"חלק מהניסיון לפתור את הבעיה בשוק הנדל"ן, מוליד בעיות חדשות"
העלאות הריבית בשנה האחרונה ייקרו את עלות האשראי לקבלנים ולרוכשים הכניסה את השוק לקיפאון ולצניחה במספר העסקאות, כאשר המצב הנוכחי גרם לסדרת כישלונות במכרזים ממשלתיים לשיווק קרקעות של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) בהם לא התקבלו הצעות מקבלנים.
אבל מה קורה עם פרויקטים של התחדשות עירונית, אחת הערים בהן הפרויקטים משתלמים מאוד לקבלנים היא תל-אביב, ערכי הקרקע הגבוהים מאפשרים את קידומם של הפרויקטים להתחדשות עירונית. אך גם בעיר ללא הפסקה יש אתגרים לא פשוטים. ד"ר רועי אלקבץ, חבר מועצת העיר תל-אביב, ומחזיק התיק ההתחדשות עירונית במועצה אמר בוועידה הכלכלית של ישראל כי "תחום הנדל"ן וההתחדשות הוא בעיה סוררת. מסוג הבעיות שמנסים לפתור לאורך הרבה מאוד זמן ולא מצליחים, כאשר חלק מהניסיון לפתור את הבעיה, מוליד בעיות חדשות".
לדבריו "זה אופייני לחלק מהבעיות הקשות יותר, זה קשור בדינמיות ובחמקמקות של הבעיה. בעיות שקשה להגיע לגביהן להסכמה. באופן כללי מדובר בסיפור הזה, ולמקבלי ההחלטות ברמה אסטרטגית, יש קושי בסוף להגיע לפתרונות ולהגיע בסוף לסוג של החלטוה. בדרך כלל מתעלמים מבעיות הליבה.
- ב-27 מ׳ שקל: מהדרין רוכשת שליטה בחברת התחדשות עירונית
- טירת הכרמל: במקום 48 דירות, שני מגדלים עם 280 דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר רועי אלקבץ. צילום שלומי יוסף
אלקבץ מסביר כי "כיום בתל אביב יש 1,500 פרויקטים של תשתיות ובניה. והכל מתנהל כרגע בו זמנית. חלק מהכאוס הכללי זה בעיית ניהול. יש 400 פרויקטים של תשתיות בעיר ועוד 1,100 פרויקטים של בינוי, 130 מתוכם הם של התחדשות עירונית".
בדרך לקטסטרופה
לדבריו "בתל-אביב מוציאים בשנה 2,200 היתרי בניה למיניהם. למעלה מ-400 תוכניות בניין עיר. בקיצור - טרלול אחד שלם שקורה בו זמנית". אלקבץ חוזר ליעדי הממשלה שנקבעו כבר ב-2017 לשנת 2040 שהצביעו על כך שמדינת ישראל צפויה להיות 16-15 מיליון. לדבריו "בתל-אביב שהיא כיום חצי מיליון תושבים, יהיו 700 מאות אלף. הגידול הדמוגרפי מגיע למקומות האלה. זה מה שאנו יודעים. אחרי זה כנראה זה יתייצב בחצי השני של המאה. זה הסיפור".
"הוועדה הממשלתית אמרה שצריך לתכנן 2.6 יחידות דיור כדי שייבנו בסוף מיליון וחצי. בדוח הממשלתי מ-2017 נכתב כי 'ללא התחדשות עירונית בהיקפים גדולים יותר משמעותית נעמוד בפני קטסטרופה תכנונית של עזיבת השטחים הפתוחים המיועדים לבינוי במרכז הארץ'. אם זה לא יטופל ואם נהיה בגירעון וזה יהיה כל-כך תקוע, ואני לא מתחיל לדבר על ריביות וקושי השוק ותקן 21, כל ההיבטים הכלכליים והשמאים, פה יש לנו קטסטרופה בקצה".
