בנייה נדלן דירה
צילום: שלומי יוסף

משך הבנייה צפוי לרדת - זמן ההמתנה להיתרי בנייה יתקצר

מה צפויה להיות ההשפעה והאם בשטח באמת יקוצרו זמני קבלת ההיתר? ושאלות ותשובות על היתר בנייה והשלבים בהקמת פרויקט נדל"ן

הרצי אהרון | (3)
נושאים בכתבה היתר בניה

הכנסת אישרה השבוע תיקון משמעותי לחוק התכנון והבנייה שמנסה לתת מענה לבעיה שכל יזם מכיר מקרוב – עיכובים ארוכים בקבלת היתרי בנייה. לפי התיקון, יזמים שיגישו בקשה להיתר בנייה לפרויקט של לפחות 80 יחידות דיור ולא יקבלו מענה מהרשות המקומית תוך שישה חודשים – יוכלו להעביר את הבקשה לרשות הרישוי הארצית שבמינהל התכנון.

ניסיון להאיץ הליכים מול הרשויות המקומיות

החוק נועד לתת מענה לעיכובים שגורמים לרוב לדחייה של פרויקטים בשנים. בפועל, ההליך הבירוקרטי כולל לא רק את תהליך הרישוי הפורמלי אלא גם "משא ומתן" מאחורי הקלעים בין היזם לרשות המקומית – לעיתים בדרישות שמחוץ להוראות החוק. יש מקרים שבהם הדרגים המקצועיים ברשות מעוניינים לאשר את הפרויקט, אך ראש הרשות או הדרג הפוליטי מבקשים לעכב או לשנות את תנאי הפרויקט, למרות שהתוכנית עצמה כבר אושרה.

עד היום, יזם שנתקל בסחבת נאלץ להמתין או להיכנס להליך משפטי ממושך. כעת, החוק מאפשר לו לפנות לגורם ארצי – וזה עשוי לשנות את מאזן הכוחות. עם זאת, ברשות הארצית מבהירים שלא כל פנייה תתקבל: אם יתברר שהרשות המקומית אכן פועלת בתום לב או שיש נסיבות מוצדקות לעיכוב (כמו מחסור בכוח אדם בשל גיוסי מילואים), הרשות המקומית תמשיך לטפל בבקשה.

לא כולם משוכנעים שזה הפתרון הנכון

בצד השני של המתרס יש מי שמזהירים שהחוק החדש עוסק רק ב"קיצור תורים" אבל לא נוגע בבעיה העיקרית – המחסור בכוח ביצוע. הטענה היא שגם אם יאושר היתר במהירות, אין מספיק קבלנים וציוד כדי לבנות את כל הפרויקטים המאושרים. בפועל, במדינה מאושרות מדי שנה עשרות אלפי יחידות דיור, אך היכולת לבנות בפועל מוגבלת. כלומר, יש היצע תכנוני, אבל לא מספיק קבלנים לביצוע.

יש גם חשש מפני פגיעה בשיקול הדעת של הרשויות המקומיות. הטענה היא שכאשר לוקחים מהן סמכויות, נפגעת היכולת לנהל את העיר באופן אחראי ולשמור על איכות החיים של התושבים. בנוסף, ייתכנו חילוקי דעות בין דרגי התכנון הארצי והמקומי בנוגע לפרשנות של תוכניות קיימות.

גם תחום התשתיות יקבל מענה חדש

החוק מרחיב את סמכויות הרשות הארצית גם לתחום התשתיות, כולל מתקני חשמל, מנהרות, תחנות כוח, מתקני טיהור, התפלה ועוד. מדובר בפרויקטים שחוצים בין רשויות, ולעיתים נתקעים בגלל התנגדויות מקומיות. במקרים כאלה, גורם מתכלל ברמה הארצית עשוי לאפשר קידום מהיר יותר של תשתיות קריטיות.

למרות זאת, יש מי שסבורים שגם כאן הבעיה לא טמונה רק באישורים – אלא גם בתקציבים, בכוח אדם מקצועי וביכולת הביצוע בפועל. בקיצור, החוק נותן כלי – אבל הוא לא פותר את כל הבעיות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"


שאלות ותשובות על היתר בנייה, החוק החדש והשלבים להקמת פרויקט

מה זה היתר בנייה?

