירה שתתאים לה ולצרכיה, ככל האפשר בקרבת מיקומה הנוכחי.
  • כיסוי עלויות המעבר – כולל הובלה, אריזה ופריקה.
  • ליווי בהתאקלמות בדירה החדשה – כדי להבטיח שהמעבר יתבצע בצורה חלקה.

המפקחת הדגישה גם את חשיבות הפרויקט, לא רק בהיבט של שיפור איכות החיים לדיירים, אלא בראש ובראשונה כהגנה מפני רעידות אדמה וירי טילים. "מצבו הרעוע והמסוכן של הבניין אינו מוטל בספק," כתבה בהחלטה.

קיראו עוד ב"משפט"


המחלוקת: זכויות פרטיות מול אינטרס ציבורי

הפסיקה הזו מציפה את אחד הנושאים המורכבים ביותר בהתחדשות עירונית: איפה עובר הגבול בין זכויות פרטיות של דיירים ותיקים, במיוחד כאלה עם מוגבלויות, לבין הצורך לחזק מבנים ישנים?

החוק הישראלי קובע שכדי לקדם פינוי־בינוי, יש צורך בהסכמת רוב של 80% מבעלי הדירות. במקרה הזה, הרוב הושג כבר מזמן, ורק הקשישה נותרה מתנגדת. כדי למנוע מצב שבו דייר אחד מעכב את כל הפרויקט, החוק מאפשר לדיירים האחרים לפנות למפקחת על המקרקעין, שתכריע בנושא.

מה המשמעות להמשך הדרך?

הפסיקה הזו מעבירה מסר ברור: פינוי־בינוי הוא אינטרס ציבורי חשוב, והמדינה רואה בו דרך לשפר את הבטיחות ולמנוע קריסות מבנים במקרה של רעידות אדמה או מתקפות טילים. לכן, גם במקרים של דיירים עם מוגבלויות, ההתנגדות תיבחן – אבל לא תוכל לעצור את הפרויקט לחלוטין, כל עוד יש פתרון הוגן עבורם.

עם זאת, הקשישה מתכננת לערער לבית המשפט המחוזי, כך שהסיפור עדיין לא נגמר.


תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 08/04/2025 08:22
    הגב לתגובה זו
    שחיתות וחוסר הבנה של הטיפשה הולידה במהלך השנים פסיקות מעוותות שהמרחק בין עשיית צד ושיוויון לפינת ליטוף ליזמים מושחתים
  • 5.
    ניבו 01/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    אז תמתינו לפינוי עוד 12 שנה מה בוער
  • 4.
    הכי טוב העליון 01/02/2025 06:02
    הגב לתגובה זו
    לפני שביבי ולוין יצליחו להחריב גם את העליון
  • 3.
    אני 31/01/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    בחיי תתביישו לכם. והדרתם פני זקן. גם ככה לא תתחילו לבנות לפני סיום חייה. לפנות קשיש מביתו עיוור בן 88!! ללא הסכמתו זו התעללות. בושה. כסף כסף כסף.
  • 2.
    צפדינה ק. יהלומי 31/01/2025 07:57
    הגב לתגובה זו
    הרי אפשר לפנות אותה בכוח למגורים הזמניים.
  • רן 31/01/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
    כדי להרוס את הבניין דרושות 100% חתימות בעלי דירות.לכן יש חובה לחייב את כולם לחתום על ההסכם.
  • 1.
    קני ווילי 31/01/2025 04:21
    הגב לתגובה זו
    הפסיקה הזו מעבירה מסר ברור פינויבינוי הוא אינטרס ציבורי חשוב והמדינה רואה בו דרך לשפר את הבטיחות ולמנוע קריסות מבנים במקרה של רעידות אדמה או מתקפות טיליםהפסיקה הזו מעבירה מסר ברור המפקחת הזו דגנית קציר ברין לכאורה קיבלה מעטה יפה. אין לה שום אמפתיה ורגישות.
  • דן 31/01/2025 17:21
    הגב לתגובה זו
    אפילו שכתבת לכאורה
  • אנונימי 08/04/2025 08:27
    בסבירות גבוה שהמפקחת הזו קיבלה מעטפות שמנות מיזמים מושחתים והמרחק של טובת הציבור הטילים והשבר סורי אפריקאי מזיזים לה את הגבה ואת היתרה למפרט
פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

