גדרה
צילום: גוגל מפס
מחירי הדירות לאן

המושבה המנומנמת החלה לצמוח לגובה: מה קורה בגדרה

השילוב של התחדשות עירונית בכמה מוקדים ברחבי היישוב, ביחד עם תוכנית לשכונה חדשה בחלק הדרום-מערבי שלו, צפויים להגדיל משמעותית את אוכלוסיית גדרה - וכנראה גם להעלות את המחירים בה, שכבר כעת לא נמוכים
עוזי גרסטמן | (1)

גדרה היא מועצה מקומית שגרים בה, נכון לינואר האחרון, יותר מ-32.2 אלף תושבים. מצפון היא גובלת במושב קדרון וממזרח במועצה האזורית ברנר, ממערב במועצה אזורית גדרות ומדרום במועצה אזורית באר טוביה. בגדרה בעיקר בנייה של בתים צמודי קרקע, אבל גם בנייני מגורים. מתחילת שנות האלפיים החלו להיבנות במזרח היישוב שכונות חדשות, שמאוכלסות ברובן במשפחות צעירות ומשפרי דיור. הדבר הביא לצמיחה משמעותית באוכלוסיית גדרה, ומאז קצב גידול האוכלוסייה השנתי בה הוא סביב 2.4%.

 

הגרף של ממוצע מחירי הדירות בגדרה גבוה מהממוצע הארצי, אך המגמה הכללית של המחירים דומה. ואולם ב-2022-2021 נרשם זינוק משמעותי במחירי הדירות ביישוב. ב-2020 נעו המחירים בגדרה סביב 19-15 אלף שקל למ"ר בממוצע. ב-2021 הם עלו לסביב 21-19 אלף שקל למ"ר בממוצע. ב-2022 היה זינוק נוסף במחירי הדיור בגדרה, הפעם לרמה של 26-22 אלף שקל בממוצע. ב-2023 נשמרה רמת המחירים הזו, ואילו מתחילת 2024 מסתמנת עלייה קלה במחירים. מתחילת מלחמת חרבות ברזל בוצעו ביישוב עשרות עסקות, אך לאחר שפרצה המלחמה דווחה העסקה הראשון רק כעבור כשבועיים.

 

בינואר האחרון הכריזה ועדת השרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי, בראשות שר הפנים, משה ארבל (ש"ס), על מתחמים חדשים מועדפים לדיור בשישה יישובים וערים בחרבי הארץ, בהם גדרה. המקומות האחרים שנכללים בתוכנית הם כרמיאל, קרית ים, אשקלון, לוד ונס ציונה. המתחם בגדרה משתרע על שטח של כ-1,200 דונם, וממוקם לאורך כביש 40. בשטח המתחם מוצע תכנון של שכונה הכוללת כ-3,000 יחידות דיור חדשות, לצד שטחי תעסוקה ומסחר, מבני ציבור ופארק עירוני שיתשרע על שטח של יותר מ-500 באזור נחל שורק.

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הכריזה בנובמבר 2023 על 14 מתחמים חדשים לפרויקטים של פינוי בינוי ברחבי הארץ, ששמונה מתוכם יקודמו במסגרת מסלול רשויות – אחד מהם בגדרה. מסלול רשויות הוא כזה שבו קידום התב"ע נעשה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בעצמה. בגדרה נכלל בתוכנית מתחם שפירא, שבו מתוכננות להיבנות כ-1,400 יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר, במקום כ-340 יחידות דיור ישנות שייהרסו.

 

באפריל 2023 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז תוכנית פינוי בינוי שבמסגרתה ייהרסו כ-40 יחידות דיור במרכז גדרה, באזור הוותיק, ובמקומן ייבנו כ-270 יחידות דיור חדשות בשישה בניינים, מתוכן כ-40 דירות קטנות. הפרויקט המתוכנן הוא בצומת הרחובות ויצמן והעצמאות.

 

ביוני 2021 התקבל היתר בנייה ל-239 יחידות דיור חדשות בשכונת גולדה בגדרה. ההיתר יאפשר לחברות היזמיות בפרויקט לבנות בשכונה בסך הכל 443 יחידות דיור בשני מתחמים. מתחמי הפרויקט כוללים בנייה של בניינים של עד שש קומות.

הנה מקבץ של עסקות שבוצעו בעיר בזמן האחרון:

ברחוב ויצמן דירה בשטח של 81 מ"ר נמכרה תמורת 1.6 מיליון שקל, לפי 19.7 אלף שקל למ"ר

ברחוב הדרים דירה בשטח של 92 מ"ר נמכרה תמורת 2.1 מיליון שקל, לפי 22.8 אלף שקל למ"ר

ברחוב האילנות דירה בשטח של 93 מ"ר נמכרה תמורת 2.45 מיליון שקל, לפי 26.3 אלף שקל למ"ר. 

ברחוב ברקת דירה בשטח של 84 מ"ר נמכרה תמורת 2.53 מיליון שקל, לפי 30.1 אלף שקל למ"ר.

ברחוב חיים הרצוג דירה בשטח של 85 מ"ר נמכרה תמורת 1.82 מיליון שקל, לפי 21.4 אלף שקל למ"ר.

 

הרווח על הדירות בעיר אינו מרשים במיוחד. כך למשל, דירת שלושה חדרים ברחוב צאלה ביישוב, בשטח של 78.75 מ"ר, נמכרה בפברואר תמורת 2.1 מיליון שקל – רווח של 36% בתוך שלוש שנים וחודשיים. בעסקה אחרת, נמכרה בינואר האחרון דירת ארבעה חדרים ברחוב האילנות, בשטח של 102.8 מ"ר, תמורת 2.72 מיליון שקל – רווח של 25% בתוך שלוש שנים וחמישה חודשים. בעסקה נוספת, שאף היא בוצעה בינואר האחרון, נמכרה דירת שלושה חדרים ברחוב אירוס, בשטח של 64.3 מ"ר, תמורת 1.8 מיליון שקל – רווח של 76% בתוך שמונה שנים וחודשיים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שם שי 18/03/2024 12:20
    הגב לתגובה זו
    פיתוח רובע המגורים החדש במערב המושבה , זאת הדרך להקל על הצעירים להגיע לדיור בר-השגה בין חדרה לגדרה, חשוב מאוד ויפה שעה אחת קודם.
בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.