מתחם ירושלים
צילום: דרמן ורבקל אדריכלים

אילת מקימה מינהלת להתחדשות עירונית: תקים דירות בשכונות הוותיקות

עירית אילת תפעל לקדם התחדשות עירונית בעיר באמצעות המינהלת בהמשך לאישור תוכנית להתחדשות עירונית, במסגרתה מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות
איתן גרסטנפלד | (5)

עירית אילת תקים מינהלת להתחדשות עירונית, שתסייע לקדם את תחום ההתחדשות בעיר ככלל, ואת  התחדשות השכונות הוותיקות בפרט. זאת, בהמשך לאישור תוכנית להתחדשות עירונית, במסגרתה מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות.

עיריית אילת, תקים גוף שיתכלל את כל הנושאים הקשורים להתחדשות עירונית ויהווה כתובת אחת עבור תושבים שמעוניינים בהסברים ובמידע, וכן עבור יזמים המבקשים לקדם מיזמי התחדשות עירונית מול הוועדה המקומית. המינהלת תסביר על המדיניות העירונית בנושא התחדשות, תעניק ליווי מקצועי צמוד לפרויקטים משלב ההיתכנות ועד לשלב בחירת היזם, חתימת ההסכמים ושלב הביצוע, ותסייע בהסרת חסמים ובזירוז הליכים.

המהלך מגיע על רקע אישורה של תוכנית להתחדשות עירונית המאפשרת התחדשות במגוון כלים רחב, שאינם רק כלי ההתחדשות הנפוצים – תמ"א 38 ופינוי בינוי. מטרת התוכנית, להביא להתעוררות של תחום ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות בעיר תוך שהיא מציעה מגוון כלים שנבדקו שמאית ונמצאו כדאיים כלכלית. במקביל במסגרת התוכנית מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות אשר ביכולתם לחולל שינוי משמעותי במרחב העירוני.

כך למשל, במתחם ירושלים-איילות שהוכרז על-ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כמתחם מועדף להתחדשות עירונית במסלול רשויות, יבוצע פרויקט עירוני מיוחד – הריסה ובנייה מחדש של בנייני מגורים, בניית מרכזים מסחריים חדשים ומוסדות ציבור לרווחת תושבי השכונה והעיר. המתחם יעבור התחדשות עירונית מקיפה הכוללת בניית 352 יח"ד חדשות במקום 75 יח"ד קיימות ב-4 תתי מתחמים הכוללים גם 6,903 מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-3,000 מ"ר למוסדות ציבור.

מתחם נוסף בעיר שיעבור התחדשות מקיפה הוא מתחם התמרים (סינג סינג) שהוכרז כמתחם לפינוי בינוי גם הוא במסלול רשויות. עתידים להיבנות בו מספר בניינים חדשים, חלקם בבנייה מרקמית של 4-9 קומות, וחלקם בבנייה גבוהה של 19-14 קומות. בסך הכל ייבנו במתחם 350 דירות, כ־3,000 מ"ר שטחי מסחר ו־450 חניות תת־קרקעיות.

 

בנוסף לשני פרויקטים אלו, מינהל ההנדסה בעירייה מקדם תוכניות מתחמיות מפורטות להתחדשות עירונית, האחת לשכונת אופיר והשנייה לחלק הדרומי של אזור התעשייה הוותיק. פעילות זו מצטרפת לפעולות הרבות שעורכת מנהלת השכונות הוותיקות בשכונת אופיר בפרט ובכלל השכונות הוותיקות בשנים האחרונות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דויד 28/06/2022 03:26
    הגב לתגובה זו
    זה סתם לענות תושבים מבוגרים בשביל עוד כריש נדל"ן מניאק שקודם יבטיח להם את העולם ויראו את הבית שלהם בעוד 12 שני מבית קברות
  • 4.
    ח.ע. 27/06/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    ממעט האינפורמציה שקבלנו רואים שאין תכנון חכם אלא הזדמנות לקבלנים להרוויח.למשל,אין התייחסות למקומות חניה,ואין התייחסות לרווחת התושבים הגרים במתחמים המסומנים.
  • 3.
    רוען 27/06/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה שאנשים מוגבלים כלכלית יכולים להשכיר דירה במחיר הוגן,מה שיקרה עכשיו שתזרקו מלא משפחות לחיות בעוני יותר קשה,בגלל חזירות על השטח.
  • 2.
    Avi 27/06/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    לא צריך שום טובות מרשויות השקר,מעדיף תבית המסריח שלי איך שהוא.
  • 1.
    אילתי ותיק 27/06/2022 17:54
    הגב לתגובה זו
    מנהלת להתחדשות עירונית , עוד שם מכובס לתפקידים נוספים שיאכלו ממשלמי הארנונה. יש גוף על אותו הסגנון שנקרא חכ"א שמנהל את הרובעים החדשים וההתנהלות בו נוראית ללא פיקוח ועקב כך בזבוז כספים נוראי.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.