תל אביב
צילום: מרכז הנדלן

בלי בעל בית, עם חוזה ארוך: מנגנון דיור להשכרה בתל אביב

דיור להשכרה יכולה להיות פתרון לשוכרים בתל אביב, אבל כרגע זה עדיין נמצא בחיתולים והסיכויים לזכות נמוכים - המודל מגיע עם חוזה מסודר, תחזוקה קבועה ובלי בעל בית שמעלה מחיר כל שנה. בפועל? מדובר במאות דירות בלבד כשדירות מהחברה העירונית (עזרה וביצרון) של ת"א מושכרות בכ-25% הנחה; יחד עם התנאים הטובים - יש כאן פתרון כלכלי אמיתי שיכול להקל על משבר הדיור באופן דרמטי, מתי נרגיש את זה בכיס?

הרצי אהרון | (4)

מחירי הדירות בהאטה, אבל זה עדיין לא משפיע דרמטית על שוק השכירות בת"א. קיימת אופציה לפתרון לזכאים לדיור בשכ"ד ציבורי (דיור בהישג יד) מטעם עיריית תל אביב. אבל, זה רק לכאלו שחיים 3 שנים האחרונות בת"א, הם מחוסרי דיור, וסך ההכנסות ב-12 החודשים האחרונים לא עלו על 20 אלף שקל ל-2 אנשים, 26.5 אלף שקל ל-3 אנשים, 33.2 אלף שקל ל-4 אנשים ו-37.5 אלף שקל ל-5 אנשים ומעלה. בנוסף - יש את מבחן גובה ההון העצמי: שקובע כי סך כל הנכסים של משק הבית לא יעלו על סכום של 600 אלף שקל, וזה כולל גם שווי רכב, פיקדונות ועוד - למעט פנסיה. 

עד היום אוכלסו בתל אביב קצת יותר מ-800 דירות כאלו שבהם שוכרים דיירים שזכו לאחר שנכנסו לקטגוריה של 'זכאים', רוב הדירות שאוכלסו מגיעות ממכרזים של חברת 'דירה להשכיר', והשאר של עיריית תל אביב - יש עוד 10 אלף בתכנון תחת המכרזים של העירייה ובנוסף יש עוד למעלה מ-2.7 אלף דירות בביצוע תחת המכרזים של דירה להשכיר שיתממשו על פני מספר שנים טובות, כלומר כל שנה סדר גודל של 2.5 אלף דירות והיינו אופטימיים. כמות המבקשים בפועל היא בערך פי 70-80  ואולי יותר (ביקוש מוערך של 140-170 אלף). מה שבטוח - שווה לנסות, אמנם ההשתתפות בהגרלה עולה 300 שקלים , אבל זה יכול לחסוך לכם כ-25% משכר הדירה, זה גם שקט נפשי - דירה לטווח ארוך כשהמחיר עולה אחת לכמה שנים ואין "בעל בית" שיכול להעלות את המחיר כל שנה ויכול להעיף אתכם כי הבן שלו חזר לארץ.

זה נשמע כמו פתרון קסם כשהדיור להשכרה הולך וגדל בארץ בכלל, אם כי הוא עדיין במספרים קטנים (על פתרון הדיור להשכרה בהרחבה). בת"א יש אופציה אחת גדולה שכאילו מכילה שתי אפשרויות - דרך "עזרה ובצרון" של עיריית ת"א משכירה דירות תחת השם "השכרה בהישג יד" ובמקביל גם דרך יזמים שזוכים בפרויקטים של דיור להשכרה משכירים לתושבים. תמהיל הדירות מתחיל מדירות קטנות מהרגיל ובדרך כלל הוא מותאם לצרכי הזוכים - ליחיד/ לזוג ללא ילדים הדירה שיתמודדו עליה היא של 2 חדרים. לזוג + ילד ועד 3 ילדים דירת 3 חדרים, דירות 4 חדרים ומעלה יהיו למשפחות גדולות יותר.


קצב של 2.5 אלף דירות בשנה

לפי ההערכה - כ2.5 אלף דירות יתווספו לעיר בכל שנה, והשאלה הגדולה היא מה יהיה המיקום שלהם? אז פיזור הדירות הוא די רחב וכולל בין היתר: את פרויקט גני שפירא, ברחוב טרי זהב 17, שיכלול 69 דירות . פרויקט מיכאלאנג'לו 21-23, שם ייקומו 5 דירות נוספות, פרויקט מגדלי הצעירים שנמצא ברחוב מנחם בגין 160 ויכלול 48 דירות וגם בפרויקט של גינדי ברחוב החשמונאים 100,שיכלול 75 דירות. זה הפרויקטים שבהם העירייה תגריל דירות, מעבר לזה יש עוד דירוןת תחת דירה להשכיר שיקומו באזורים שונים על פני העיר.


