פאנל סולארי
צילום: Pixbay

לראשונה: המדינה תחייב התקנת פאנלים סולאריים על בניינים חדשים

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תקנות שיחייבו כל בניין חדש שאינו למגורים וכל בית מגורים צמוד קרקע בהתקנת מערכות סולאריות, כחלק מהמאמץ להאיץ את המעבר של המשק הישראלי לאנרגיה מתחדשת
איתן גרסטנפלד | (6)

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היום תקנות שקודמו על ידי מינהל התכנון, שיחייבו כל בניין חדש שאינו למגורים וכל בית מגורים צמוד קרקע בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות הרב נתן אלנתן, אישרה את התקנות החדשות, אשר קובעות כי כל בניין חדש שאינו למגורים ושטח הגג שלו עולה על 250 מ"ר, יחויב בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. בנוסף, התקנות מחייבות הקמת מתקן פוטו וולטאי גם בבנייה חדשה צמודת קרקע למגורים, אשר שטח הגג שלה 100 מ"ר, בהיקף מינימאלי של 5 קילו-וואט.

התקנות מחריגות מקרים בהם התקנות לא יחולו - לדוגמא, סככות או תוספות למבנים לשימור, וכן מעניקות למהנדס העיר סמכות להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע פטור מהקמת המיתקן הפוטו וולטאי, לדוגמא במקרים בהם הבניין בעל ערכיות אדריכלית ייחודית או שהגג, כולו או חלקו, מיועד לבינוי בעתיד לפי תכנית והקמת המיתקן תפגע באפשרות למימושה של תוכנית זו.

​רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון. קרדיט: לע"מ 

במשרד האנרגיה מעריכים כי התקנות יביאו להקמת עשרות אלפי מתקנים נוספים לייצור אנרגיה מתחדשת בהספק מותקן כולל של עד 3,500 מגה וואט עד שנת 2040. מה שעשוי להביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ-35,000 דונם. לצד זאת, הייצור בקרבת הצריכה יחסוך השקעות של מיליארדי שקל בהקמת תשתיות רשת החשמל אשר תופסות שטחים גדולים ויתרום לביזור משק האנרגיה ובכך לחיזוק חוסנו.

כמו כן, במינהל התכנון מציינים כי למהלך צפויות מגוון רחב של תועלות, וביניהן מיצוי פוטנציאל ייצור אנרגיה מתחדשת על גגות מבנים, תוך חיסכון במשאב הקרקע; הפחתת פליטות וזיהום אוויר ועמידה ביעדים הלאומיים בתחום; מקור הכנסה אטרקטיבי ובטוח לאזרחים; ביזור משק האנרגיה והגדלת חוסנו; ושיפור ההיערכות למעבר של משקי הבית לתחבורה חשמלית.

התקנות אושרו בהמשך להחלטת ממשלה משנה שעברה, שנועדה להאיץ את המעבר של המשק הישראלי לאנרגיה מתחדשת. התקנות קודמו במשך השנתיים האחרונות על ידי אגף תקנות בחטיבת הרגולציה במינהל התכנון, בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה והתשתיות המשרד להגנת הסביבה ורשות החשמל, ולאחר התייעצות עם איגוד חברות אנרגיה ירוקה.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "מדובר בבשורה למשק האנרגיה והחשמל, בוודאי בעת הזאת, שקיימת חשיבות רבה לשמירת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. המהלך יתרום הן לתושב, שיוכל לייצר בעצמו חשמל, והן למדינה, באמצעות אלפי מגה-וואט באנרגיה מתחדשת שיוזרמו לרשת החשמל".   

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אק 23/08/2024 20:06
    הגב לתגובה זו
    החברה נתקעה עם מלאים של מערכות ישנות, תזרים החברה לא טוב, אז אפשר ליצור לובי בישראל ולמכור כאן מלאי מת ביוקר
  • 5.
    ג'ק 14/08/2024 16:52
    הגב לתגובה זו
    ישראל מדינה שידעה להמציא את הדוד שמש נרדמה בנושא אנרגיה סולארית . מוטב מאוחר ויהיה בהצלחה .
  • 4.
    מיכל 07/08/2024 08:41
    הגב לתגובה זו
    זה לא דוד שמש של ארבעת אלפים שקל . זו מערכת של שבעים שמונים אלף שקל שגם מונעת ממני את השימוש בגג ואת ההנאה ממנו . השאירו את זה לכוחות השוק . אל תתערבו גם בזה
  • 3.
    תסבסד עלות הקמה (ל"ת)
    בושה 07/08/2024 05:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הזוי, דיקטטוריה במלוא המילה (ל"ת)
    *** 06/08/2024 19:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עשהאל כהן 06/08/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    נו באמת, עכשיו כופים אג'נדה "ירוקה" נוספת שתייקר עוד יותר את הנדלן בישראל?
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.