ההקלטות הכריעו: איש עסקים ישלם 5.5 מיליון ש' למנהל לשעבר

בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב. השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה דיני חוזים

פסק הדין בתיק הזה יעניין כנראה רבים בענף הנדל"ן המקומי. מנהל לשעבר, שבמשך שנים הוביל פרויקטים מורכבים ועתירי תקציב עבור החברה, ישב דרוך והמתין לשמוע אם מאבקו הממושך יישא פרי. מולו, איש העסקים הנתבע, דמות מוכרת בענף, נראה מתוח, מודע לכך שההכרעה במקרה הזה עשויה להיות יקרה במיוחד. השופט הקריא את ההחלטה לאט ובקול שקול - ובסיומה היה ברור: בית המשפט מקבל את גרסת התובע במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לו 5.5 מיליון שקל.

הסיפור החל לפני כמה שנים, כשהמנהל הבכיר עזב את החברה בטונים צורמים וטען כי הובטחו לו בונוסים ותשלומים שונים שלא שולמו. לטענתו, במהלך פגישות עבודה סגורות נתן לו המעסיק הבטחות מפורשות לחלוק ברווחי פרויקטים מסוימים, ואף נקב בסכומים ובאחוזי חלוקה מדויקים. אלא שכשהוא ביקש לממש את ההתחייבויות, טען המעסיק כי, "מדובר בשיחות בעלמא" וכי לא נחתם כל הסכם מחייב. המנהל לשעבר לא ויתר, ובמהלך ההליך המשפטי הציג הקלטות סתר שתיעדו את השיחות האלה. ההקלטות, שהושמעו בבית המשפט, שימשו ראיה מרכזית וחיזקו את גרסתו.

בית המשפט בחן לעומק את טענות שני הצדדים, תוך שהוא נדרש לשאלת תחולתה של דרישת הכתב בדיני החוזים. השופט הזכיר בפסק הדין שפורסם כי, "דרישת הכתב נועדה למנוע סכסוכים ולהבהיר את מסגרת ההתחייבויות, אך אין לעשות בה שימוש כאמתלה להתנערות מהבטחות שניתנו והסתמכו עליהן בפועל". הוא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון ולהלכת קלמר, שלפיה במקרים מסוימים ניתן להכיר בקיומו של חוזה מחייב גם ללא מסמך חתום, אם הוכחה כוונת הצדדים והסתמכותם על ההסכם בפועל. בנסיבות המקרה הנוכחי קבע השופט בהכרעתו כי, "מהעדויות ומההקלטות עולה בבירור כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, על אף שלא נחתם מסמך כתוב".

חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון

עוד הדגיש בית המשפט את חשיבות עקרון תום הלב בקיום התחייבויות חוזיות. בפסק הדין צוין כי "תום הלב אינו מונח הצהרתי בלבד, אלא נורמה מחייבת החלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית", וכי במקרה הנ"ל, "הנתבע פעל בחוסר תום לב משווע, כאשר התנער מהתחייבויותיו לאחר שהתובע כבר ביצע את חלקו בעסקאות". השופט ציטט הלכות קודמות שלפיהן יש חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון, בייחוד כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, והדבר עשוי להצדיק התערבות שיפוטית רחבה ואף מתן סעד אכיפה חרף היעדר הסכם כתוב.

אחד הממצאים שהכריעו את הכף היה תוכן ההקלטות עצמן. שבהן נשמע איש העסקים אומר לתובע כי הוא "סומך עליו שימשיך להוביל את הפרויקט עד הסוף", ומבטיח לו "חלק של 10% מהרווחים נטו". הקלטה נוספת תיעדה שיחה שבה הנתבע ביקש מהתובע "לא לדאוג", והבטיח לו כי "הכסף שלך מובטח, אין צורך שנחתום עכשיו, נסדיר את זה בסוף". בית המשפט ראה בדברים אלה ראיה ברורה לכוונה ליצור התחייבות חוזית מחייבת, וקבע בהכרעת הדין כי "אין מדובר בהבטחות כלליות אלא בהתחייבויות קונקרטיות הניתנות לאכיפה".