פיזור הדירות ברחבי העיר. קרדיט: אתר העירייה
פיזור הדירות ברחבי העיר. קרדיט: אתר העירייה
 



בין הזוכות - פרשקובסקי בשדה דב

חברת פרשקובסקי שבשליטת משפחת פרשקובסקי - זכתה לאחרונה במכרז של דיור להשכרה בשדה דב, שם יהיה מעניין לראות את רמות המחירים והתנאים לדיירים כשיגיע הזמן. ככל הנראה הדירות יושכרו לתקופות של 5 שנים ויותר, עם חוזה מסודר, תחזוקה, לובי, ולעיתים גם שירותים נוספים כמו חדר כושר ובריכה או מועדון דיירים. דיור להשכרה יכול לפתור את בעיית הדיור ויש כמות גדולה של תכנון והקמת פרויקטים, רק שהדרך עד ליישום מאוד מאוד ארוכה. בעולם, אגב, זה חלק מרכזי מפתרון בעיית הדיור.


מה צריך להביא לחוזה?

ראשית - נדגיש כי לא פשוט להיכנס להגרלה ועוד יותר קשה לזכות בה. לדיירים הפוטנציאלים יש קודם כל את חסם הקריטריונים כפי שנכתב לעיל. אבל גם אחרי שנכנסתם לכובע של 'זכאים', שאומר שאתם אכן זכאים להשתתף בהגרלה ואולי לזכות בזכות הנחשקת - הסיכויים לזכות בפועל יהיו לא גבוהים, בעיקר בשל ריבוי המשתתפים על היצע קטן יחסית.


אם זכיתם ואתם מרוצים מתוצאות ההגרלה - זה הזמן להפשיל שרוולים ולדעת מה נדרש מכם. בדרך כלל, ולעומת הדרישה הראשונית של הכנסות נמוכות יחסית - הדייר נדרש לעמוד בשורת תנאים קבועים מראש: להציג הכנסה חודשית יציבה יחסית, להפקיד ערבויות בגובה של 2-3 חודשי שכירות (כמו ערבות בנקאית או צ’ק ביטחון), ולהציג בזמן ביטוח דירה בתוקף.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


בנוסף, החוזה הוא חוזה סטנדרטי מול החברה - לרוב לתקופה של חמש שנים עם אופציה להארכה, שאינו פתוח למשא ומתן. לצד שכר הדירה עצמו, נגבים גם דמי ניהול חודשיים (200-600 שקלים בממוצע), עבור תחזוקה, ניקיון ושירותים שונים.

אסור כמובן להשכיר את הדירה בשכירות משנה, ויש לציית לכללי השימוש בנכס ובשטחים המשותפים. במילים אחרות: זה לא רק חוזה שכירות – זו כניסה למערכת דיור מוסדית וקשיחה, מסודרת, עם יתרונות ברורים - אך גם עם פחות גמישות לשוכר.


טיפה בים

נכון להיום, הדירות המודל של שכירות לטווח ארוך (גם בתל אביב) הוא עדיין טיפה בים: מתוך כ־220 אלף דירות מגורים בתל אביב (לפי למ"ס), כ־100 אלף מושכרות, אבל כמעט כולן בשוק החופשי, מול בעלי דירות פרטיים. רק מאות בודדות מושכרות במסגרת פרויקטים מפוקחים כגון אלו. פרויקטים נוספים נמצאים בשלבי תכנון וביצוע, אך עד שהתחום יתפוס נפח אמיתי – הוא נשאר כחלופה מצומצמת.


חשוב לציין - הזוכים בהגרלה שמרכז חייהם בתל אביב אכן מקבלים כאן הטבה משמעותית - כך למשל: פלוני משלם היום על שכירות במרכז תל אביב 7.8 אלף שקל על דירת 3 חדרים בשטח של כ-75 מ"ר. ללא חניה או מחסן יש לומר. ככל הנראה סכום זה יעלה בחידוש החוזה בסוף השנה - ככל העולה על רוחו של בעל הדירה. נניח עליה של 3% + מדד בכל שנה. כך יוצא שבשנה ממוצעת הוא ישלם תוספת של בערך 8% (נניח), ובכך - בשנה העוקבת הוא ישלם סכום של 8,450 שקלים וכן הלאה בשנה הבאה לסכום של 9,200.

כך זה גדל על לסכום של 10.7 אלף שקל בשנה החמישית. ואז - מי יודע לאן זה ילקח - בדרך כלל אין תקופת אופציה לתקופה שאחרי 5 שנים. מנגד - החלופה לזוכים היא לשלם סכומים נמוכים מהשוק ב-25% ולעיתים גם יותר. נניח במקום 7.8 אלף שקל הוא ישלם 5.5 אלף שקל וכך ל-5 שנים, עם ההעלאה של מדד בכל שנה. והוא יגיע לשנה החמישית כשהוא ישלם סכום של 6.2 אלף שקל.