היתר בנייה הוא אישור חוקי מהרשות המקומית שמאפשר להתחיל בעבודות בנייה. ההיתר בודק שהפרויקט תואם לתוכנית בניין העיר (תב"ע), לתקנות בטיחות, נגישות, תשתיות ועוד.

אילו שלבים יש בקבלת היתר בנייה?

  1. הגשת בקשה עם תוכניות אדריכליות

  2. בחינת התאמה לתב"ע

  3. אישור ועדות פנימיות (כיבוי אש, תברואה, איכות סביבה וכו')

  4. קבלת אישור מהנדס העיר

  5. תשלום אגרות והיטל השבחה (אם נדרש)

  6. קבלת היתר חתום

מה כולל התיקון החדש לחוק?

אם בקשה להיתר לא זוכה למענה תוך חצי שנה, אפשר לפנות לרשות הרישוי הארצית שתוכל לאשר את ההיתר במקום הרשות המקומית.

למי החוק רלוונטי?

ליזמים של פרויקטים בני 80 יחידות דיור לפחות. בעתיד ייתכן שיתרחב גם לפרויקטים קטנים יותר.

מה ההבדל בין רשות רישוי מקומית לארצית?

הרשות המקומית כפופה לעירייה או מועצה. הרשות הארצית היא גוף מקצועי במינהל התכנון, שפועל תחת משרד הפנים ויכול לקבל החלטות במקום הרשות המקומית במקרים מסוימים.

מה הקשיים המרכזיים בקבלת היתר היום?

עיכובים לא פורמליים, דרישות "מחוץ למערכת", חוסר תיאום בין אגפים שונים בעירייה, פוליטיקה מקומית, עומסים על מחלקות רישוי, וגם חסמים מצד שכנים או קבוצות לחץ.

האם החוק יפתור את משבר הדיור?

לא לבדו. הוא עשוי לקצר תהליכים, אבל כדי להגביר את קצב הבנייה בפועל נדרשים גם קבלנים, תקציבים, כוח אדם ותשתיות משלימות.

מה יקרה אם רשות מקומית לא תכבד את החוק?

ליזם עומדת הזכות לפנות לרשות הארצית. אם זו תקבע שהרשות המקומית עיכבה שלא בצדק – היא תוכל להוציא את ההיתר בעצמה.

מה יקרה אם תהיה התנגדות של תושבים או ראש עיר?

אם אין סיבה חוקית לעיכוב, ההתנגדות לא תוכל למנוע את מתן ההיתר. אבל עדיין ייתכנו לחצים פוליטיים או התנגדויות בשטח.

האם החוק תקף רק לזמן מלחמה?

לא. החוק קבוע ונועד לשנות את כללי המשחק בכל עת – גם בזמנים רגילים.

איך אפשר לעקוב אחרי סטטוס הבקשה?

באמצעות מערכת רישוי זמין באתר מינהל התכנון. המערכת מאפשרת לראות סטטוס, הערות, בקשות לתיקונים ועוד.

מהי תקופת הזמן הממוצעת לקבלת היתר כיום?

לפי הנתונים הרשמיים – כ-407 ימים. בפועל, לפי גורמים מקצועיים, מדובר לא אחת בשנתיים או יותר.

מהי הסכנה המרכזית עבור יזם בעיכוב היתר?

פגיעה בתשואת הפרויקט, עלויות מימון גבוהות, שחיקת ערך הקרקע, אובדן רוכשים פוטנציאליים ואי ודאות תכנונית.

למה לא מזרזים את ההיתרים הקיימים במקום לחוקק חוק חדש?

