יו"ר ריט 1: "הנדל"ן המניב בישראל יושפע לרעה במקרה של מיתון - המינוף הנמוך של קרנות הריט יעמוד לזכותן"

לקראת תיקון חוק הריט, דרור גד מתריע מפני אפליה בחוק ומסמן את היתרונת של המרת נכסים למניות

ענת דניאלי | (2)

יוזמת התיקון לחוק קרנות הריט, שבאה לקדם את ההשקעות בפרויקטים של דיור להשכרה, צפויה לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בעוד כשבועיים. שינוי החוק עשוי להוביל לכניסת קרנות ריט נוספות לשוק ההשכרה ארוכת הטווח. המטרה היא הפניית משקיעים לקרנות במקום לנדל"ן במגורים, ואולי כך לצנן במעט את שוק הדיור. השינויים בחוק נועדו לשחרר את החסמים המרכזיים שמונעים מקרנות ריט נוספות להתרומם.

חלק ניכר מהעלייה במחירי הנדל"ן מיוחס למשקיעים פרטיים שראו ברכישת דירות יעד מועדף. קרנות הריט מהוות אלטרנטיבת השקעה למשקיעים, וזאת תוך סיכון נמוך יותר, שכן קרן הריט מפוזרת יותר ומדובר בנכסים להשכרה ללא צורך בתפעול ותחזוקה.

שינוי החוק שנידון בוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן, נועד גם לפתח את שוק ההשכרה לטווח ארוך בישראל, שוק שמצוי כרגע בתהליכי התעוררות ראשוניים במסגרת 'דירה להשכיר' - החברה הממשלתית לדיור והשכרה. למעשה, כיום פועל השוק על בסיס משקיעי נדל"ן פרטיים, שרוכשים דירות ומשכירים אותן. בעולם המערבי לעומת זאת, קרנות הריט לוקחות חלק מרכזי בשוק. משכך, קידום קרנות הריט בישראל עשוי לסייע בפיתוח שוק ההשכרה לטווח ארוך. 

עם זאת, דרור גד, יו"ר ריט 1 -0.27% , מסביר בשיחה עם Bizportal כי הדבר לא צפוי להתרחש כל כך מהר: "הרצון לפתיחת קרנות חדשות קיים, ואני יודע על כאלה שמתארגנים לכך. מנגד, אין כרגע מתחמים קיימים של דיור להשכרה ולכן זה עשוי לקחת זמן מבחינת ההשפעות על הציבור. גם אם יתחילו לרכוש קרקעות עד שנראה נכסים עומדים להשכרה ייקח לפחות ארבע שנים".

השינויים המסתמנים בחוק קרנות הריט עוסקים במספר מישורים, וביניהם פטור ממע"מ במקרה של רכישת נכסים מגופים פרטיים שיוסטו לטובת הקרן. בנוסף, במקרה של העברת נכסים לקרן, מס השבח במכירה יידחה למועד מימוש המניות. כיום קרנות ריט יכולות לרכוש אך ורק נכסים ולא איגודי מקרקעין, וגם כאן השינוי יאפשר זאת. 

גד מסביר את השינויים הצפויים: "החוק כרגע כולל שלושה חלקים עיקריים, האחד לנסות ולתת הטבות לקרנות ריט שיעסקו בדירות למגורים להשכרה לטווח ארוך. החלק השני דן בנושא של השליטה בקרנות, שכן עד כה לא היה ניתן שיהיה בעל שליטה וכרגע דנים בנושא. שלישית, דחיית מס השבח למי שיכניס נכסים לריט תמורת מניות. המחשבה נכונה ואני מקווה שהיא תצליח, בארה"ב ישנן קרנות ריט שעוסקות במגורים ומדובר בקרנות גדולות וסקטור שלם ומשמעותי".

לא הכל ורוד, וגד מסמן את החסרונות בהצעת החוק: "הבעייתיות בתזכיר החוק המוצע הינו במרכיב השליטה והפיכתו לכזה שאינו מקובל בעולם. המצב הינו שרוצים למשוך בעלי נכסים נוכחיים להקים קרנות ריט חדשות על בסיס נכסים קיימים ובכך תתאפשר לאותם בעלי נכסים שליטה ארוכה בקרן עד 3 שנים. במרבית המקומות בעולם אין בעל שליטה לקרנות ריט והמניות הן של הציבור".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"יש להבין כי הצעת החוק מאפשרת לאדם להעביר את הנכסים שבבעלותו לקרן תמורת קבלת מניות בה ולדחות את תשלום מס השבח על הנכסים שהועברו עד למועד מימוש המניות שהונפקו או מימוש הנכסים. החשש הגדול שלנו הוא מהשלב שבו בעלי השליטה יקימו ריט ויעבירו את נכסיהם ביוקר תוך שמירת השליטה וקבלת הטבות מס, והמחיר יתגלגל לציבור המשקיעים".

וזה לא הכל. גד מתריע מפני אפליה בהצעת החוק: "נושא בעייתי הינו נכסים תמורת מניות המכיל אלמנט אפליה בהצעת החוק הנוכחית שלא מאפשרים להזרים נכסים לקרן ריט קיימת תמורת מניות באותם תנאי המיסוי שהחוק החדש מאפשר. רק אדם עם היקף נכסים של 200 מיליון יוכל להמירם למניות בהקמת קרן ריט ואילו אדם עם נכס בערך של כ-50 מיליון לא יוכל להפכו למניות ריט ויש בכך אלמנט מפלה". 

מדוע אין כמות משקיעים בקרנות ריט כמו בנדל"ן למגורים?

