פרויקט פינוי בינוי בירושלים HNCity ;קרדיט הדמייה: BOLD 3Dפרויקט פינוי בינוי בירושלים HNCity ;קרדיט הדמייה: BOLD 3D

יסודות ומנורה יעמידו מימון של חצי מיליארד שקל לפרויקט פינוי-בינוי בירושלים

הפרויקט יכלול הריסת בניין ישן ובניית שני מגדלים חדשים בשכונת פת בירושלים, עם 143 דירות, שטחי מסחר, מבני ציבור ועיצוב ייחודי בהשראת עולם המוזיקה

אביחי טדסה |

קבוצת יסודות חתמה על הסכם הענקת מימון וערבויות של כחצי מיליארד שקל בשיתוף עם מנורה מבטחים לפרויקט התחדשות עירונית של חברת HNCity. הפרויקט ממוקם ברחוב ברל לוקר 13 בשכונת פת בירושלים. במסגרת הפרויקט ייהרס בניין ישן שנבנה בשנות ה-60 ובו 24 יח"ד ובמקומו ייבנה מגדל המתנשא לגובה של 24 קומות לצד בניין של 10 קומות, שיכללו סה"כ של 143 יח"ד, שטחי מסחר ומבני ציבור.


לאחרונה התקבל היתר בנייה מלא לפרויקט והצפי שההריסה תחל בשבועות הקרובים. הדיירים הוותיקים ייהנו מדירות חדשות עם תוספת שטחים המקובלת לאזור, מפרט גבוה, מחסן, חנייה וקרן ניהול לכ-25 שנים. תמהיל הדירות מגוון ויכלול בעיקר דירות 4-5 חדרים, לצד דירות מיוחדות עם 6 חדרים, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים. כחלק מהתב"ע ובשיתוף העירייה והיזם, כ-20% מהדירות בפרויקט יהיו דירות קטנות בנות 2-3 חדרים אטרקטיביות שיוכלו לתת מענה לזוגות צעירים ואוכלוסיית הגיל השלישי.


הפרויקט שתוכנן על ידי היזם עצמו, משלב אלמנטים של בנייה ירוקה וקיימות עם דגש על יעילות וחיסכון אנרגטי תוך הפחתת טביעת הרגל הפחמנית. הפרויקט מעוצב בהשראת תווי פסנתר, עם קווים מעוגלים ואלמנטים עיצוביים נוספים המגיעים מעולם המוסיקה. בקומת הקרקע מתוכננים בית כנסת, מועדון כושר, מועדון דיירים, טיפת חלב, חנויות בוטיק ומבני ציבור נוספים.


שכונת פת ממוקמת בדרום מערב ירושלים בסמיכות לשכונת הקטמונים. בשנים האחרונות השכונה עוברת הליכי התחדשות עירונית עם מגוון תוכניות פינוי בינוי אשר משנות את אופי השכונה ומתאימות אותה למגורים אורבניים מודרניים לצד שימור ערכי ההיסטוריה של ירושלים. בעתיד יפתח בשכונה הקו התכלת של הרק"ל שיתחבר לקווי הרק"ל הנוספים של ירושלים ויאפשר נגישות תחבורתית ענפה ומהירה לכל מקום בעיר, במקביל לכבישי הגישה המרכזיים לשכונה. מטעם יסודות הובילו את העסקה: רותי גרוסמן ליטל בן משה ושיר סומך. את יסודות יצג עוה"ד ניר זנזורי ואת היזם יצגו עוה"ד רועי הרם, שרה צימרמן ודורון בודוביץ.


ניסים שיבלי מנכ"ל HNCity מציין: "אני שמח על שיתוף הפעולה עם יסודות, מדובר בפרויקט שני שהקבוצה מלווה עבורנו. המעטפת הפיננסית הגמישה והיחס האישי עושים את ההבדל ומאפשרים לפרויקט התחדשות עירונית יוצא דופן לצאת לדרך. בפרויקט הנוכחי הובלתי קו עיצובי יוקרתי עם העתקת המפרטים שאני מעניק בצפון תל אביב לירושלים, לא רק לרוכשים אלא גם לדיירים הוותיקים שמבחינתי הם שותפים לדרך. אני צופה שהאכלוס יחל ברבעון הראשון של 2029".


אייל כהן בלכר מנכ"ל קבוצת יסודות מציין: "אנו רואים חשיבות גדולה בקידום פרוייקטי התחדשות עירונית ברחבי הארץ ובירושלים בפרט. ניסים שיבלי כיזם הוא דוגמה מובהקת לתכנון ויצירת פרויקטים ברמה הגבוהה ביותר ואנו שמחים לספק לו את שירותי הליווי הפיננסים הנדרשים לטובת קידום הפרויקטים שלו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

בנייה מתועשת (גרוק)בנייה מתועשת (גרוק)

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?

בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור



צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנייה מתועשת

כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".

הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.

מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.

המהפכה שמתחילה במפעל

כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.

התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.