הטענה היא שלחץ פוליטי פנימי ברשויות מקשה על גורמים מקצועיים לפעול לפי כללים ברורים. החוק נועד לאזן את המערכת ולתת ליזמים נתיב מילוט כשאין ברירה


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שאול 04/04/2025 19:06
    הגב לתגובה זו
    הכול בידינו . היום הכול מסובך בבירוקרטיה במונופולים באגו ובשחיתות .. עודף מטורף של משרדי ממשלה ופקידות מיותרת בכול ענף ובפרט בסקטור הבניה מסבכים ומייקרים את התהליכים והמוצרים המוגמרים . אין בעל בית ןכאן קבור הכלב .
  • 2.
    יותר פשוט יהיה אם יזם לא מקבל היתר תוך 4 חודשים ההיתר מקבל תוקף אוטומטי (ל"ת)
    אא 04/04/2025 07:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 02/04/2025 15:40
    הגב לתגובה זו
    רשומים בכתבה ובממוצע הארצי לוועדות יש זמן מקסימלי משמעותית קצר יותר שהבקשה נמצאת בשלבים של הוועדות.
דירה להשכרה   שכר דירה
צילום: שלומי יוסף
שכר הדירה - לאן?

השכירות בתל אביב ממשיכה לעלות ולמה זה עשוי להימשך?

הנתונים מעידים על עלייה של כ-10%-12% במחירי השכירות בדירות החדשות בעיר, בעיקר במרכז ובדרום כמו רחוב קפלן, שכונת יד אליהו ומשה דיין. בעוד שבדירות הישנות המחירים כמעט לא זזו, הביקוש חוזר למרכז העיר אחרי מבצע ״עם כלביא״ והלחץ מתגבר; ״בדירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - כמעט אין שינוי. אבל בדירות חדשות, הכל עלה״


צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות בתל אביב שוב בעלייה, מתחילת השנה מדובר על עלייה דו ספרתית. כתבנו על שכר הדירה שהולך ועולה ועל ההשכירות מזנקת: פחות בנייה, יותר ביקוש - והמחירים מטפסים. אז נכון, היתה התקופה שלאחר מבצע ״עם כלביא״ בה דיירים לא הבינו למה הם צריכים לשלם שכר דירה של כ-12 אלף שקל על דירה שהפכה למטרה עבור האיראנים. וזאת שאלה שבהחלט הייתה נכונה לרוח התקופה - דירות ליד הקריה: תמונת מצב. יחד עם זאת, לאחר תקופה קצרה של קיפאון סביב המלחמה בדירות אלה וחשש לגור במרכז העיר ליד הבסיסים הצבאיים ובצדק, המחירים חוזרים לטפס. אבל נראה שמדובר על דירות חדשות שנהנות מעלייה חדה, ופחות בדירות הישנות ללא הממ״ד, המרפסת והחניה.

מבדיקת ביזפורטל עולה כי דירות חדשות בעיר, בעיקר באזורים כמו הנחשקים במרכז העיר סביב הרחובות בן גוריון, דיזינגוף ושד׳ נורדאו - התייקרו בכ-1000 שקל על דירות 4 חדרים. כלומר מדובר על עלייה של כ-12 אלף שקל כל שנה. עבור תוספת. וזה רק מתחילת השנה. לעומת זאת, דירות ישנות, בעיקר כאלה שאין בהן ממ"ד או מרפסת, כמעט שלא רשמו שינוי. שוחחנו עם איתי דוד, מרשת רימקס אושן תל אביב, שמסביר: “השכירות עלתה מתחילת השנה בכ-10%-12%. סביבת המחיר היא לא מה שהיה לפני כשנה שנתיים ורחוק מכך״. לדבריו: “בדירות החדשות עם ממ"ד ומרפסת נרשמה עלייה של מאות שקלים בחודש. דירה שהייתה מושכרת בדרום תל אביב בשכונת יד אליהו ב-7,000 שקל, היום כבר עולה סביב 7,800 ואפילו 8,000 שקל. אבל דירות ישנות בלי ממ"ד או מרפסת - נשארו באותו מחיר”.

הגורם המרכזי שמניע את העלייה, הוא המחסור ההולך וגדל בבנייה חדשה בעיר. כתבנו על - כך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. מדובר על תופעה שנועדה לכך שהקבלנים ישלטו במלאי העצום שהצטבר בידם, שעומד כבר על למעלה מ-82 אלף דירות לא מכורות ברחבי הארץ. כמו כן, נשמעות בתקופה האחרונה מהמון דיירים שהדירה שלהם אמורה לעבור פרויקט של פינוי בינוי והתחדשות עירונית. כמו כן, בעיקר במרכז יזמים עוצרים פרויקטים חדשים עקב הריבית הגבוהה, הביקוש מתרכז במלאי הקיים - ולטענתם גם בשל חוסר הכדאיות הכלכלית. 