"אנשים מבינים כי המשמעות של השקעה בנדל"ן היא רכישת דירה וזוהי למעשה התרבות בישראל. קרנות ריט הינן חדשות בישראל, בהשוואה לארה"ב ששם הקרנות פעילות כבר 60 שנה. רמת התפוצה בישראל שונה לחלוטין בהתייחסות לדירות בכלל ודירות להשקעה בפרט. לא חושב שאנשים חשופים לאופציה של השקעה בריט. כמו כן, הקרנות בישראל עוסקות רק בנדל"ן מניב ומסחרי ולא למגורים. זאת משום שהתשואה במגורים היא כמחצית מאשר בסקטורים האחרים".

 

השקעה בריט זהה להשקעה בנדל"ן מניב?

"אנשים פרטיים משקיעים יותר ויותר בקרנות ריט ברגע שהם מבינים כי מדובר בהשקעה הדומה לנדל"ן מניב. החוק של הריטים ממוקד; נדל"ן מניב, פעילות שעיקרה בישראל - מקסימום 25% השקעה בחו"ל וקבלת דיבידנד. כמו כן, לא יהיה יותר מ-60% חוב במאזן הנכסים ולכן שיעור המינוף הוא מוגבל. ארבעת החוקים האלה מתחברים למשוואה המאפשרת נדל"ן מניב בסיכון נמוך, כאשר החוק החמישי אומר שקרנות ריט בישראל לא יהיה בהן בעל שליטה, לא רק שאדם אחד לא יחזיק 50% אלא גם 5 אנשים לא יחזיקו 50% (Five or fewer rule REIT)".

מהן ההשפעות של התרחבות שוק המשרדים והטענות לאפשרות של היצף בשוק על קרנות הריט?

"אני לא יודע מה יהיו ההשלכות בעתיד ואנחנו כריט 1 פחות מושפעים מכך בגלל פיזור נכסים גיאוגרפים, ומבני משרדים מהווים רק כמחצית התיק ומרביתם אינם בת"א".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שכח להזכיר 50% מס מהדיבידנדים=בריחת משקיעים (ל"ת)
    ותשואה מינימלית 01/03/2016 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע מאוכזב 01/03/2016 16:28
    הגב לתגובה זו
    המס על דיוידנד או רווח הון במכירת מניות ריט גבוה בהרבה מ- 25% מה שמוריד בהרבה את כדאיות ההשקעה למשקיעים פרטיים
צחי אבו. קרדיט: יובל אליאסצחי אבו. קרדיט: יובל אליאס

אבו פמילי ריט רוכשת 35 דירות באשדוד תמורת 46 מיליון שקל

קרן הריט בשליטתו של צחי אבו מתרחבת: הדירות יושכרו ל-5 שנים בתשואה של כ-5.2% צמוד למדד לשנה; העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים ולחזק את ה-NOI של החברה

צלי אהרון |

קרן אבו פמילי ריט , שבשליטת היזם צחי אבו, ממשיכה להתרחב ומדווחת על רכישה משמעותית נוספת בתחום המגורים להשכרה. דירקטוריון הקרן אישר את רכישתן של 35 דירות במתחם מגורים באשדוד, בתמורה כוללת של 46 מיליון שקל (כולל מע"מ). נראה כי מדובר במהלך נוסף במסגרת האסטרטגיה של הקרן להגדיל את פורטפוליו הנכסים המניבים שלה ולבסס את פעילותה בשוק השכירות לטווח ארוך.

התמורה תשולם בשני שלבים: 15 מיליון שקל במועד החתימה ו-31 מיליון שקל נוספים בתוך 90 יום ממועד כניסת ההסכם לתוקף, בכפוף להשלמת התנאים המתלים, מסירת החזקה והמצאת האישורים הנדרשים. 

את העסקה מתכננת הקרן לממן באמצעות הנפקת אג"ח או מימון בנקאי, בהתאם לתנאי השוק ולמדיניות המימון שלה.במסגרת התנאים שסוכמו, כל 35 הדירות יושכרו לתקופה של חמש שנים, בהסכמי שכירות שיניבו תשואה שנתית של כ-5.2% צמודה למדד, נתון הנחשב לגבוה יחסית בשוק השכירות המקומי. בקרן מציינים כי השלמת העסקה צפויה לתרום לשיפור תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ולחזק את ה-NOI (רווח תפעולי נקי מנכסיה של החברה) כבר בטווח הקרוב.

נכון להיום כולל הפורטפוליו של הקרן כ-1,074 דירות בפריסה ארצית, מתוכן 368 דירות מניבות ב-5 פרויקטים פעילים, 324 דירות בשלבי בנייה שונים ו־381 דירות בשלבי תכנון. הנכסים פרוסים בערים חיפה, רחובות, בית שמש, אילת ואשדוד. מה שככל הנראה מעניק לקרן פיזור גיאוגרפי רחב ויציבות תזרימית.

בנוסף, הקרן נמצאת בימים אלו בהליך מיזוג מתקדם עם החברה הציבורית "הודיית הארץ". לפי מתווה העסקה, בעלי המניות של אבו פמילי ריט יקבלו כ-88% ממניות החברה הממוזגת, לצד תמורה כספית נוספת. המיזוג צפוי להעניק לקרן יתרון משמעותי בנגישות לשוק ההון ולמקורות מימון עתידיים, ולחזק את מעמדה כאחת מהשחקניות המרכזיות בתחום הנדל"ן להשכרה לטווח ארוך בישראל.

דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.