מנכל מינהל התכנון רפי אלמליח
צילום: לעמ

עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים

הוועדה המחוזית דרום אישרה תוכנית מתאר אסטרטגית למועצה האזורית שדות נגב - הכוללת הקמת יישוב חדש, תוספת של כ-4 אלף דירות, הרחבת אזורי תעסוקה ותיירות, ופיתוח מסיבי של תשתיות בעוטף עזה, כחלק מחיזוק ההתיישבות בעוטף; וגם - מה המשמעות ליישובים שיוקמו?



צלי אהרון | (3)


צעד לחיזוק יישובי עוטף עזה: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה למתן תוקף את תוכנית המתאר הכוללת למועצה האזורית שדות נגב. מדובר בתוכנית אסטרטגית רחבה, ביוזמת מינהל התכנון ובשיתוף המועצה, שנועדה לתכנן את עתיד האזור בעשורים הקרובים.

התוכנית משתרעת על שטח של כ-113 אלף דונם וצופה אוכלוסייה עתידית של כ-24 אלף תושבים, מדובר על תוספת של כמעט פי שניים ממספר התושבים כיום. המהלך המרכזי בתוכנית: הקמת יישוב קהילתי חדש בשם "אופיר", שיימצא ממזרח לקיבוץ סעד ומצפון לדרך 25.

זהו אחד המהלכים הבולטים בתוכנית, גם מבחינה תכנונית, וגם כסמל למדיניות לאומית של ביסוס ההתיישבות בעוטף עזה.

בנוסף: אזור תעשייה חקלאי


לצד זאת, יתווספו כ-4 אלף דירות נוספות ביישובי המועצה הקיימים, במטרה לאפשר גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה חדשה. במישור הכלכלי-תעסוקתי, כוללת התוכנית הרחבה של אזור התעשייה האזורי נ.ע.מ, המשותף למספר רשויות בסביבה.

כמו כן, יוקם אזור תעשייה חקלאי חדש בהיקף של כ-700 דונם בשטח מושב שובה. מהלך שמבקש לשלב בין חקלאות מתקדמת, טכנולוגיה ותעסוקה מקומית.בתחום התיירות, מציעה התוכנית פיתוח מוקדי אירוח כפרי ותיירות במספר יישובים, בהם שוקדה, יושיביה, סעד ועלומים.


יוקמו מתחמים לתיירות פנים, לצד שבילים ומסלולי הליכה בנוף הפתוח, בראשם אזור יער שרשרת, פארק נחל גרר, שנועד להוות מוקד טבע, נופש ופנאי לתושבי המועצה והאזור כולו.

מטרת התוכנית, לפי מינהל התכנון, היא להעניק למועצה האזורית שדות נגב אופק תכנוני ברור, עם כלים לצמיחה ברת־קיימא תוך שמירה על השטחים הפתוחים ואיכות החיים של התושבים.


השקעה אסטרטגית


אישור תוכנית המתאר לשדות נגב עשוי לייצר מנוע צמיחה כלכלי חדש בעוטף עזה, עם השפעה רחבה על שוק העבודה, שוק הקרקעות וההשקעות האזוריות.

ההרחבה המשמעותית של אזורי תעשייה,כולל הקמת אזור תעשייה חקלאי בהיקף של כ-700 דונם, לא רק תוסיף מאות מקומות עבודה, אלא עשויה למשוך שחקנים עסקיים מתחום האגרו-טק, הלוגיסטיקה והייצור הקל, שיחפשו להקים פעילות בסביבה מועדפת ומסובסדת.

במקביל, תוספת של כ-4 אלף דירות בעשרות יישובים, בנוסף להקמת יישוב חדש - צפויות להעלות את הביקוש לשירותים, לתעסוקה מקומית ולתשתיות תחבורה ומסחר.

המשמעות: הזרמת תקציבי פיתוח ממשלתיים וביקוש יזמי מוגבר, שיכולים להפוך את האזור ממוקד ספר בטחוני, לאזור כלכלי מתפתח עם פוטנציאל נדל"ני ברור.

כבר כיום ניכרת מגמה של כניסת יזמים פרטיים לתחום האירוח הכפרי, כאשר הרחבת השימושים התיירותיים לפי התוכנית. במיוחד ביישובים כמו שוקדה ויושיביה - עשויה להפוך את העוטף ליעד מבוקש גם מבחינת השקעות תיירות ואירוח.



יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, עודד פלוס, מסר: "תוכנית המתאר הכוללנית למועצה האזורית שדות נגב הינה צעד משמעותי בקידום עתיד המועצה והאזור כולו במיוחד על רקע אירועי השבעה באוקטובר. התוכנית מייצרת פלטפורמה למשיכת אוכלוסיה חדשה ובין היתר הקמתו של ישוב חדש".


מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, מסרה: "תוכנית המתאר הכוללנית מהווה אבן דרך משמעותית בפיתוח העתידי של מרחב הנגב המערבי ותאפשר את חיזוק המועצה והמשך הצמיחה במכלול ההיבטים, מגורים, תעסוקה ותיירות תוך שמירה על השטחים הפתוחים והבטחת איכות חיים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רק טל אביב (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נועה 13/07/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר לא בחומה ומגדל גם לא בעוטף.
  • 1.
    אנונימי מהדרום 13/07/2025 18:14
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי הם יוצרים תוכניות להרחיב את המגן האנושי שהממשלה יצרה נגד טיפטופים ומחבלים
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

רמלה
צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום  המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל. 

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי. 

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי.