חנן מור מממש גם משרדים, מה אומרת העסקה על השוק ולמה המחירים בשפל?
גם בסוף השבוע קבוצת חנן מור המשיכה לממש: הפעם היא מכרה 1,546 מ"ר של משרדים בפרויקט LYFE בבני ברק. מור רכשה את המשרדים לפני שלוש שנים תמורת 22 מיליון שקל (ברמת מעטפת, כלומר עם קירות בטון, ללא ריצוף, מה שמצריך השקעה רבה, זה מבטא מחיר של 14,230 למ"ר). החברה תקבל 29 מיליון שקל (לא כולל מע"מ), אבל אחרי ההשקעה (הביאו את המשרדים לרמת גמר) אין כאן רווח מהותי והשורה התחתונה היא מחיר של 18,750 למ"ר.
ייתכן ומה שהעלה מעט את המחיר זו הקומה הגבוהה (מדובר במשרדים בקומה ה-37) והנוף הנשקף משם. מדובר במחיר ריאלי מעט גבוה מהשוק. כשמור לחוץ, זה מפתיע - לכאורה, היינו מצפים שהמחיר יהיה נמוך יותר, גם אם המשרד הגיע ברמת גמר (בבניינים האלה, אפשר להגיע ל-4,000 שקל למ"ר בקלות). האם מישהו ניסה לעזור לו? לא בטוח. כשחברה קונה קומה שלמה בקומה הזו, היא כנראה מוכנה לשלם קצת יותר.
ההיצע גבוה, הביקוש נמוך והמחירים יורדים. משרדים במרכז (למצולם אין קשר למוזכר בכתבה)
מור קיבלה טיפה בים, 2.9 מיליון שקל ובקרוב תקבל עוד כ-1.5 מיליון שקל (השאר עם מסירת החזקה ובתוך 21 יום ממנה) - אבל נראה שהיא משקפת לא מעט ממה שעובר על שוק המשרדים - משבר אמיתי, שספק מתי הוא יסתיים.
- בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות
- הזכיין שילם ביוקר על חוסר תום לב של בעל הזיכיון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק המשרדים בבני ברק ובסביבתה בכלל, פתח תקוה למשל, חווה טלטלה. משרדים רבים נותרים ריקים וברור שאם חלק מהחברות היו יודעים מה יהיה המצב, הן לא היו קונות בהייפ של 2021, בטח לא עם ריבית כל כך גבוהה. ההיצע בשוק המשרדים, בשונה משוק המגורים, גבוה מאוד והסביבה אינה אופטימלית למשקיעים - הם מעדיפים לשים את הסף בבנק או באפיק סולידי ולקבל 5%, מאשר לקבל (לכאורה) תשואה של 6% במשרדים, שעומדים ריקים ובכל חודש שעובר - התשואה הממוצעת שלהם לאותה שנה נפגעת. במקרים רבים, המשרדים נותרים מיותמים חודשים ארוכים וזה מוביל לירידה מחיר מיידית בשוק השכירויות.
מצאנו מודעה דומה לזו של חברת מור. קומה שלמה, 1,546 מ"ר, עומדת בימים אלה למכירה במחיר של 18,500 שקל למ"ר. המשרדים מכילים נוף מרהיב בכל הכיוונים, עם 4 מרפסות, ברמת מעטפת. כאמור, מור קנה בזמנו את המשרדים ב-14,230 אלף שקל למ"ר ומכר אותם במחיר של 18,750 שקל למ"ר, אבל כמו שהסברנו - כשמדובר במשרד מוכן וההבדל לעומת מעטפת יכול להגיע לפעמים ל-4,000 שקל למ"ר, בטח כשמדובר במשרדי יוקרה, כך שאפשר הלבין לבד מהנתונים שהשוק בשפל חסר תקדים.
מצאנו עוד משרדים במגדל הזה, סביב 17-18.5 אלף שקל למ"ר במשרד ברמת גמר טובה, מה שאומר שהמחירים, ריאלית, לא ממש עלו מאז 2021. יש תופעה מוזרה במגדלים בבני ברק ויש לה גם מסקנה חשובה: ככל שבדקנו את מחירי המשרדים הקטנים יותר המחיר למ"ר היה נמוך יותר. לכאורה, דווקא שטח גדול יותר היה אמור לבטא הנחה גבוהה יותר למ"ר. לאחרונה נסגרה עסקה במגדלים ב-12,700 שקל למ"ר. המחיר הושפע מכך שמדובר ברמת מעטפת, מה שיעלה את המחיר הסופי בעוד 4,000 שקל בערך - מחיר זול במיוחד גם בהשוואה לשוק היורד. מדובר ב-81 מ"ר בלבד ואולי הסיבה היא שלא מדובר במשקיע גדול, אלא באדם פרטי שרוצה לממש. מימוש מהיר שווה כסף.
- עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד
- הסכם פשרה בקיבוץ האון: עשרות ממשרתי המילואים יקבלו מגרשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
בדקנו גם את המחיר באמצעות מחירי השכירויות ושיעור ההיוון. על פי הערכות, שיעור ההיוון במשרדים מסוג זה נעים סביב 7%. השכירות עבור משרדים קטנים, 45 מ"ר, עומדת על 4,500 שקל. מחישוב תשלום שכירות שנתי ובהתייחס לשיעור ההיוון, מצאנו שהמחיר למ"ר עומד על 17,142 שקל למ"ר, למשרד ברמת גמר גבוהה. כלומר, אם ב-2021 נמכרו כאן משרדים במחיר של 14-15 אלף שקל ללא גמר, וכעת נמכרים משרדים ברמת גמר גבוהה ב-17-18 אלף שקל למ"ר, המשמעות היא פשוטה - המחירים לא רק שלא עלו, אלא ירדו.
בכלל, עושה רושם ששוק המשרדים חווה האטה משמעותית. במגדלי ב.ס.ר בפ"ת ההיצע גבוה מהביקוש ולדברי מתווכים שעובדים באזור, המחיר יורד. שמאי המקרקעין אומיד עודד סולימני, לשעבר מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ערך לאחרונה חוות דעת באזור פתח תקוה שבהן הוא גילה ממצאים חדשים. חוות הדעת הציגה כי ישנו שינוי מגמה בשוק המשרדים, בעיקר באזורים שאינם אזורי ביקוש.

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
