מוהליבר יהוד. קרדיט:3DVISIONמוהליבר יהוד. קרדיט:3DVISION

היתרי בנייה ראשונים ביהוד: יוצא לדרך פרויקט של 1,344 דירות

חברת ענב קיבלה היתר להריסת מבנים ולהקמת 271 דירות חדשות במתחם מוהליבר - השלב הראשון מתוך חמישה בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול בעיר. בהמשך תקום שכונה חדשה עם מוסדות חינוך, פארקים ושטחי מסחר



צלי אהרון | (2)


התחדשות העירונית ביהוד: חברת ענב קיבלה היתר בנייה ראשון בפרויקט מוהליבר בעיר, אחד ממיזמי הדגל של עיריית יהוד מונוסון. במסגרת ההיתר, יהרסו שישה בניינים ישנים הכוללים 72 דירות, ובמקומם ייבנו ארבעה בנייני מגורים בני 14 קומות, עם 271 דירות חדשות.

הבניינים החדשים יציעו לדיירים מגוון שירותים קהילתיים: חדר כושר, חדר יצירה, חדר מוזיקה, חללי עבודה משותפים, שדרה ירוקה ושטחי מסחר בחזית. מדובר בשלב ראשון מתוך חמישה, כחלק מהתוכנית המאושרת של הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), הכוללת הריסה של 336 דירות ישנות ובניית 1,344 דירות חדשות.

התוכנית המקיפה כוללת גם הקמת מוסדות חינוך: אשכול גנים ובתי ספר - לצד שטחים ירוקים, רשת שבילי אופניים, ושטחי מסחר. המתחם ממוקם בין רחוב מוהליבר ממערב, מושב מגשימים ואזור התעשייה ממזרח, רחוב בן גוריון מצפון ותחנת כיבוי האש ומתחם HP מדרום.

חברת ענב מקדמת חמישה מתחמים בפרויקט מוהליבר, שבמסגרתם ייהרסו כ־270 דירות ישנות וייבנו כ־1,065 דירות חדשות. שני מתחמים נוספים, בשיתוף עם חברת קרדן, צפויים לצאת לביצוע בחודשים הקרובים ויכללו 491 יחידות דיור.

לדברי ניר סדלר, סמנכ"ל התחדשות עירונית בענב: "זה לא רק פרויקט מגורים, אלא תרומה אמיתית לעתיד העיר ולשיפור איכות החיים בה. אנחנו מודים לעירייה על שיתוף הפעולה והרוח הגבית".

יהוד נמצאת כיום בעיצומו של מהלך רחב להתחדשות עירונית, שבמסגרתו מתוכננת תוספת משמעותית של אלפי דירות חדשות, לצד מסחר, תשתיות ציבוריות ושטחים פתוחים. פרויקט מוהליבר נחשב לאחד המרכזיים שבהם.



מה קורה באזור הפרויקט?


פרויקט מוהליבר לא רק מוסיף אלפי דירות ליהוד - אלא משנה את פניה של שכונה ישנה שהתאפיינה עד כה בבנייה נמוכה יחסית, תשתיות מיושנות ומרחב ציבורי מוזנח. המתחם, שבעבר כלל בעיקר שיכונים בני 3-4 קומות עם חניות פתוחות, מדרכות צרות ותחושת דחיסות. עתיד להפוך לשכונה מודרנית עם רחובות רחבים, שדרה ירוקה, שטחי מסחר בקומת הקרקע, מוסדות ציבור ושבילי אופניים.

התוכנית משתלבת באסטרטגיה העירונית של יהוד מונוסון לעירוב שימושים,מגמה שהולכת ונתרחבת בעוד אזורים וביניהם גם תל אביב - שמשלב מגורים, מסחר, קהילה ותעסוקה, תוך עידוד תנועה רגלית ושימוש בתחבורה ציבורית. לפי התכנון, השדרה הירוקה שתחצה את הפרויקט לאורכו תחובר לרשת שבילי אופניים עירונית, ותאפשר נגישות רגלית נוחה לגנים, לבתי הספר, למרכזים המסחריים ואף לתחנות אוטובוס עתידיות.

במקביל, הרשות המקומית צפויה להשקיע גם בתשתיות נלוות, כולל כבישים חדשים, פתרונות ניקוז, חניונים ומבני ציבור.



איך זה עובד?


ניהול פרויקט כזה, בקנה מידה של מאות דירות, בלב שכונה קיימת - נחשב לאתגר די גדול. גם מבחינה לוגיסטית, הנדסית וחברתית. השלב הראשון כולל הריסה של שישה בניינים ישנים, כאשר הדיירים הוותיקים כבר פונו, ובמקומם יוקמו ארבעה בניינים כאמור.

בשלב זה מתבצעות עבודות דיפון וחפירה, תוך ניסיון להפחתת רעש ואבק, ושמירה על נגישות לתושבים המתגוררים בצמוד למתחם הפעיל. את הביצוע מובילה חברת ענב, ובפרויקטים הבאים היא צפויה לפעול גם בשיתוף עם חברת קרדן (2 מהם) ואת השאר לבדה.

