הריסה ובנייה התחדשות עירונית
צילום: באדיבות דמרי בעיר
שכר הדירה - לאן?

שכר הדירה ברעננה ורמת השרון עלה בעשרות אחוזים - הנה הסיבה

התחדשות עירונית מייצרת ביקושים גדולים לדירות להשכרה עבור המפונים מהבניינים להריסה. זה ימזניק את המחירים וזה מאיים על פרויקטי התחדשות עירונית
ארז גולדשטיין | (7)

המדד האחרון שפורסם בשבוע שעבר המשיך את הכיוון בשוק הדירות - מחירי הדירות בעלייה ושכר הדירה בעלייה. מנתוני שכר הדירה עולה כי חלה עלייה משמעותית, בייחוד ל"שוכרים חדשים". כך, עבור שוכרים שחידשו חוזה, העלייה במדד האחרון הסתכמה ב-2.5%, כאשר שוכרים חדשים ספגו עלייה של 3.7%. אלו נתונים טבעיים שחוזרים על עצמם - משכירי הדירות נוטים בהחלפת שוכרים להעלות את המחיר משמעותית, בעוד שמול שוכרים קיימים שמחדשים חוזה הם יותר "רחנים" ומעלים את שכר הדירה בקצב נמוך יותר.

לעליות של שוק השכירות, ביחד עם המחסור בדירות להשכרה במרכז בשל המלחמה, יש השלכות על תחום אחר בשוק הנדל"ן, והוא פרויקטיי פינוי בינוי במתחמים גדולים.

לפי נתוני דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות העירונית לשנת 2023, מספר הבקשות לביצוע פרויקט התחדשות עירונית בתל אביב ובמרכז עלה (במיוחד בתל אביב), באופן מהותי בין השנים 2019-2023, והתחדשות עירונית תופסת תפקיד מרכזי בציפוף האוכלוסייה, בהצערת מרכזי הערים וביצירת מרכזים אורבניים משמעותיים.

עם זאת, התכנות וכדאיות פרויקטים גדולים, הדורשים שינוע של מאות בתי אב, במרכז הארץ, קשורים ליכולת למצוא להם מגורים חלופיים להשכרה, במקביל להתקדמות הליכי ההתחדשות העירונית, ובתמחור מגורים אלו. נזכיר שהדיירים זכאים למקום מגורים זמני במסגרת ההתחדשות, אך בפועל, היצע הדירות להשכרה במרכז נמוך בעוד שהביקוש נשאר גבוה, מה שמוביל לעלייה במחירי השכירות ומשפיע על תמחור ועל כדאיות הפרויקטים. במילים אחרות, פרויקטנ ההתחדשות העירונית הם זרז משמעותי לעליות שכר הדירה, וככל שמדובר באזור עם היצע דירות קטן יותר בתחום השכירות כך, ההשפעה על המחירים גדולה יותר.  

כך למשל, בערי מרכז כמו רעננה ורמת השרון, בהן מוקמים פרויקטים במתחמים גדולים, נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במחירי השכירות בעקבות הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך בדירות.

השאלה מה יהיה בהמשך היצע הדירות הולך וקטן במקביל לעלייה בהיקפי ההתחדשות העירונית. זה יוביל לעודפי ביקוש לשכירות והצפי הוא להמשך עלייה בשכר הדירה בשל פרויקטי התחדשות עירונית.

בנוסף, למלחמה יש השפעה משמעותית על שוק השכירות, והיא הולכת ומתמשכת ככל שאין פתרון עבור תושבי הצפון. כעת, כשקיימת הערכה שהמלחמה לא תסתיים עד ספטמבר, חלק לא קטן מהמפונים, כולל מי שפונו במסגרת החלטת ממשלה, בוחרים לשכור דירה במרכז ולחפש מסגרות חינוך לשנה הבאה לילדיהם, מתוך סירוב מוצדק להמשך השהייה במלונות ו/ או פתרונות מגורים אחרים, המיועדים לטווח זמן קצר.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

התוצאה עומדת לנגד עינינו: עלייה משמעותית בשכר הדירה, במגמה שהולכת ומתחזקת לתוך 2024, בייחוד במרכז הארץ. ללא פתרון מצד מקבלי ההחלטות, יהיה למתרחש בשוק השכירות השפעה רוחבית גם על מיזמי ההתחדשות העירונית במרכז. התחדשות עירונית משפיעה על שכר הדירה, אבל שכר הדיערה העולה ישפיע על פרויקט התחדשות עירונית. היזמים עשויים לדחות את הפרויקטים בשל מצוקה במקומות מגורים לדיירים או בשל עלייה דרמטית בעלויות השכירות. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    בן נון צבי 22/06/2024 13:01
    הגב לתגובה זו
    כבר לא פנינת השרון. הרחובות והתשתיות מפוצצים ..אין תכנון. העיר נהרסה.
  • ישראלי 2 23/06/2024 12:59
    הגב לתגובה זו
    האוכלוסיה גדלה וצריך להציע פתרונות דיור. כן. גם ברעננה
  • 4.
    דוד הגרוזיני 22/06/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    בלי אשליות!!
  • 3.
    דניאל 20/06/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    על כל פרוייקט שמתחיל מסתיימים אחרים עם מספר יחידות יותר גדול... או עשרות פרוייקטים חדשים רעננה מפוצצת במגדלים חדשים..
  • 2.
    Ron DeSantis 20/06/2024 17:06
    הגב לתגובה זו
    על חשבון המדינה
  • 1.
    המחירים פה צנחו. 20 אחוז פחות תוך שנתיים 20/06/2024 16:32
    הגב לתגובה זו
    המחירים פה צנחו. 20 אחוז פחות תוך שנתיים
  • איש פשוט 20/06/2024 17:28
    הגב לתגובה זו
    מה הנתון המספרי של "עשרות אחוזים" ?? 10% 30% 70% ?? השוכרים ישדדו בנקים כדי לממן שכר דירה ???
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.