לגבי שכונת יד אליהו, מדובר על שכונה שהפכה ל״צפון של דרום תל אביב״. השכונה נחשבת ליוקרתית ודירות 4 חדרים יכולה לעלות כ-9-10 אלף שקל בחודש. ואף יותר מכך. לדברי דוד: ״דירת שלושה חדרים באפרהאוס (פרויקט בשכונה) מושכרת כיום סביב 7.5-8 אלף שקל, ודירת ארבעה חדרים כבר חוצה את רף 10,000 שקל.

במקביל, ישנם אזורים בעיר שדווקא לא נהנו מהעליות. בתקופת מבצע “עם כלביא” כאמור, רבים עזבו את הדירות הסמוכות לקריה ולמרכז תל אביב - בעיקר בבניינים ישנים ללא ממ"ד. לגבי התופעה הזו אומר לנו דוד: “הרבה דיירים פשוט ירדו לחניונים במלונות הסמוכים או עברו לבתים של ההורים”. עוד נקודה מעניינת היא פנינת הנדל״ן של תל אביב שכונת נווה צדק. שבה הבנייה ברובה מאופיינת במבנים ישנים ללא מקלט ובטח ובטח שלא ממ״ד: “בניינים שלמים בנווה צדק ובכרם התימנים עמדו חצי ריקים. רק עכשיו רואים את החזרה לשגרה, כששותפים וזוגות צעירים חוזרים למרכז”.

נתיבות
צילום: דרמן ורבקל אדריכלות

אישור מזורז להקמת 30.6 אלף דירות בנתיבות, קריית מלאכי ורחובות

הגדלת היצע הדירות, אבל זה לא יפתור את הבעיה בטווח הקצר ובאזורי הביקוש 

צלי אהרון |

ועדת השרים לענייני פנים אישרה שורה של מהלכים לקידום בניית עשרות אלפי יח"ד חדשות והתחדשות עירונית. ההחלטות שאושרו היום, מוסרים במשרד השיכון, מהוות נדבך נוסף במדיניות הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור, חיזוק הערים, ותמיכה ברשויות המקומיות באזורי עדיפות לאומית ובמרכז הארץ כאחד. עם זאת, אם משרד השיכון והבינוי ומשרד האוצר לא ימצאו פתרון ליום שאחרי תוכנית דירה להנחה, תהיה בעיה של ביקושים ועודפי ביקוש בשוק הדיור עם עליות מחירים - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? 

במסגרת ההחלטות שאושרו, יקודמו למעלה מ־30 אלף יחידות דיור חדשות בארבעה מתחמים מרכזיים:

קריית מלאכי, רובע האלה: הכרזה על מתחם מועדף לדיור בהיקף של 6,080 יחידות דיור לצד 450 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר, שיתרמו לפיתוח תעסוקה מתקדמת בעיר. 

רחובות, מרכז תמ״ל/2048: תיקון הכרזה לטובת הרחבת שטח התכנית והקמת 2,035 יחידות דיור חדשות במסגרת מהלך התחדשות עירונית כולל במרכז העיר.

 נתיבות, העיר הוותיקה: קידום תכנית פינוי־בינוי רחבת היקף בהיקף של 13,000 יחידות דיור, שתאפשר שדרוג משמעותי של השכונות הוותיקות לצד מוסדות ציבור, תעסוקה ושטחים פתוחים.

נתיבות, תמ״ל/2027: תיקון הכרזה והרחבת התכנית לעוד 750 דונם, לצורך הקמת 9,436 יחידות דיור נוספות, בשיתוף רשות מקרקעי ישראל.

 סה״כ, אושרו לקידום מזורז תוספת של 30,551 יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ

 

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "ועדת השרים אישרה היום צעדים משמעותיים להגדלת היצע הדיור בישראל ולחיזוק הערים. אנו ממשיכים לקדם במלוא העוצמה תכנון וביצוע של מתחמים חדשים לצד התחדשות עירונית, מתוך ראייה לאומית ארוכת טווח שתבטיח פתרונות דיור נגישים בכל רחבי הארץ וקידום בנייה חדשה לצד שדרוד מתחמים ותיקים ופיתוח מרכזי תעסוקה."