- הוועדה המקומית בחולון אישרה את תכנית הבינוי במתחם עין יהב
- רובי קפיטל תממן פרויקט פינוי-בינוי במעלה אדומים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
מה החסמים המרכזיים?
"בדוח מחקר של הכנסת שפורסם בסוף 2021. לקחו 55 פרויקטים מישראל שיש בהם חסמים מהותיים. ופילחו אותם. הסתכלתי, חקרתי קצת. ואז מסתבר שמתוך 55 פרויקטים, מסתבר ש-25% מהפרויקטים נופלים על בעיה כלכלית של תמורות לבעלי זכויות, היעדר כדאיות כלכלית, ותמורות לצמודי הקרקע, דירות גן ודירות גג. 25% מהבעיות הם חסמים בפרויקטים. אבל השוס הגדול הוא ש-33% מהפרויקטים נופלים בגלל הרשות המקומית. בעירית תל-אביב יש בבניין הנדסה 400 עובדים ו-300 עובדים במנהל תשתיות, זה לא המצב אבל זה לא דומה לערים אחרות. רוב הרשויות נמצאות במצב שלא דומה לתל-אביב.
"הנתון הזה של 33% מהפרויקטים שנתקעים בגלל הרשות המקומית היא בגלל שאין מדיניות תכנון עירונית בחלק מהרשויות. לא תמיד יש תקציבים למבני ציבור. יש עיכוב בחתימה על הסכמי פיתוח. תוכניות לוקחות זמן רב מדי. איחוד, חלוקה, תהליכי ייצור. שליש מהבעיות, בשורה התחתונה, האקוטיות, שגורמות לעיכוב בפרויקטים של התחדשות עירונית - הן בתוך הרשויות העירוניות. הדבר הזה מאוד מטריד. תחשבו על היזם. בסוף הוא מתחיל לקדם מיזם, זה תורת המשחקים".
"הקבלן או היזם לא יודע מה המדיניות של מוסדות התכנון, הוא לא יודע לקראת מה הולך, מה היקף הזכויות שיוכל לתת שיכולות להינתן באזור והדבר הזה שקשור למה הזכויות שלו, מה יכול לבנות ומה היקף הוודאות שיש בפרויקט שלו. בסוף זה משליך על הכדאיות הכלכלית. אם זה לא כדאי אתה לא תבנה. זה מה שקורה עכשיו.
אנחנו במצב שבו יש חוסר וודאות בהיקף כזה שאנשים מפחדים לקחת סיכון?
"הדבר הזה גם אם תהיה האטה, 4-3 שנים שיהיו קשות ויהיו פחות התחלות בניה, נקבל את זה בהמשך. עזבו את המחירים ואת ההיצע שיהיה הרבה יותר מצומצם וכמה זה ייקר את הדיור".
אלקבץ מסביר כי "אם לא נקדם אנחנו ברשויות באופן מאוד רציני את העיקרון אולי החשוב ביותר שהוא יעילות, אם לא נהיה יעילים יותר והרגולציה לא תהיה פחות קשה, לא נתקדם. מה שאנו ממליצים, מה שאני חושב, שאנחנו נצטרך שוב זה דבר גנרי לא רק לתל-אביב לקצר תהליכים. לחסל הקלות בניה. אנשים רוצים הקלות מכניסים אותנו במקום שיהיה סרט נע כמו באמריקה, על אלף בקבוקים רוצים להכניס כל פעם פחית אחת. רק את הפחית שלי זה לא עובד. לוקח זמן ועוד דיונים".
"יש גם עיסוק משפטי מיותר. מדיניות עירונית צריכה להיות יציבה, של סופיות דיון. צריך להעדיף תוכניות כוללניות, כמו שיש את תוכנית הרובעים, שנותנת וודאות רבה למרות שזה לא נותן מענה להכל. צריכים לעשות חשיבה מחדש פנינו לאן. גם בתל אביב ובכלל. אם נישאר בהיקף הזה של הרגולציה והעיכובים והסרבול המנהלי אנו צפויים לקטסטרופה".