לאחר מכן הוא גם יוכל להאריך לעוד תקופה של 5 שנים - עם עלייה מינורית ומפוקחת במחיר. כך יוצא שב-5 שנים הוא חוסך סכום שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר. כל זאת בנוסף לתחושת הרווחה שנובעת מכך שאין צורך להיות ב'תזוזה' בכל שנה בהתאם למצב רוחו של בעל הדירה.


השקעה סולידית יחסית

מאחורי פרויקטי השכירות לטווח ארוך עומדים יזמים גדולים כמו אזורים, שיכון ובינוי, פרשקובסקי ואפי נכסים - שלוקחים חלק במכרזים של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) המיועדים במיוחד לדיור מוסדי. במכרזים האלה הקרקע לרוב זולה יותר, והמימון נוח יותר, אך בתמורה היזמים מתחייבים להשכיר את הדירות לטווח של 20 שנה לפחות - תוך שמירה על תמהיל מחירים מוסדר.

בדרך כלל עבור היזמים זו השקעה משתלמת: מדובר במוצר עם הכנסה שוטפת, תשואה שנתית של בין 3%-4%, סיכון נמוך יחסית, ועניין גובר מצד גופים מוסדיים כמו מגדל, כלל והפניקס - שזיהו את היציבות שיש בהשקעה בדיור להשכרה. מצד שני, שוק השכירות החופשי עדיין נשלט כמעט כולו בידי משכירים פרטיים - בעלי דירות שפועלים מחוץ למסגרת חוזים אחידים או רגולציה מסודרת שתביא לכך שיש סטנדרט מסוים, מה שאולי יביא קצת כוח לשוכרי הדירות - במיוחד בתל אביב.

חשוב לציין -  עבור רוב השוכרים בעיר, השאלה - איפה יגורו בשנה הבאה עדיין תלויה ברצון של בעל הבית להאריך חוזה, לא להעלות מחיר, ולא למכור. המודלים המוסדיים לא באמת החליפו את השוק אלא רק נתנו תוספת קטנה לצידו. ולמרות שתל אביב מובילה בביקוש לפרויקטים מסוג זה, גם ערים אחרות נכנסות לתמונה: ירושלים, ראשון לציון ,הרצליה שוהם ונוף הגליל מקדמות פרויקטים להשכרה מוסדית - אך שם, בניגוד לתל אביב, האתגר הוא דווקא למצוא את השוכרים.



מחברת דירה להשכיר נמסר: "החברה מובילה פרויקטים בהיקף כולל של 3,613 יחידות דיור ברחבי העיר תל אביב-יפו. הן בשכונות הדרומיות והן בצפוניות של העיר הכוללים: שני פרויקטים מאוכלסים של קבוצת אשטרום, 370 יח"ד במתחם הגדנ"ע בנווה עופר ו-176 יח"ד בשכונת המשתלה, שני פרויקטים של שיכון ובינוי בהקמה ברובע שדה דב עם 835 יח"ד, 180 יח"ד נוספות של שיכון ובינוי בדרך השלום, ו-36 יח"ד של נתנאל מניבים בשכונת המשתלה. בנוסף, צפויים להיסגר בחודשים הקרובים מכרזים במתחם "מכבי יפו" וב"בית הירוק" ביפו. פריסת הפרויקטים ברחבי העיר מאפשרת לבעלי מקצועות חיוניים כמו מורים, אחיות, רופאים ואנשי הייטק צעירים להתגורר בעיר. זהו לא רק פתרון דיור, אלא שינוי תפיסתי שמציב סטנדרט חדש בשוק השכירות ומעניק לשוכרים את הביטחון והיציבות שמגיעים להם".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בקיצור כמו תמיד במדינת היהודים. הגרלות ותכמונים. (ל"ת)
    אנונימי 07/05/2025 15:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איך מונעים את הארביטראז (ל"ת)
    אתמהה 07/05/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן 07/05/2025 12:38
    הגב לתגובה זו
    היה נחמד אם היו דואגים שיהיו מספיק דירות לכולם. בהצלחה לזוכים
  • 1.
    אנונימי 07/05/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    בדיור ובכל פרמטר שבודקים.רכבים אוכל ביגוד ביטוחים אלקטרוניקה ועוד ועוד
מסירת מפתח דירה נדל"ן תיווך מתווך מתווכים עסקה
צילום: Istock

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס

בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים

ענת גלעד |

ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים. 

לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


השותפים שלא בחרתם

אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.

בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.


דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?