חודש יולי בקרנות - הקרנות המחקות והסל גייסו 2.2 מיליארד
למרות חוסר הוודאות בשווקים והנתק בין וול סטריט למיין סטריט, חודש יולי המשיך את המגמה החיובית של החודשים האחרונים. מדד ה-S&P500 עלה ב-5.1% ומדד הנאסד"ק ב-4.8%. מדד הדאקס הגרמני בלט באירופה עם עלייה של 4.2%, ומי שהתעלה מעל לכל אלה היה המדד העולמי של השווקים המתפתחים דווקא שנהנה מהיחלשות הדולר ונסק ב-9.2% . שוק המניות הישראלי גם לא איכזב עם עלייה של 4.2% במדד ת"א 125, ועלייה של 7.65 במדד ת"א 90.
לפי הנתונים שמפרסמת מיטב דש, התעשייה כולה גייסה ביולי: 970 מיליון שקל. כמו כן היה הבדל ניכר בין התעשייה הפסיבית – כלומר קרנות מחקות וקרנות סל – שגייסה 2.2 מיליארד שקל, לבין הקרנות האקטיביות המסורתיות שפדו 1.15 מיליארד שקל.
מובילות את הגיוסים זה חודש שני ברציפות, הקרנות המחקות שגייסו 1.25 מיליארד שקל. מרבית הגיוסים שלהן היו במניות חו"ל, ועוד יותר באג"ח חברות. בתעשייה האקטיבית המסורתית, הגיוס המשמעותי ביותר נרשם בקרנות המתמחות במניות בחו"ל, ואילו יציאת הכספים הגדולה ביותר נרשמה בקרנות אג"ח כללי ובקרנות מניות ישראל.
"איגרות החוב הקונצרניות עלו בשיעורים נאים מאוד שבסביבות 2.5% (המדד הכללי) ונהנו מרוח גבית של הודעת בנק ישראל על תכניתו לרכוש אג"ח חברות עד לסכום של 15 מיליארד שקל. האפיק היחידי שירד היה זה של אג"ח ממשלת ישראל, שירד בשיעור של 0.3%.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יולי היה טוב למשקיעים, פחות לקרנות האקטיביות
חודש יולי, אם כן, האיר פניו למשקיעים, אך הרבה פחות לתעשיית הקרנות האקטיבית המהווה כ-60% מן התעשייה במונחי נכסים, שספגה יציאת כספים, זה חודש שני ברציפות. בחודש יוני היא פדתה כ-315 מיליון שקל וביולי כ-1.15 מיליארד שקל.
בתוך הקטגוריות השונות של הקרנות המנוהלות, מי שהצליחו בכל זאת לגייס כספים, היו הקרנות המתמחות במניות בחו"ל, עם כ-255 מיליון שקל והקרנות המתמחות באג"ח בחו"ל עם כ-200 מיליון שקל. כל שאר הקטגוריות, למעט הקרנות השקליות שגייסו כ-60 מיליון שקל, סבלו מיציאת כספים. בראשן הקרנות המתמחות באג"ח כללי שפדו קרוב ל-670 מיליון שקל, והקרנות המתמחות במניות בישראל שפדו כ-360 מיליון שקל. הקרנות הכספיות פדו 80 מיליון שקל.
לעומת התעשייה האקטיבית, התעשייה הפסיבית, על שני חלקיה, הקרנות המחקות ש"מייצגות" יותר את ציבור יועצי המערכת הבנקאית ולקוחותיהם, וקרנות הסל ש"מייצגות" יותר את המשקיעים המוסדיים, אלה ואלה גייסו סכומים ניכרים. הקרנות המחקות גייסו כ-1.25 מיליארד שקל וקרנות הסל נהנו מזרימה של כ-950 מיליון שקל
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- 1.הניהול של הקרנות האקטיביות קיבל ציון נכשל מהמשקיעים (ל"ת)אלי 03/08/2020 14:27הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