רק לא בשכונה שלי
"צריך לזכור שההתחדשות העירונית נמצאת אצלנו רק 20-15 שנה. כאשר החקיקה הראשונה הייתה בשנת 2006. להיעדר הוודאות התכנונית שלנו, בתל-אביב, וביתר הוועדות תכנון ובניה ברחבי המדינה, יש השלכות כלכליות. בלי קשר לתקופה קשה, מצוקת הריביות בענף הנדל"ן והיעדר ודאות תכנונית יש קושי גדול שמונח לפתחנו. יש בענף הרבה אי וודאות במימדים רבים. הדבר המהותי ביותר הוא אי וודאות ומחסור חריף בכוח אדם. אדריכלים בעיריות מרוויחים 10-8 אלף שקל ברוטו. למה שיבואו לעיריות? ועדות התכנון והועדות המקומיות מותשות מכל הסיפורים המשפטיים".
אלקבץ מסביר כי אחת הבעיות הקשות בתחום ההתחדשות העירונית והדיור בכלל זה דבר מאוד-מאוד פופולארי, נימבי. "כלומר אין בעיה שיעשו בניין, מה שרוצים, הכל טוב רק לא בבניין שלי, לא ברחוב שלי ולא בשכונה שלי. בתל-אביב יש 73 שכונות. יש נימבי מטורף לא רק בתל-אביב, אבל זה חלק מהסיפור. הנדל"ן והקניין האישי של כל אחד מאיתנו לרוב זה ההון הכי רציני שיש. כולם רוצים בתי ספר, בתי ילדים, מתקנים לאנשים עם מוגבלויות. הכל טוב, רק לא אצלם בבניין ולא בשכונה. זה חלק מהסיפור שמכנס את כל הבעיות בתחום לבעיה קשה מאוד".
מהי ההגדרה להתחדשות עירונית בישראל?
"בישראל ההגדרה יחסית מצומצמת. מדובר על מספר כלים רגולטוריים שהממשלה גיבשה. כדי לחזק מבנים. כדי להוסיף יחידות דיור בתוך הערים. תמ"א 38 כולם מכירים. מיזמי פינוי בינוי, יש מסלול מיסוי, מסלול רשויות. אבי היה מנהל עמיגור, מה שמשותף כיום, בניגוד למה שהיה בעבר, זה שהיום זה הכל יזמים. השוק הפרטי בונה את המדינה. מצד אחד, רוצה לתת ליזם ולבעלי הדירות ולכל השחקנים, הטבות במס, רגולציה, בתכנון, וזכויות בניה כדי ליצור תמריץ כלכלי".
אבל לדברי אלקבץ "הסיפור הזה לא מתכנס ולא מסתדר, מתחיל בלגן בתחום, הבעיה קשה מאוד, משום שהיא מורכבת מבעיות מורכבות ייחודיות. גם תכנוניות, גם כלכליות, גם חוזיות-משפטיות וגם עירוניות, חברתיות-קהילתיות. וזה דבר שהוא הרבה-הרבה יותר קל כשהקרקע פנויה וכשבונה בית פרטי או מגדל על קרקע שהיא ממש בתולית לעומת התחדשות עירונית, לדוגמא פינוי בינוי, הריסה ובניה היא הצורה האגרסיבית ביותר של התחדשות עירונית, זה יקר, מורכב ולפעמים בלתי נמנע".
- 1.פרסום בחירות בתחפושת 06/09/2023 07:27הגב לתגובה זומשקיעי נדלן ויזמים על חשבון קשישים. העירייה (רועי!) אחראיים למתן אינספור "הקלות" תוך יצירת צפיפות מיותרת שאינה נדרשת תיכנונית או מבחינת כדאיות כלכלית ליזם. ניפגש בבחירות

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?
הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים
הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות.
יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.
יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.
המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן.
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
- רשות המסים בודקת את הדירות בירושה כדי לאתר העלמות מס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה. העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.
