מתחם ירושלים
צילום: דרמן ורבקל אדריכלים

אילת מקימה מינהלת להתחדשות עירונית: תקים דירות בשכונות הוותיקות

עירית אילת תפעל לקדם התחדשות עירונית בעיר באמצעות המינהלת בהמשך לאישור תוכנית להתחדשות עירונית, במסגרתה מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות
איתן גרסטנפלד | (5)

עירית אילת תקים מינהלת להתחדשות עירונית, שתסייע לקדם את תחום ההתחדשות בעיר ככלל, ואת  התחדשות השכונות הוותיקות בפרט. זאת, בהמשך לאישור תוכנית להתחדשות עירונית, במסגרתה מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות.

עיריית אילת, תקים גוף שיתכלל את כל הנושאים הקשורים להתחדשות עירונית ויהווה כתובת אחת עבור תושבים שמעוניינים בהסברים ובמידע, וכן עבור יזמים המבקשים לקדם מיזמי התחדשות עירונית מול הוועדה המקומית. המינהלת תסביר על המדיניות העירונית בנושא התחדשות, תעניק ליווי מקצועי צמוד לפרויקטים משלב ההיתכנות ועד לשלב בחירת היזם, חתימת ההסכמים ושלב הביצוע, ותסייע בהסרת חסמים ובזירוז הליכים.

המהלך מגיע על רקע אישורה של תוכנית להתחדשות עירונית המאפשרת התחדשות במגוון כלים רחב, שאינם רק כלי ההתחדשות הנפוצים – תמ"א 38 ופינוי בינוי. מטרת התוכנית, להביא להתעוררות של תחום ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות בעיר תוך שהיא מציעה מגוון כלים שנבדקו שמאית ונמצאו כדאיים כלכלית. במקביל במסגרת התוכנית מופו מתחמים מועדפים לקידום תכנון מפורט במסלול רשויות אשר ביכולתם לחולל שינוי משמעותי במרחב העירוני.

כך למשל, במתחם ירושלים-איילות שהוכרז על-ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כמתחם מועדף להתחדשות עירונית במסלול רשויות, יבוצע פרויקט עירוני מיוחד – הריסה ובנייה מחדש של בנייני מגורים, בניית מרכזים מסחריים חדשים ומוסדות ציבור לרווחת תושבי השכונה והעיר. המתחם יעבור התחדשות עירונית מקיפה הכוללת בניית 352 יח"ד חדשות במקום 75 יח"ד קיימות ב-4 תתי מתחמים הכוללים גם 6,903 מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-3,000 מ"ר למוסדות ציבור.

מתחם נוסף בעיר שיעבור התחדשות מקיפה הוא מתחם התמרים (סינג סינג) שהוכרז כמתחם לפינוי בינוי גם הוא במסלול רשויות. עתידים להיבנות בו מספר בניינים חדשים, חלקם בבנייה מרקמית של 4-9 קומות, וחלקם בבנייה גבוהה של 19-14 קומות. בסך הכל ייבנו במתחם 350 דירות, כ־3,000 מ"ר שטחי מסחר ו־450 חניות תת־קרקעיות.

 

בנוסף לשני פרויקטים אלו, מינהל ההנדסה בעירייה מקדם תוכניות מתחמיות מפורטות להתחדשות עירונית, האחת לשכונת אופיר והשנייה לחלק הדרומי של אזור התעשייה הוותיק. פעילות זו מצטרפת לפעולות הרבות שעורכת מנהלת השכונות הוותיקות בשכונת אופיר בפרט ובכלל השכונות הוותיקות בשנים האחרונות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    דויד 28/06/2022 03:26
    הגב לתגובה זו
    זה סתם לענות תושבים מבוגרים בשביל עוד כריש נדל"ן מניאק שקודם יבטיח להם את העולם ויראו את הבית שלהם בעוד 12 שני מבית קברות
  • 4.
    ח.ע. 27/06/2022 19:43
    הגב לתגובה זו
    ממעט האינפורמציה שקבלנו רואים שאין תכנון חכם אלא הזדמנות לקבלנים להרוויח.למשל,אין התייחסות למקומות חניה,ואין התייחסות לרווחת התושבים הגרים במתחמים המסומנים.
  • 3.
    רוען 27/06/2022 18:09
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה שאנשים מוגבלים כלכלית יכולים להשכיר דירה במחיר הוגן,מה שיקרה עכשיו שתזרקו מלא משפחות לחיות בעוני יותר קשה,בגלל חזירות על השטח.
  • 2.
    Avi 27/06/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    לא צריך שום טובות מרשויות השקר,מעדיף תבית המסריח שלי איך שהוא.
  • 1.
    אילתי ותיק 27/06/2022 17:54
    הגב לתגובה זו
    מנהלת להתחדשות עירונית , עוד שם מכובס לתפקידים נוספים שיאכלו ממשלמי הארנונה. יש גוף על אותו הסגנון שנקרא חכ"א שמנהל את הרובעים החדשים וההתנהלות בו נוראית ללא פיקוח ועקב כך בזבוז כספים נוראי.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.