מנכל מינהל התכנון רפי אלמליח
צילום: לעמ

עוטף עזה מתרחב: תוכנית חדשה ל-24 אלף תושבים

הוועדה המחוזית דרום אישרה תוכנית מתאר אסטרטגית למועצה האזורית שדות נגב - הכוללת הקמת יישוב חדש, תוספת של כ-4 אלף דירות, הרחבת אזורי תעסוקה ותיירות, ופיתוח מסיבי של תשתיות בעוטף עזה, כחלק מחיזוק ההתיישבות בעוטף; וגם - מה המשמעות ליישובים שיוקמו?



צלי אהרון | (3)


צעד לחיזוק יישובי עוטף עזה: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה למתן תוקף את תוכנית המתאר הכוללת למועצה האזורית שדות נגב. מדובר בתוכנית אסטרטגית רחבה, ביוזמת מינהל התכנון ובשיתוף המועצה, שנועדה לתכנן את עתיד האזור בעשורים הקרובים.

התוכנית משתרעת על שטח של כ-113 אלף דונם וצופה אוכלוסייה עתידית של כ-24 אלף תושבים, מדובר על תוספת של כמעט פי שניים ממספר התושבים כיום. המהלך המרכזי בתוכנית: הקמת יישוב קהילתי חדש בשם "אופיר", שיימצא ממזרח לקיבוץ סעד ומצפון לדרך 25.

זהו אחד המהלכים הבולטים בתוכנית, גם מבחינה תכנונית, וגם כסמל למדיניות לאומית של ביסוס ההתיישבות בעוטף עזה.

בנוסף: אזור תעשייה חקלאי


לצד זאת, יתווספו כ-4 אלף דירות נוספות ביישובי המועצה הקיימים, במטרה לאפשר גידול טבעי וקליטת אוכלוסייה חדשה. במישור הכלכלי-תעסוקתי, כוללת התוכנית הרחבה של אזור התעשייה האזורי נ.ע.מ, המשותף למספר רשויות בסביבה.

כמו כן, יוקם אזור תעשייה חקלאי חדש בהיקף של כ-700 דונם בשטח מושב שובה. מהלך שמבקש לשלב בין חקלאות מתקדמת, טכנולוגיה ותעסוקה מקומית.בתחום התיירות, מציעה התוכנית פיתוח מוקדי אירוח כפרי ותיירות במספר יישובים, בהם שוקדה, יושיביה, סעד ועלומים.


יוקמו מתחמים לתיירות פנים, לצד שבילים ומסלולי הליכה בנוף הפתוח, בראשם אזור יער שרשרת, פארק נחל גרר, שנועד להוות מוקד טבע, נופש ופנאי לתושבי המועצה והאזור כולו.

מטרת התוכנית, לפי מינהל התכנון, היא להעניק למועצה האזורית שדות נגב אופק תכנוני ברור, עם כלים לצמיחה ברת־קיימא תוך שמירה על השטחים הפתוחים ואיכות החיים של התושבים.


השקעה אסטרטגית


אישור תוכנית המתאר לשדות נגב עשוי לייצר מנוע צמיחה כלכלי חדש בעוטף עזה, עם השפעה רחבה על שוק העבודה, שוק הקרקעות וההשקעות האזוריות.

ההרחבה המשמעותית של אזורי תעשייה,כולל הקמת אזור תעשייה חקלאי בהיקף של כ-700 דונם, לא רק תוסיף מאות מקומות עבודה, אלא עשויה למשוך שחקנים עסקיים מתחום האגרו-טק, הלוגיסטיקה והייצור הקל, שיחפשו להקים פעילות בסביבה מועדפת ומסובסדת.

במקביל, תוספת של כ-4 אלף דירות בעשרות יישובים, בנוסף להקמת יישוב חדש - צפויות להעלות את הביקוש לשירותים, לתעסוקה מקומית ולתשתיות תחבורה ומסחר.

המשמעות: הזרמת תקציבי פיתוח ממשלתיים וביקוש יזמי מוגבר, שיכולים להפוך את האזור ממוקד ספר בטחוני, לאזור כלכלי מתפתח עם פוטנציאל נדל"ני ברור.

כבר כיום ניכרת מגמה של כניסת יזמים פרטיים לתחום האירוח הכפרי, כאשר הרחבת השימושים התיירותיים לפי התוכנית. במיוחד ביישובים כמו שוקדה ויושיביה - עשויה להפוך את העוטף ליעד מבוקש גם מבחינת השקעות תיירות ואירוח.



יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, עודד פלוס, מסר: "תוכנית המתאר הכוללנית למועצה האזורית שדות נגב הינה צעד משמעותי בקידום עתיד המועצה והאזור כולו במיוחד על רקע אירועי השבעה באוקטובר. התוכנית מייצרת פלטפורמה למשיכת אוכלוסיה חדשה ובין היתר הקמתו של ישוב חדש".


מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, מסרה: "תוכנית המתאר הכוללנית מהווה אבן דרך משמעותית בפיתוח העתידי של מרחב הנגב המערבי ותאפשר את חיזוק המועצה והמשך הצמיחה במכלול ההיבטים, מגורים, תעסוקה ותיירות תוך שמירה על השטחים הפתוחים והבטחת איכות חיים".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רק טל אביב (ל"ת)
    אנונימי 13/07/2025 22:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נועה 13/07/2025 18:56
    הגב לתגובה זו
    אנחנו כבר לא בחומה ומגדל גם לא בעוטף.
  • 1.
    אנונימי מהדרום 13/07/2025 18:14
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי הם יוצרים תוכניות להרחיב את המגן האנושי שהממשלה יצרה נגד טיפטופים ומחבלים
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.