אשדוד תבנה 2700 יח"ד ברובע לכיש; תקצה דירות לזוגות צעירים

ממשלת ישראל אישרה את בקשת עיריית אשדוד להפחית ב-50% את יחידות הדיור שיועדו להשכרה ארוכת טווח ברובע פארק לכיש. המשמעות - יותר דירות  ישווקו למגורים לצעירים.
תומר אמן | (4)

ברובע, אשר יוקם לאורכו של נחל לכיש במסגרת הסכם הגג בעיר, מתוכננות להיבנות כ-2700 יחידות דיור. הרובע החדש יכלול מגורים, מתחמים מסחריים, מבני ציבור וחינוך וגם קריית ספורט מתקדמת עם אצטדיון, היכל כדורסל ובריכה אולימפית. בימים אלה הקבלן אורון תשתיות ובניה החל בעבודות התשתית והפיתוח, שאמורות להימשך כשנתיים בעלות של כ-45 מיליון שקל. יחידות הדיור ברובע החדש מיועדות לשתי אוכלוסיות עיקריות: זוגות צעירים זכאי משרד השיכון במסגרת "מחיר מטרה" ולמשפרי דיור במסגרת השוק החופשי .

 

בהתאם ל"חוק לקידום הבניה במתחמים מועדפים לדיור", שהתקבלה בשנת 2016 במסגרת "תמ"ל 1062", נקבע כי 30% מתוך 2700 יחידות הדיור שאמורות להיבנות ברובע, כלומר כ-720 יחידות, אמורות להיבנות עבור שכירות ארוכת טווח. עם זאת,  לפי הוראות החוק, הממשלה רשאית להפחית את שיעור ההשכרה במתחמים חדשים במקרים חריגים, בין היתר נוכח מאפייני הישוב או היצע הדירות להשכרה ברשות המקומית.

 

בשבוע שעבר קיבלה הממשלה את ההחלטה שלאשר את בקשת עיריית אשדוד אשדוד ולהקצות 15% בלבד (במקום 30%) מסך הדירות שייבנו ברובע לדיור להשכרה. משמעות הדבר היא שכ-359 דירות יומרו מ"שכירות" ל"מכירה" וכ–50% מהם יוקצו עבור זוגות צעירים במסגרת "מחיר מטרה", כלומר לזכאי משרד השיכון. בהחלט הממשלה צוין כך: "לאור היקף ההשכרה הצפוי בעיר כמפורט לעיל ולאור הביקוש הגבוה לרכישת דירות במחיר מופחת בעיר, מוצע להפחית את שיעור יחידות הדיור להשכרה כמפורט לעיל ולייעד את המתחמים לשיווק במחיר מופחת או במסלול שיווק אחר בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל".

 

הדבר התאפשר הודות לעובדה שעיריית אשדוד, באמצעות מינהלת הסכם הגג, כבר מקדמת שני פרויקטים לטובת שכירות ארוכת טווח: ברובע י"ג (440 יחידות דיור) ובמתחם הצעירים רובע הסיטי (כ-100 יחידות דיור). על בסיס נתון זה החליטה הממשלה לצמצם את מספר יחידות הדיור לשכירות בפארק לכיש ולהמירם בדירות למכירה לזכאים. בנוסף לכך חשוב לציין שמיקום הרובע מתאים פחות לדיור לשכירות, לעומת הפרויקטים המתוכננים לשכירות, כך נמסר.

 

ראש העיר אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי: "עיריית אשדוד, באמצעות מינהלת הסכם הגג, ממשיכה לקדם פרויקטים של דיור בר השגה לרווחת דור העתיד הן במגורי קבע והן בשכירות ארוכת טווח. אני שמח שממשלת ישראל ראתה עין בעין את טובת העיר אשדוד והחליטה לצמצם את מספר יחידות השכירות ברובע פארק לכיש החדש – פרויקט הדגל של הסכם הגג באשדוד. העיר נמצאת כיום בתנופת פיתוח משמעותית ואנו ממשיכים, ביתר שאת, לקדם את יתר הפרויקטים שייבנו בעיר".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אסטלה 02/12/2021 08:56
    הגב לתגובה זו
    הכשירו את אזורי ב' א' לפינוי בינוי, האזורים אינם ראויים למגורים, ניתן להכשיר את האזורים לפנינת העיר, אין צורך לפזורה לאזורים בתוליים.
  • 3.
    ו מחלות והזהום גם במחיר לצעירים (ל"ת)
    אריאלה 01/12/2021 19:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    האם תותר נסיעה בשבת ברובע ה"צעיר"? (ל"ת)
    חרד 01/12/2021 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מיקיס 30/11/2021 15:43
    הגב לתגובה זו
    ושלא יעבדו עליכם
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.