לוחות הזמנים שנמסרו מצביעים על כך שהשלב הראשון של הפרויקט (271 יח"ד) צפוי להיות מאוכלס תוך כ־3-4 שנים, בעוד יתר המתחמים יצאו לדרך בהדרגה - בהתאם להיתרים ולמתקדמות מול הדיירים והעירייה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 10/07/2025 08:21
    הגב לתגובה זו
    אני עובד ביהוד.רואה את התחדשות העיר.לא תמא אלא פינוי ובינוי.כל הכבוד לעיר
  • אנונימי 10/07/2025 14:49
    הגב לתגובה זו
    הקו הסגול חייב להפתח בזמן אחרת צב בקומה ינוע יותר מהר מכל מסכן שינסה לצאת מהבית שלו ביהוד בשעות הבוקר
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, אבי כהן־סקאלי, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

עדי גזית. קרדיט: גדי סיירהעדי גזית. קרדיט: גדי סיירה
ראיון

עדי גזית, מנכ״ל ברקת: ״לאחר המלחמה צפוי שגשוג בשוק המגורים - הביקושים מעולם לא נעלמו״

החברה חוגגת עשור להקמתה, דיברנו בין היתר על העסקה הנוכחית, הזינוק בהיקפי המימון שהחברה מעמידה ליזמים, על פרויקטי הענק בשדה דב ובכיכר המדינה; וגם - מה הוא חושב על ירידת הריבית הצפויה: ״יחזיר לשוק עוד משקיעים״

צלי אהרון |
נושאים בכתבה עדי גזית ברקת

חברת ברקת ברקת 0%   העוסקת בהעמדת מימון בענף הנדל״ן - חוגגת השנה עשור להקמתה, ובמונחים של שוק האשראי החוץ בנקאי, מדובר כבר בתקופה שהופכת אותה לשחקנית ותיקה עם קבלות. מה שהתחיל ב-2015 והוקם על ידי רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס נשואה, יחד עם המנכ"ל עדי גזית, הפך בשנים האחרונות לגורם משמעותי בשוק אשר מגלגל מיליארדי שקלים בשנה. ברקת ביססה לעצמה מעמד של גוף מימון גמיש, מהיר וכזה שנותן ליזמי הנדל״ן פתרון שלפעמים עדיף על זה של הבנקים. כזה שמדבר באותה שפה עם היזמים, ומצליח לספק פתרונות שהבנקים הגדולים מתקשים לפעמים. וכעת היא מעמידה הלוואת גישור בהיקף של 30 מיליון שקל לחברת YBOX לצורך מימון העסקה לרכישת עד 50% מזרוע ההתחדשות העירונית של קבוצת דמרי.

בענף שמזוהה בדרך כלל עם בנקים ועם בירוקרטיה,  נראה שברקת נכנסה למקום שבו נוצר ואקום: קבוצות רכישה, בעלי קרקע ויזמים שלא הצליחו להשיג מימון לפרויקטים גדולים -מצאו בה את הכתובת. עם השנים החברה התפתחה והפכה לגוף מלווה מרכזי בפרויקטים מהבולטים בישראל, בהם כיכר המדינה בתל אביב. מדובר על אשראי בגובה של למעלה מ-2 מיליארד שקל, ופרויקט שדה דב, שבו היא מעניקה מסגרות אשראי של מעל מיליארד שקל בשיתוף עם גופים מוסדיים כמו מגדל, מנורה ועמיתים.

המודל פשוט אבל חכם: במקום להיות עוד גורם מממן, ברקת רואה את עצמה כשותפה לכל דבר. גזית מגדיר זאת היטב כשהוא אומר: ״בלי המימון שלנו אין פרויקט - אנחנו חלק מהעסקה, לא רק הגוף שמעמיד את הכסף״. הגישה הזו מאפשרת לה לבנות מערכות יחסים ארוכות טווח עם היזמים, לתפור לכל אחד מהם פתרון פיננסי ייחודי ולהפוך לחלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה והיזמות עצמה.

במהלך השנים האחרונות, לצד צמיחה בהיקף תיק האשראי וברווחיות, גם התחרות בענף התחזקה: גופים כמו פנינסולה, אמפא קפיטל וגמא מתחרים על אותם יזמים, אך ברקת בוחרת להישאר נאמנה לגישה היזמית שלה - עם דגש על פרויקטים מורכבים, ליווי הדוק ושיתוף פעולה עם המוסדיים. עכשיו, כשהריבית מתחילה להראות סימני ירידה והמלחמה מתקרבת לסיומה, גזית מאמין שהביקושים החזקים ייעורו מחדש, ושברקת תמשיך למלא את החלל שבין הבנקים לבין היזמים.

עדי, נתחיל מהחדשות של היום: העסקה עם YBOX ודמרי. מה עומד מאחוריה?