עיריית ת"א במבצע ענק לפינוי משרדים מדירות - בכמה יח"ד מדובר?

על פי נתוני הארנונה בכל העיר קיימות כ-190 אלף דירות מגורים. העירייה החלה להגיש תביעות כנגד עסקים הפועלים בדירות ללא הרשאה
לירן סהר |

מפנים את המשרדים מהדירות - ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי הנחה להגביר את האכיפה כנגד עסקים הפועלים בדירות מגורים בניגוד לחוק, זאת כחלק מהפעילות העירונית להגדלת היצע הדירות בעיר.

בעקבות כך החלה עיריית תל אביב-יפו להגחש תביעות פינוי כנגד עסקים הפועלים בדירות מגורים ללא הרשאה חוקית לכך. הכוונה לדירות ששימושן אינו תואם תכנית בנין עיר או שאין להן אישור לשימוש חורג, כאשר העירייה מתכוונת לטפל בתופעה בכל חומרת הדין.

ע"פ נתוני הארנונה, בכל העיר קיימות כ-190,000 דירות מגורים. מתוכן כ- 1,150 דירות באזורי המגורים המובהקים בעיר ממוקמות מעל קומת קרקע ואינן משמשות למגורים אלא לשימושים אחרים כגון משרדים (כ- 70%), מרפאות, שרותי ציבור, מלאכה, אחסנה וכדומה. רוב הדירות שאינן משמשות למגורים (כ-750 יחידות דיור) פועלות במרכז העיר. לאותן דירות תערך בדיקה לבדיקת חוקיותן וכנגד עסקים הפועלים בדירות מגורים ללא הרשאה חוקית יוגשו תביעות פינוי.

פעילות זו הינה חלק מהתכנית העירונית למציאת פתרונות להגדלת היצע הדיור בעיר, הכוללת: הקמת דיור השגה, חלוקת מלגות דיור, הקמת אלפי חדרי מעונות לסטודנטים, עידוד בניית דירות קטנות והעלאת הארנונה לדירות ריקות.

רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה, אמרה בנוגע למבצע: "ההחלטה הזו היא עדות נוספת לצורך המיידי בשטחי משרדים בת"א. פינוי עסקים אלו מעלה את הצורך בעוד כ:100-150 אלף מ"ר באופן מיידי ולזה יש להוסיף שטחים משרדיים שירצו להתפנות מהמתחם שסביב איזור בית גיבור בדרום העיר. כל זה יחד יצריך לפחות 200 אלף מ"ר של משרדים. לכן מי שטוען שלא יהיה ביקוש למשרדים טועה ומטעה."

דגני ממשיכה: "בחמש השנים הקרובות תסתיים בנייה של כ-600 אלף מטר משרדים בת"א שהם כ-125 אלף מטר בשנה. כ-100 אלף משמשים לצריכה שוטפת בשל גידול מס' העסקים בעיר ועוד כ-25 אלף מטר על חשבון החסר הקיים בשטחי משרדים היום. על שוק המשרדים אסור להסתכל על טווח קצר- השנה הנוכחית והשנתיים הקרובות אלא לבחון אותו לטווח של 5-10 שנים לפחות. היזמים שמשקיעים היום במשרדים אינם בוחנים את התשואות בשנתיים הקרובות אלא משקיעים לטווח הארוך.,

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


מטרו
צילום: מטרו

חברות התשתיות עומדות להסתער - מכרזי ענק של 65 מיליארד שקל על המטרו

הפרויקט שאמור לשנות את פני התחבורה בגוש דן: כל הפרטים על מכרז המטרו הגדול בישראל

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו

מכרז ענק בהיקף של 65 מיליארד שקל יוצא לדרך כחלק מפרויקט המטרו. הפרויקט שעליו מדווח מתמקד בשלב א' של רשת המטרו באזור מטרופולין גוש דן, מערכת שנועדה להוות נדבך משמעותי במערכת התחבורה הציבורית במרכז הארץ. הרשת כוללת שלושה קווים תת-קרקעיים, קו M1, קו M2 וקו M3, אשר בתכנון יהיו באורך כולל של כ-150 ק"מ ויכללו כ-109 תחנות.

הרשת מיועדת לשרת כ-24 רשויות מקומיות באזור גוש דן והסביבה, במטרה להפוך את התחבורה הציבורית למתחרה אמיתית של הרכב הפרטי. הפרויקט נחשב לעצום בהיקפו עם עלות כוללת מוערכת של מעל ל-150 מיליארד שקלים. השלב הנוכחי כולל הקמה של כ-78 ק"מ של מנהרות כפולות ו-59 תחנות תת-קרקעיות, במסגרת מיזם בהיקף של כ-65 מיליארד שקלים. מדובר בבוננזה ענקית לחברות התשתיות שלמעשה הצמיחה שלהן בהכנסות כמעט מובטחת. 

חברת נת"ע פתחה הליך מיון מוקדם עבור חבילות העבודה הראשונות במיזם. במסגרת זו ייבחרו הקבוצות והחברות שיוזמנו להתמודד במכרזים הבאים. הצעד הזה מאפשר סינון ראשוני של שחקנים לפי קריטריונים כמו ניסיון בהקמת מנהרות ומתחמי תחנות, יכולת כלכלית, ניהול סיכונים ועמידה בדרישות בטיחות ותשתית.


השקעות ענק בתשתיות

במקביל, כבר פורסמו מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים, כולל מכרז שיפוץ של כ-27,000 דירות הנמצאות בקרבת תוואי המטרו כדי למזער את ההפרעה לתושבים. הוועדה המנהלת של הפרויקט אישרה ביוני 2022 את פרסום המכרז לניהול ותכנון הקווים.

מדובר באתגר הנדסי אדיר של הקמת מאות קילומטרים של תשתית תת-קרקעית בתוך סביבת מטרופולין פעילה וצפופה. חפירת המנהרות הכפולות משלבת טכנולוגיות קידוח מתקדמות, חפירות שטח פתוח ותיאום מורכב עם מערכות קיימות של מים, ביוב, חשמל ותקשורת. התחנות התת-קרקעיות החדשניות תפעלנה כמרחבי תחבורה המקשרים לתחבורה הציבורית הקיימת, כולל אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת ישראל, תוך חיבור למרכזי מגורים ותעסוקה.